פס"ד תקדימי: לוועדת הערר נתונה הסמכות להאריך תוקפו של היתר מעבר לקבוע בחוק

פסק דין תקדימי של השופט גלעד הס, שניתן בשבוע שעבר בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, קובע כי ניתן להאריך את תוקפה של ההחלטה לאשר  היתר בנייה אשר ניתן על ידי הוועדה המקומית מעבר לשנתיים כפי שמחויב בחוק, כאשר ישנן נסיבות מיוחדות או מקרים חריגים וקיצוניים המצדיקים זאת, וזאת ללא התערבות של ועדת הערר.

הפרויקט שבו עסקה העתירה שלגביה ניתן פסק הדין הוא פרויקט התחדשות עירונית ברחוב דניאל 17 בשכונת כרם התימנים בתל אביב. מדובר בבניין ותיק בן 3 קומות הכולל 15 יחידות דיור כשמסגרת הפרויקט מתעתדת החברה היזמית קבוצת מייטאון  My-Town)) להוסיף לו 2 קומות ו-6 יחידות דיור.

לקריאת פסק הדין.

במקרה המדובר, היתר בנייה בתנאים התקבל כבר בינואר 2021 ואולם העותרת, קבוצת מייטאוןהתחדשות עירונית , לא קיבלה את האישורים המתאימים, בין היתר בעקבות עיכובים שנבעו ממגפת הקורונה ובוררות בין דיירי הבניין. החברה קיבלה ארכה של שנה נוספת מוועדת הרישוי עד לינואר 24. אולם פרק זמן זה לא הספיק אף הוא להשלמת קבלת האישורים המתאימים, ועל רקע מלחמת חרבות ברזל קיבלה העותרת ארכה של חצי שנה נוספות על פי הוראת שעה. גם לאחר אורכה זו, ובעקבות המלחמה, ביקשה העותרת ארכה נוספת. אולם על פי העתירה שהוגשה לבית המשפט, עיריית תל אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, טענו כי "אין בסמכותן להאריך תוקף אלא בסמכות בית המשפט".

העותרת כאמור הגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, ובה הציגה את המשוכות אותן נאלצה לעבור, כמו גם את הסיבות לאי מימוש היתר הבנייה. בית המשפט נעתר לבקשתה של העותרת ונתן לה אורכה נוספת של שבעה חודשים, כך שבסך הכול תוקפו הכולל של היתר הבנייה הוארך לפרק זמן בן ארבע שנים. "השנה האחרונה לא הייתה רגילה בשום אופן ושום צורה", נימק השופט בפסק דין את החלטתו. "לאור טיב הקשיים בהם נתקלה העותרת ובפרט לאור הפעולות שהעותרת עשתה מאז הגשת העתירה והתרשמותי כי הסתיימו התנאים כמעט במלואם וניתן להוציא היתר תוך תקופה קצרה, אני נעתר לבקשה".

עוד ציין השופט כי הסמכות לדון בשאלה העומדת בפתחו היא של ועדת הערר, אולם לאור המועד בו הוגשה העתירה, סבר השופט שאין מקום להעביר את התיק לוועדת הערר. "אציין כי אין מדובר בשאלה של סמכות עניינית אלא יותר בשאלה של מיצוי הליכים וסעד חילופי אחר, כך שאין מניעה שבית המשפט יכריע בעתירה זו", נכתב בפסק דין.

"ללא התערבות בית המשפט היינו מפסידים למעלה מ-3 שנים"

לדברי עו"ד מורן גור, בא כוחה של העותרת, "זהו מקרה שיש ללמוד ממנו לעתיד לבוא. בין המצוי לרצוי קיים פער תהומי, המצוי הוא החוק שקובע שתוקפה של החלטת ועדה להיתר הוא שנתיים, על זה קיימת סמכות למהנדס הועדה להאריך בשנה נוספת ועל המועד הזה נקבעים מידי פעם צווים רוחביים להארכה. במקרה שלנו התאפשרה עוד חצי שנה שלא הספיקה. גלגלי החקיקה וצווי השעה פועלים לאט, ולכן בית המשפט חייב להיות כתובת למקרים שבהם פוקעת החלטת הוועדה על מנת שהליכי התחדשות עירונית לא יחזרו לנקודת ההתחלה בפקיעת החלטה להיתר, ובכך יזרקו מיליוני שקלים לפח וחמור מכך - בניינים שנדרשים לחיזוק מיידי יעמדו מוזנחים וחשופי רעידות אדמה וטילים לעוד שנים רבות.

 "לכן, בכל הנוגע להיתרי בניה והחלטות ועדה להנפיק היתרים, חוק הוא לא 'רק חוק' וחייבים לייצר מנעד גמיש כאשר במקרים המצדיקים זאת בית המשפט מתערב ומאריך את המועד מעבר לחוק - גם אם אין לו סמכות קבועה לשם כך. לכן אני שמח שבית המשפט אישר הארכה נוספת של שבעה חודשים מעבר לחוק וצו השעה ובסך הכל כ-4 שנים. ללא התערבותו היינו מפסידים מעל שלוש שנים".

באשר לדברים שנכתבו בין השורות בפסק הדין אודות סמכות בית המשפט וועדת ערר אומר עו״ד גור: ״בעבר הגשנו לא מעט עתירות לבית המשפט ואלו התקבלו בנושא הארכות החלטות או היתרי בניה, הפעם בית המשפט הדגיש כי יקבל את העתירה, אולם לשיטתו הסמכות הטבועה היא של ועדת הערר. לצערי אני חלוק על אמירה זו וסבור שהסמכות נתונה בידי בית המשפט לעניינים מנהליים, מהסיבה שוועדת ערר נכנסת בנעלי הוועדה המקומית כגוף תכנוני de novo, ועל כן כפי שלוועדה המקומית אין סמכות להאריך, חקיקה כך גם לוועדת הערר המחוזית אין סמכות שכזו אלא אם זכות זו תעוגן בחוק כמו שזו מוקנית למהנדס העיר.

"אי לכך אני שמח על פסק הדין ומקווה שוועדות הערר תהיינה יעילות, אולם עדיין קיימת מורכבות בנושא זה. על כן, עד שהחוק יאפשר גמישות בשיקול דעת למוסדות התכנון, דלתו של ביהמ״ש חייבת להיוותר פתוחה. לדעתי זהו המצב הרצוי״.

את המשיבות: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב ועריית תל אביב, ייצג עו"ד עופר קרין.