בעקבות עתירת הקבלנים: חובת מינוי ממוני בטיחות באתרי בנייה בינוניים נדחתה בשנה

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בית המשפט העליון, בפסק דין של השופט אלכס שטיין, דחה ביום א' השבוע את עתירת התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ענף הבנייה נגד משרד העבודה ומנהל הבטיחות, אשר הוגשה נגד כניסתן של תקנות הבטיחות לתוקף. עם זאת, דחיית העתירה נעשתה בכפוף להסכמת המדינה להצעת פשרה של בית המשפט, אכיפת חובת מינוי ממוני בטיחות באתרים שבהם 50 עד 100 עובדים תידחה ל-15 באוקטובר 2027, ו"צווי השיפור" שהוציא מינהל הבטיחות בנושא יבוטלו. בהתאם לכך, לא חובו העותרות בהוצאות בטיחות.

תחילתו של ההליך בהודעה שפרסם ראש מנהל הבטיחות ביום 1 במרץ 2026, אשר הבהירה כי באתרי בנייה שבהם מועסקים 50 עובדים לפחות חלה חובת מינוי ממונה על הבטיחות לפי תקנה 4(1) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות). בעקבות ההודעה אף הוצאו צווי שיפור לאתרים, כלומר צווים למינוי ממונה בטיחות באופן מיידי. בנוסף, הפיץ מנהל הבטיחות דרישות לחובת מינוי ממונה על הבטיחות במשרה מלאה בכל חברות הבנייה בסיווג ג'5 -  דרגת הסיווג הגבוהה ביותר המוענקת לקבלנים רשומים בישראל על ידי רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.

בעוד שאין מחלוקת כי התקנות מחייבות מינוי ממונה בטיחות באתרים שבהם 100 עובדים ומעלה, עיקר משמעותה של ההודעה הייתה החלת החובה על אתרים בינוניים (בין 50 ל-100 עובדים). העותרות פנו לבג"ץ בבקשה לבטל את ההודעה, לבטל את הצווים שהוצאו מכוחה, ולבטל את הדרישות המורחבות לחברות בסיווג ג'5.

פועל בניין בתל אביב, צילום אילוסטרציה (שאטרסטוק)

העותרות טענו כי ההודעה מטילה נטל כבד ובלתי מוצדק על אתרי בנייה בינוניים וחברות בסיווג ג'5, וביקשו סעד של ביטול ההודעה והדרישות. המדינה עמדה על כך שמטרת ההודעה הייתה להבהיר את הוראות הדין והתקנות הקיימות. בנוסף, לגבי חברות בסיווג ג'5 טענה כי התקנה מעניקה סמכות חוקית למפקחי העבודה האזוריים להורות על מינוי ממונה בטיחות.

בדיון שנעשה בבית המשפט העליון ביום 9 בספטמבר 2026, בפני השופטים אלכס שטיין, יחיאל כשר ורות רונן, הציע הרכב השופטים מתווה פשרה לפיו אכיפת התקנה על אתרים המעסיקים בין 50 ל-100 עובדים תוקפא לתקופה בת שנה אחת. ביום 15 באוקטובר 2026 הודיעו נציגי המדינה  על הסכמתם לפשרה -  הקפאת האכיפה עד 15.10.2027 וביטול צווי השיפור (צווי החובה למנות את הממונים). העותרות מצידן סירבו לפשרה ועמדו על העתירה או על מתן הוראת מעבר ממושכת יותר.

בית המשפט העליון, בפסק דין שנכתב על ידי השופט אלכס שטיין ובהסכמת השופטים יחיאל כשר ורות רונן, דחה את העתירה לגופה, בכפוף להסכמת המדינה לדחיית האכיפה ל-15.10.2027 וביטול צווי השיפור.

השופט שטיין הבהיר כי בית המשפט אינו נוטה להתערב בניסוח תקנות ובשיקול הדעת המקצועי של הרשויות:

"נוכח לשונה הברורה של התקנה שאינה דורשת פירוש, הסעד שהעותרות מבקשות אינו אלא כתיבתן מחדש של התקנות. כידוע, סעד מרחיק לכת זה לא יינתן בנקל, שכן בית המשפט אינו נכנס בנעליו של מחוקק המשנה, ואינו ממיר את שיקול דעתו של האחרון בשיקול דעתו שלו". כמו כן, בית המשפט הדגיש את חשיבות הזהירות בעניינים הנוגעים לבטיחות בעבודה: "הדברים אמורים ביתר שאת כאשר עסקינן בעניינים מקצועיים הדורשים מומחיות ועוסקים בשמירה על חיי אדם ושלמות גופו".

באשר לעתיד, לאחר סיום תקופת הקפאת האכיפה, ציין השופט שטיין: "לכשתסתיים תקופת הקפאת האכיפה, ככל שיהיה בכך צורך, ובשים לב לנסיבות בשטח בעת ההיא, חזקה על המשיבים כי ישמעו את טענותיהן של העותרות בלב פתוח ובנפש חפצה, ולו לפנים משורת הדין".

נקבע כי לא נמצאה עילה להתערב בסמכות מפקחי העבודה האזוריים לפי תקנה 4(5) וכי טענות פרטניות נגד צו או דרישה ספציפיים צריכות להתברר במסגרת מיצוי הליכים מול המפקח האזורי או בערעור לבית הדין לעבודה.

בשל סירובן של העותרות להצעת הפשרה בעוד המשיבים קיבלו אותה, הוחלט שלא לפסוק הוצאות לטובת העותרות: "הגם שבחלק מבקשותיהן העותרות באו על סיפוקן, אציע לחבריי שלא יינתן צו להוצאות לטובת העותרות, שכן המשיבים הסכימו להצעת הפשרה שהצענו והעותרות עמדו בסירובן".

לסיכום העתירה נדחתה. אכיפת התקנות על אתרי בנייה המעסיקים בין 50 ל-100 עובדים לא תחל לפני 15 באוקטובר 2027, וצווי השיפור שהוצאו מכוחה יבוטלו.

התאחדות הקבלנים: "תקנות שלא ניתנות לביצוע"

בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר "בשנה האחרונה פועלת ההתאחדות כדי למנוע אכיפה של תקנות בטיחות חדשות שלא ניתנות לביצוע. בעקבות עתירת ההתאחדות לבג"ץ, פרסם בית המשפט העליון החלטה שלפיה, המדינה תפסיק את האכיפה של התקנה בעניין חובת מינוי ממונה בטיחות באתרים עם 50 עובדים ויותר או אצל קבלן המעסיק 100 עובדים או יותר באתרים שונים, כדי שימצא פתרון למחסור של אלפי ממונים בישראל. בנוסף, קבע בית המשפט העליון כי אם לא ימצא פתרון בעניין זה, תוכל ההתאחדות לשוב ולדרוש את מניעת האכיפה בעוד שנה.

"מאחר שמנהל הבטיחות לא נענה לדרישת ההתאחדות, היא פעלה משפטית בעתירה לבג"ץ והשבוע נתן בית המשפט החלטה לפיה, המדינה תפסיק את האכיפה, הצווים בעניין זה שכבר ניתנו יבוטלו, וכי ניתנת להתאחדות הזכות לשוב ולפנות אל בית המשפט אם המדינה לא תמצא פתרון למחסור בממוני בטיחות עד אוקטובר 2027".

בהתאחדות ציינו כי לאורך השנה האחרונה הציגה ההתאחדות למינהל הבטיחות במשרד העבודה שורת חסמים המונעים את החלת תקנות הבטיחות החדשות שנכנסו לתוקף בחודש אוקטובר 2026 (שנוספו על התקנות הנ"ל- דנ"ק). לצערנו, לא זכתה ההתאחדות לאוזן קשבת במינהל הבטיחות ונאצלה לבקש את הגנת בית המשפט"

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק: "ההתאחדות תומכת ומעודדת עשייה למען הבטיחות בעבודה בענף ופועלת ללא הפסק בעניין זה. ההתאחדות בעצמה ביצעה בתחום הבטיחות בעבודה השקעה של מיליוני שקלים בשנים האחרונות עם הפעלת מטה בטיחות משותף עם ההסתדרות יחד עם המוסד לבטיחות וגהות, כולל הכשרה, הדרכה וסיוע מקצועי לקבלנים בשטח, פיתוח תוכניות בטיחות וכלים טכנולוגיים למניעת תאונות, מקיימים ימי הדרכה מרוכזים בארגוני הקבלנים שלנו ברחבי הארץ ועוד. בנוסף אנו פועלים מול המדינה לאישור הפעלת מנופים מהקרקע כדי להגן אל מפעילי המנופים. אנחנו רואים חשיבות עליונה לעשייה של מינהל הבטיחות לשמירה על בריאות וחיי עובדי הענף, אך על המינהל לייצר סט של כלים תומכים בענף, כדי לאפשר לנו לעמוד בדרישות שמציבה המדינה. אנחנו בטוחים שבעבודה משותפת עם המדינה נוכל לייצר את הבסיס להפחתת התאונות בענף כדי שכל העובדים שלנו יחזרו הביתה בשלום. זו משימת על שלנו".

ארגוני הבטיחות: "מצרים על דחיית החובה למנות ממונה בטיחות בשנה"

ד"ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה: "הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה מברכת על כך שבית המשפט העליון דחה את עתירתה של התאחדות הקבלנים כנד החובה החוקית למנות ממונה בטיחות בכל אתר בנייה בו מועסקים למעלה מ-50 עובדים, ונגד נוהל בן עשור המחייב מינוי ממונה בטיחות במשרה מלאה בכל חברה קבלנית בסיווג ג-5. לצד זאת, הקבוצה מצרה על כך שיישום החובה למינוי ממונה באתר בו יותר מ-50 עובדים נדחה בשנה עד אוקטובר הבא -  נוכח הסכמת מנהל הבטיחות התעסוקתית לכך - וסבורה שבדחייה זו יש כדי לפגוע בבטיחות העובדים באתרי הבנייה. לא זו בלבד שהחובה החוקית למנות ממונה בטיחות בכל מפעל שבו מועסקים יותר מ-50 עובדים חלה משפטית גם על אתרי בנייה (כפי שקבע בית המשפט) אלא שההכרח והצורך בה חל באתרי בנייה מקל וחומר, שכן כידוע לכל אתרי בנייה הם מקומות העבודה המסוכנים ביותר שבנמצא ומספר ושיעור ההרוגים בהם הוא פי כמה מכל ענף תעסוקה אחר. כך, מתחילת שנה זו ועד עתה נהרגו 38 עובדים בתאונות עבודה באתרי בנייה ובנוסף לכך אלפי פצועים.

"יתר על כן, ההכרח במינוי ממונה בטיחות בכל אתר בנייה בו למעלה מ-50 עובדים גבר ביותר בשנה האחרונה, וזאת נוכח ביטולה של החובה למנות עוזרי בטיחות במאי אשתקד שגרעה בעל תפקיד בבטיחות מהאתרים, אליה מצטרפת העובדה שיישומה הלכה למעשה של הרפורמה בבטיחות עובדים בעבודות בנייה, שנכנסה לתוקף באוקטובר האחרון, מאפשר למנהלי העבודה באתרים להמשיך ולעסוק גם בביצוע הבנייה. כך, הלכה למעשה, היקף הפיקוח היומיומי השוטף על בטיחות העובדים הצטמצם בשנה האחרונה. כמו כן, להרחבת היקף המינויים של ממוני בטיחות באתרי הבנייה בהקדם האפשרי חשיבות רבה עוד יותר נוכח הרחבת החובות המוטלות עליהם על פי הרפורמה החדשה, אשר מגביר את חשיבות תפקידם.

"חשוב לציין, שבית המשפט הדגיש בפסק דינו, שאין בדחייה האמורה בחובה הגורפת למינוי ממונה בכל אתר כאמור, כדי לפגוע בסמכות הכללית המוקנה למפקח עבודה לדרוש מינוי ממונה בטיחות בכל אתר שהוא סבור שהסיכונים הטמונים בו מחייבים זאת. כמו כן, שהחובה למנות ממונה בטיחות בכל חברה קבלנית בסיווג ג-5 חלה באופן מיידי ורציף. 'הקבוצה' מקווה שכלל חובות אלה ייושמו בהקדם לטובת בטיחות העובדים בענף."