העליון דחה את בקשת אורן קובי: צו התשלומים החודשי בסך 30 אלף שקל נותר בעינו

בית המשפט העליון דחה אתמול (ג') על הסף את בקשת רשות הערעור שהגיש איש הנדל"ן לשעבר אורן קובי נגד צו זמני המחייב אותו להפקיד 30 אלף שקל מדי חודש לקופת הנשייה. השופט אלכס שטיין קבע כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, בין היתר על רקע העובדה שקובי לא הפקיד לדבריו "ולו שקל אחד" בקופת הנשייה במשך שנים, ולא הציג בתחילה ראיות התומכות בטענותיו בדבר מצבו הכלכלי. "מחדל שמטבע הדברים מעלה נגדו חשדות כבדים", כתב שטיין.

הבקשה הוגשה נגד החלטתה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב איריס לושי-עבודי מיולי האחרון, שבה הושת על קובי צו תשלומים חודשי זמני בסך 30 אלף שקל, וכן נגד החלטתה לדחות את בקשתו השנייה לעיון חוזר בצו. הנאמן בהליך הוא עו"ד חגי אולמן, הפועל יחד עם עו"ד ולד זבלודה ממשרד יהודה רווה.

להחלטה של העליון 

הליך פשיטת הרגל בעניינו של קובי החל ב-2016, בעקבות קריסת קבוצת החברות שבראשן עמד, ובהן קבוצת "אדמה" שעסקה בשיווק קרקעות חקלאיות. במסגרת ההליך נקבע כי הקשיים נבעו בין היתר מעירוב בין נכסיו האישיים לנכסי החברות ומהתנהלותו בכספי המשקיעים. נגד קובי הוגשו יותר מ-123 תביעות חוב אישיות בהיקף כולל של כ-34 מיליון שקל, ולצדן תביעות חוב נגד החברות שבשליטתו בהיקף של כ-239 מיליון שקל.

קובי הוכרז לראשונה כפושט רגל ב-2017. במהלך השנים אושרו בעניינו שני הסדרי נושים, ב-2018 וב-2025, אך לאחר שנקבע כי הפר אותם ולא עמד בהתחייבויותיו, הוא הוכרז באוגוסט 2025 פעם נוספת כפושט רגל.

במקביל להליכי חדלות הפירעון מתנהל נגד קובי הליך פלילי. בשנת 2025 הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו, בין היתר, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, הונאת נושים, הלבנת הון, רישום כוזב, הסתרת נכסים, איומים וסחיטה באיומים. במסגרת ההליך שוחרר קובי למעצר בית בפיקוח אלקטרוני, וכן הוצא נגדו צו שיפוטי האוסר עליו לעסוק בפעילות עסקית בתחום הנדל"ן.

בפברואר השנה עתר הנאמן עו"ד אולמן לקביעת צו תשלומים חודשי. ב-5 ביולי קבעה השופטת לושי-עבודי צו זמני של 30 אלף שקל בחודש לקופת הנשייה, לאחר שציינה כי קובי לא שילם דבר לקופה במשך יותר משש שנים וחצי ולא תמך את טענותיו בדבר מצבו הכלכלי בראיות. בקשתו הראשונה לעיון חוזר נדחתה ב-26 ביולי, וב-26 באוגוסט נדחתה גם בקשתו השנייה, שאליה צורפו לראשונה אסמכתאות ובה ביקש לבטל את הצו או להפחיתו לסכום של עד 500 שקל בחודש.

על רקע אי-ביצוע התשלומים הגיש הנאמן למחוזי בקשה להטיל על קובי מאסר אזרחי של 14 ימים. במקביל פנה קובי לעליון בבקשת רשות ערעור. באמצעות עורכי דינו חן אגבלי ואיתי איילנברג ממשרד אלגבי אגבלי טען קובי כי כושר השתכרותו כיום הוא אפסי בשל מעצר הבית והאיסור השיפוטי לעסוק בנדל"ן, שהיה לטענתו מקור פרנסתו היחיד. עוד טען כי בשל מצבו הכלכלי הוא אינו מסוגל לשלם שכר דירה ומתגורר בדירת אמו, שמשלמת את דמי השכירות.

קובי ציין עוד כי בהליך הפלילי הוא מיוצג כיום על ידי הסנגוריה הציבורית בשל היעדר אמצעים, בניגוד לייצוג שקיבל בעבר מעורכי הדין עמית חדד וציון אמיר. בכל הנוגע לבקשת המאסר טענו סנגוריו בהליך במחוזי כי מאסר אזרחי נועד להפעיל לחץ על חייב רק כאשר הוכח כי הוא מחזיק בכספים נזילים שאותם הוא מסתיר, וכי מאסרו של קובי לא יכניס כסף לקופת הנושים אלא יהווה אמצעי ענישה בלבד.

שטיין דחה את טענותיו והבהיר כי לבית המשפט של חדלות פירעון נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע לבחינת יכולתו הכלכלית של חייב ולקביעת צו התשלומים שיושת עליו. לדבריו, התערבות של ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה שמורה למקרים חריגים.

"הלכה היא עמנו כי לבית המשפט של חדלות פירעון מסור שיקול דעת רחב ביותר בהחלטות מן הסוג הנדון בהליך שלפניי, ובכלל זה בהחלטות אשר נוגעות לכושרו הכלכלי של המבקש ולקביעת צו התשלומים החודשי שיושת עליו כחייב בהליך פשיטת רגל", כתב שטיין. "על כן, ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בהחלטות כגון דא, אלא במקרים חריגים בלבד... המקרה שלפניי אינו נמנה על אותם מקרים חריגים כאמור".

השופט קבע כי החלטת המחוזי מעוגנת בהתנהלותו של קובי לאורך השנים, ובפרט בכך שלא העביר כספים לקופת הנשייה ולא סיפק בזמן ראיות מספקות בנוגע למצבו. "החלטתו של בית המשפט המחוזי… מעוגנת היטב בנסיבותיו הפרטניות של המבקש וניתנה בשים לב להתנהלותו כפושט רגל, אשר נמנע מלהפקיד ולו שקל אחד בקופת הנשייה מזה מספר שנים. המבקש נמנע מלתמוך את טענותיו בדבר מצבו הכלכלי בראיות כלשהן עד להגשת בקשתו השנייה לעיון חוזר - מחדל שמטבע הדברים מעלה נגדו חשדות כבדים".

שטיין דחה גם את הטענה שלפיה השינוי בייצוגו המשפטי של קובי מצדיק בחינה מחודשת של הצו. "כפי שקבע בית המשפט המחוזי - בצדק רב - אין בחילופי ייצוג משפטי כדי להצדיק עיון מחדש בהחלטה... המבקש לא הצביע על שינוי נסיבות מהותי או על עובדות חדשות שעשויות להצדיק שינוי בצו התשלומים, וממילא לא הראה שבהחלטה, שאותה הוא מבקש לשנות, נפלה טעות ברורה וגלויה על פני הפסק".

עם זאת, העליון לא סגר את הדלת בפני שינוי עתידי בגובה התשלום. שטיין הדגיש כי מדובר בצו זמני וכי ניתן יהיה לבחון אותו מחדש לאחר שקובי ימסור מידע מלא ומפורט על מצבו הכלכלי. "אין באמור לעיל כדי למנוע בחינה מחודשת של צו התשלומים מכאן ולהבא", כתב. לדבריו, לאחר שיומצאו הדוחות ניתן יהיה לבחון את הסכום מחדש "בהתבסס על חקירה ודרישה ועל נתוני אמת, ולא על אומדנא".

בסופו של דבר דחה שטיין את בקשת רשות הערעור ואת הבקשה לעיכוב ביצוע. מאחר שלא התבקשה תגובת הנאמן להליך בעליון, לא נפסקו הוצאות.

מקובי נמסר: ״במשך עשר שנים בחרתי לשתוק, לא להתראיין ולא להגיב לכל כותרת. אחרי שנים של סיקור תקשורתי מתמשך, הגיע הזמן להציג גם את העובדות והטענות שכמעט אינן זוכות להתייחסות.

"הסדר הנושים: לקחתי על עצמי התחייבויות בהיקף של כ־33 מיליון שקל, לרבות חובות של חברות, בעוד חובותיי האישיים הסתכמו בכ־5 מיליון שקל. כמה אנשי עסקים היו מוכנים לקבל על עצמם התחייבויות כאלה? כיצד אדם שפועל להסדרת חובות בהיקף כזה מוצא עצמו נאשם בהונאת נושים? כיום מתנהל משא ומתן לחידוש ההסדר, ולמיטב ידיעתי גם הנאמן מעוניין בקידומו.

"לטענתי, במשך כשבע שנים מתנהל נגדי קמפיין תקשורתי מכוון, שאני סבור שיזם גדול  מעורב במימונו. אני חושד גם בניסיונות להפעיל קשרים והשפעה פסולה על גורמים במערכת אכיפת החוק על רקע הסכסוך העסקי בינינו. אני דורש בדיקה עצמאית של החשדות. למרות הסכסוך, נחתם בינינו הסכם פשרה שבמסגרתו, לפי גרסתי, שילם לי היזם מיליון שקל. על ההסכם חתומים מטעמי עורכי הדין עמית חדד וגיא נוף. ראוי שהתקשורת תבחן גם את המסמך הזה.

"עדת המדינה: מי שלפי עמדת המדינה שימשה אשת קש היא כיום, לפי המידע שבידי, אשת עסקים מוכרת ובעלת חברה המעסיקה כ־40 עובדים. במקביל מתנהלת נגדה, לפי המידע שנמסר לי, תביעה אזרחית בסך 12 מיליון שקל. כיצד נבחנו האינטרסים הכלכליים שלה, ההסכמות שהושגו עמה ומהימנות עדותה? פעילותה העסקית כיום אינה שוללת את טענות המדינה לגבי העבר, אך מחייבת בעיניי בחינה מעמיקה.

"התיק הפלילי ומערכת המשפט: אני דוחה את האישומים וסבור שהתיק נגדי הולך ונחלש. גם התובע שטיפל בתיק מטעם הפרקליטות עזב את תפקידו. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שלי בעניין התשלום החודשי בסך 30 אלף שקל לקופת הנשייה. אני חולק על ההחלטה וסבור שהיה מקום לתת משקל למגבלות המוטלות עליי ולמשא ומתן לחידוש ההסדר.

"הביקורת הציבורית על מערכת המשפט, שמעלים בין היתר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, מדגישה את חשיבות הדיון באמון הציבור.

"זו אינה רק הפרשה האישית שלי. השאלה היא האם בעלי הון מסוגלים להשפיע באמצעות קשרים, כסף ותקשורת על הליכים נגד יריביהם העסקיים. אני דורש שהחשדות שהעליתי ייבדקו על בסיס ראיות ומסמכים.

"כיום אני משקיע את מרצי בבניית פעילות עסקית בינלאומית, ולא במלחמות תקשורתיות. אני מזמין עיתונאים לבחון את מלוא המסמכים ולשמוע את כל הצדדים.במשך עשור אחרים סיפרו את הסיפור שלי. מעכשיו גם הקול שלי יישמע".