עמדת עיריית ת"א נדחתה: "נת"צ שחוסם כניסה לחניה - לא מצדיק את ביטולה המוחלט"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

ועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז תל אביב, בראשות עו"ד מיכל דגני הלברשטם, קיבלה השבוע חלקית ערר שהגישה חברת סיירוס קפיטל נגד החלטת הוועדה המקומית תל אביב-יפו שלא לאשר בקשה להיתר בנייה ברחוב ערבי נחל, או לאשרו ללא מקומות חניה כלל בשל קיומו של נתיב נת"צ בחזית הפרויקט. בהחלטתה קבעה הוועדה כי איזון נכון בין האינטרסים השונים מחייב את אישור הפרויקט – אך עם מספר מופחת של מקומות חניה.

להחלטת ועדת הערר

במרכז המחלוקת עמדה בקשת היתר לבניית פרויקט תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש) ברחוב ערבי נחל שבגבול גבעתיים, הכולל בניין בן 10 קומות, 54 יחידות דיור ו-58 מקומות חניה. במגרש עומדים כיום שני בניינים ותיקים בני 22 דירות.

הוועדה המקומית דחתה את בקשת ההיתר ביולי השנה בשל סירובה לאשר פתרון חניה בתוך המגרש, בנימוק שרחוב ערבי נחל מיועד לעבור שינוי גאומטרי משמעותי במסגרת פרויקט "מהיר לעיר". לפי התוכנית, אמור לעבור בחזית הבניין נת"צ בלעדי עם תדירות אוטובוסים גבוהה. עוד נימקה הוועדה כי במסגרת הפרויקט צפויה תחנת אוטובוס לעמוד בדיוק במיקום שבו ביקש היזם לקבוע את הכניסה לחניון. על דחיית הבקשה הגישה היזמית סיירוס קפיטל ערר.

במהלך הדיון טענה הוועדה המקומית כי לא ניתן לאשר כניסת רכבים מהרחוב, ולכן על הפרויקט להיות ללא חניות כלל, או לחילופין לשלם לקרן חניה. היזם, מנגד, טען כי שלילה מוחלטת של חניות פוגעת אנושות בזכויות הקניין של בעלי הדירות - שבמצב הקיים נהנים מ-8 חניות מאושרות, והופכת את הפרויקט לבלתי כלכלי. במהלך הדיון אף הציעה סיירוס להוריד את מספר מקומות החניה ל-44, אך לא הגיעה להסכמה עם העירייה. כמו כן טענה כי העיריה פוגעת באינטרס הציבורי של מיגון והגנה מפני רעידת אדמה, וכן ציינה כי העדר חניה מוחלט פוגע בדייר נכה במתחם.

"לא הכל או כלום"

ועדת הערר דחתה את הגישה הדיכוטומית של הוועדה המקומית וקבעה כי במקרים שבהם קיימת מניעה תכנונית-מערכתית (כמו הנת"צ), יש לבחון פתרונות ביניים ולא להסתפק בסירוב גורף. עוד הודגש כי מדובר בבניין מגורים ולא בשימוש מסחרי עמוס, ולכן תנועת הרכבים פנימה והחוצה צפויה להיות מוגבלת ולא לשבש משמעותית את תנועת האוטובוסים.

לפיכך קיבלה ועדת הערר את הערר בחלקו וביטלה את החלטת הוועדה המקומית שלא לאשר במגרש חניות כלל, בקבעה כי ניתן לאשר חניה בתחום המגרש, אך בהיקף מצומצם מזה שהתבקש במקור.

הוועדה תמכה את החלטתה במספר נימוקים. ראשית, נימוק איזון אינטרסים, כאשר על פי ההחלטה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ( תמ"א 38 ) הוא אינטרס ציבורי כבד משקל, ואין מקום לדחייה גורפת של פרויקט רק בשל רכיב החניה: "אין פירוש הדבר שבכל מקרה שבו לא ניתן לאשר את היקף החניה המבוקש, דינה של הבקשה להידחות במלואה", נכתב, "בפרט כך שעה שמדובר בפרויקט מכוח תמ"א 38, שבו נדרש איזון זהיר בין האינטרס הציבורי שבחיזוק מבנים לבין השיקולים התכנוניים האחרים".
 
שנית, וועדת הערר קבעה כי קיום נת"צ אינו מהווה "מניעה מוחלטת" לכניסת רכבים, וציינה שהוועדה המקומית עצמה מכירה בכך שכניסות קיימות ברחוב לא ייסגרו, ולכן אין בסיס לטענה שחציית הנת"צ היא בלתי אפשרית.

בשורה התחתונה קיבלה ועדת הערר את הערר באופן חלקי וקבעה כי על הוועדה המקומית לאשר את בקשת ההיתר, אך בהיקף חניה מצומצם יותר, המותאם להנחיות משרד התחבורה עבור רמפה דו-סטרית חד-נתיבית. "יאושר פתרון חניה בהיקף מצומצם יותר שייגזר מהיכולת ההנדסית של המגרש כדי למזער את הפגיעה בנת"צ, הכניסה והיציאה לחניון יתבצעו באמצעות רמפה חד-סטרית צרה, בהתאם להנחיות משרד התחבורה", נכתב, "כמו כן היזם נדרש לתכנן את קומות המרתף כך שבעתיד, אם יתאפשר חיבור מרחוב פאת שולחן הסמוך, ניתן יהיה לבטל את הכניסה מרחוב ערבי נחל".

בנוסף נקבע כי לגבי יתרת מקומות החניה שלא יוסדרו פיזית במגרש (אם יופחת התקן), ניתן יהיה להשתמש במנגנונים תכנוניים אחרים בהתאם לדין (כגון תקן מופחת או קרן חניה).

לא נקבע צו להוצאות. את סיירוס קפיטל ייצג עו"ד איל ד. מאמו.