מספר חברות הבנייה הישראליות ב"רשימה השחורה" זינק, האם עליהן לדאוג?

מועצת זכויות האדם של האו"ם ממשיכה להרחיב את "הרשימה השחורה" של חברות עסקיות המעורבות בפעילות בהתנחלויות ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. בתוך כך גדל משמעותית גם מספרן של חברות הנדל"ן הכלולות ברשימה. ואולם מבדיקה שביצע " מרכז הנדל"ן " עולה להיכללות ברשימה אין למעשה משמעויות משפטיות או כלכליות, וכי עיקר הפגיעה היא תדמיתית וציבורית.

בדוח המעודכן שפורסם לפני כחודש נכללות 214 חברות, לעומת 158 חברות ברשימה שפורסמה שנה קודם לכן. במסגרת העדכון נוספו 61 חברות והוסרו 5, כאשר בין המצטרפות החדשות נמצאות גם חברות ישראליות בולטות מתחומי הנדל"ן וההשקעות, ובראשן אלוני חץ ואפריקה ישראל להשקעות.

מדובר בהמשך למגמה שהסתמנה כבר בעדכון הקודם של המאגר, שפורסם בספטמבר 2025, אז צורפו לרשימה חברות נדל"ן ובנייה ישראליות רבות שלא הופיעו ברשימות הקודמות, ובהן: דניה סיבוס , שיכון ובינוי , סולל בונה , מנרב ומשהב.

בדוח הנוכחי, אחת המצטרפות הבולטות כאמור, היא אלוני חץ, קבוצת השקעות ישראלית המזוהה עם תחום הנדל"ן המניב, בין היתר באמצעות החזקתה באמות השקעות. הכללתה ברשימה מעניינת נוכח העובדה שאמות עצמה כבר הופיעה בדוח הקודם, משנת 2025, ואילו אלוני חץ לא נכללה בו.

חברה נוספת שנוספה לרשימה היא אפריקה ישראל להשקעות, המזוהה לאורך השנים עם פעילות נרחבת בענף הנדל"ן הישראלי. לצד חברות הנדל"ן והבנייה, נוספה לרשימה השחורה של האו"ם גם עמותת אלע"ד (אל עיר דוד),  הפועלת בעיקר באזור עיר דוד וסילוואן שבמזרח ירושלים.

מחברות בנייה לחברות השקעה

הרחבת הרשימה ב־2026 מצטרפת לשינוי משמעותי שחל בהרכב החברות הנכללות במאגר בשנים האחרונות. הרשימה הראשונה, שפורסמה בפברואר 2020, כללה 112 חברות. ביוני 2023 צומצם מספרן ל־97, לאחר שהאו"ם קבע כי 15 חברות חדלו מהפעילות שבגינה נכללו במאגר או היו בתהליך הפסקתה.

בשנת 2024 פרסם האו"ם דוח התקדמות שעסק במתודולוגיית הבדיקה, אך לא פרסם רשימת חברות חדשה. בספטמבר 2025 הורחב המאגר באופן משמעותי, כאשר מספר החברות הגיע ל־158, לאחר שנוספו 68 חברות והוסרו 7. אותו עדכון היה משמעותי במיוחד לענף הנדל"ן הישראלי, כאשר חברות נדל"ן מהבולטות בענף נכנסו לראשונה לרשימה.

בין החברות שנכללו בו לראשונה ניתן למצוא את דניה סיבוס , שיכון ובינוי וסולל בונה, מנרב, רוטשטיין נדל"ן , מגה אור החזקות , אמות השקעות ויורו ישראל, ולצדן גם את חברת התיווך אנגלו סכסון , גאון החזקות, חברת הבנייה משהב , קבוצת אורון השקעות ואחזקות, האחים חסיד, חברת שמעון צרפתי וקבוצת חיים זקן . עוד נכללו ברשימה אקרשטיין תעשיות, א. ברקן ושות', האחים ברדריאן קבלני בנייה, קבוצת ברן , חברת בוניך בנייה פיתוח והשקעות, הפועלת בין היתר באפרת, חברת דליה אליאספור קבלנות בנייה וקבוצת גלנור בנייה ופיתוח.

לצד התרחבות הרשימה השחורה והצטרפותן של עשרות חברות חדשות, בעדכון שפורסם בשנת 2025 הוסרה מהרשימה חברת אריאל נכסים ובעדכון לשנת 2026 הוסרה חברת הנדל"ן קים לוסטיגמן. בדוחות לא פורטו הנסיבות הספציפיות שהובילו להסרת שתי החברות.

"הפגיעה היא בעיקר תדמיתית"

לדברי ד"ר עו"ד אורי פומסון, מומחה למשפט בינלאומי ממשרד עוה"ד גורניצקי, למרות הכינוי "הרשימה השחורה", עצם הכללתה של חברה במאגר האו"ם לא מהווה סנקציה משפטית או כלכלית, ולא מחייבת מדינות להפסיק עמה התקשרויות.

"מדובר במסמך רשמי של נציבות זכויות האדם של האו"ם, שמשמעותו בשלב זה בעיקר ציבורית ותדמיתית", הוא מסביר. "הרשימה לא מטילה חובות משפטיות ישירות על מדינות, והשאלה אם הכללת חברה בה תתורגם לפגיעה ממשית תלויה בראש ובראשונה בחקיקה הפנימית של כל מדינה".

לדברי פומסון, אף שחברות נדל"ן ישראליות נכללות במאגר כבר משנת 2020, שהורחב בשנת 2025, הוא אינו מכיר מקרים שבהם עצם הופעתן בו הובילה לנסיגת משקיעים. עם זאת, ההתפתחויות האחרונות במדינות אירופה, ובראשן בריטניה, עשויות לשנות את התמונה.

"הסכנה לא נובעת מהרשימה עצמה, אלא מהאפשרות שמדינות יאמצו חקיקה המגבילה פעילות עסקית בהתנחלויות. עצם הכללתן של חברות ברשימה מפנה אליהן זרקור ומסמנת אותן כיעדים אפשריים לפעילות מצד ארגונים המבקשים לקדם חרמות, סנקציות והליכים משפטיים. ככל שמדינות יאמצו מגבלות כאלה, הרשימה עשויה לשמש כלי לזיהוי חברות ולמיקוד צעדים נגדן".

באשר לאופן שבו נקבעת זהות החברות הנכללות במאגר, פומסון מדגיש כי לא מדובר בקביעה שיפוטית. "בדוחות האו"ם מודגש כי הכללת חברה במאגר לא נובעת מתוצאה של הליך שיפוטי, וכי רף הבדיקה הנדרש הוא קיומו של יסוד סביר להניח שהחברה מעורבת באחת הפעילויות שהוגדרו", הוא מסביר.

בעוד שבחו"ל בנייה ביהודה ושומרון עשויה להיתפס כבעיה תדמיתית, בשוק הישראלי יהיו רבים שיעניקו לחברות הפועלות ביו"ש נקודות זכות . לדברי  אבי סולימן, יו"ר משהב , "החברה גאה להיות מאבני היסוד של בניין ארץ ישראל מזה למעלה מ-90 שנה. מאז הקמתה, בנתה החברה עשרות אלפי יחידות דיור, שכונות וקהילות בכל רחבי המדינה, מתוך מחויבות עמוקה לחזון הציוני ולביטחון התושבים. שום החלטה פוליטית או רשימה כזו או אחרת של מועצת זכויות האדם של האו"ם, המונעת מאג'נדות מוטות, לא תרפה את ידינו. כפי שבנינו את המדינה ב-90 השנים האחרונות - בנגב, בגליל, במרכז, ביהודה ושומרון ובירושלים - כך נמשיך לבנות, לפתח ולחזק את כל חלקי מדינת ישראל גם ב-90 השנים הבאות, בגאווה ובנחישות ללא מורא".