מדרשת שדה בוקר והיישוב שבקרקעותיה עומדים למכירה - התושבים עתרו לבג"ץ

מכרז שפרסמה לאחרונה רשות החברות למכירת מניות המדינה (60%) במדרשת שדה בוקר, מהלך שיוביל למעשה להפרטתה, מעורר התנגדות חריפה ביישוב מדרשת בן גוריון שבשטחה, שאף עתר לבג"ץ נגד המהלך. בינתיים אישרה מועצת מוא"ז רמת נגב להגיש הצעת רכישה, וגם הסוכנות היהודית מתעניינת

שיתוף הכתבה
עקבו אחרינו בגוגל
שכונה של מדרשת בן גוריון, בצמוד למדרשהשכונה של מדרשת בן גוריון, בצמוד למדרשה

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

המועצה האזורית רמת הנגב נערכת לאפשרות של רכישת מניות המדינה (60%) בחברת מדרשת שדה בוקר בנגב, המפעילה את התיכון לחינוך סביבתי, בית ספר שדה ומכינה קדם-צבאית. זאת בעקבות מכרז שפרסמה לאחרונה רשות החברות הממשלתיות לרכישת מניות המדינה במדרשה. במקביל בוחנת גם הסוכנות היהודית אפשרות לרכישת המדרשה. כל זאת, כאשר לאחרונה הוגשה עתירה של הוועד המקומי של מדרשת בן-גוריון (גוף מוניציפלי המייצג את תושבי היישוב בקרקעות המדרשה) נגד הפרטת המקום

מפרוטוקול מליאת המועצה שהתקיימה בתחילת החודש והגיע למרכז הנדל"ן עולה כי חברי המליאה אישרו ברוב קולות העמדת ערבות של מיליון שקל לצורך השתתפות בשלב השני של הליך ההפרטה. ההחלטה שהתקבלה ברוב של 14 תומכים, מתנגד אחד ונמנע אחד, נועדה לאפשר למועצה להיכנס לחדר המידע, לעיין במסמכי החברה ולבצע בדיקות כלכליות ומשפטיות לפני שתחליט אם להתמודד על רכישת המניות.
 
בדיון שהתקיים במליאת המועצה האזורית רמת הנגב נשמעה ביקורת חריפה על אופן ניהולה של חברת מדרשת שדה בוקר, לצד הסתייגויות מהאפשרות שהמועצה תיטול על עצמה את האחריות להפעלתה.

ראש המועצה, ערן דורון אמר בהקשר זה, "יש מקום שמתנהל בצורה מחפירה ואין לו שום הצדקה. עד היום כל מה שהמדינה עשתה זה היה בגלל בן גוריון ובגלל זה היא המשיכה את התמיכה". לדבריו, המדינה העבירה לאורך השנים מיליוני שקלים לתמיכה במוסד, אך הבעיה המרכזית היא ניהולית. "יש דברים שצריך לפרק ולדעתי צריך לפרק ולהרכיב מחדש", אמר.

דורון התייחס גם לאפשרות להגדיל את הכנסות החברה באמצעות ניצול נכסי הנדל"ן שברשותה, והצביע על הזדמנויות שלדבריו לא מומשו. "הצענו לחברה לעשות סולארי משותף במרכז המסחרי ובגגות המבנים ועד היום לא הוצב פאנל אחד. בסוף זה ניהול". לדבריו, לצד הקשיים הניהוליים פועלים במדרשה מוסדות חינוך בעלי חשיבות, ובהם התיכון הסביבתי, בית ספר שדה והמכינה הקדם-צבאית, ויש לאפשר להם להתפתח ללא צורך בתוכניות הבראה חוזרות. "בגלל האחריות לתושבים שלנו אנחנו רוצים לבדוק את זה", הסביר.

אלא שלא כל חברי המליאה השתכנעו שרכישת מניות המדינה היא המהלך הנכון עבור המועצה. כך למשל חבר המליאה אבי עטר, שכיהן בעבר כממלא מקום מנכ"ל המדרשה, ביקש להנמיך את הציפיות הכלכליות מהמהלך. "אין פה בוננזה כלכלית. אני יודע בדיוק איזה בור זה", אמר.

כאמור, מועמדת אפשרית נוספת לרכישת מניות המדינה בחברת מדרשת שדה בוקר היא הסוכנות היהודית, שבעבר הביעה עניין בכניסה לניהול המדרשה לצד עמותת יד דוד בן-גוריון, המחזיקה כיום ב-40% ממניות חברת מדרשת שדה בוקר (60% הנותרים מוחזקים על-ידי המדינה). 

153 דירות, מרכז מסחרי ונכסים במאות מיליוני שקלים

במקביל להיערכות המועצה להשתתפות בהליך ההפרטה, הגיש בימים האחרונים הוועד המקומי מדרשת בן-גוריון, הפועל בתחומה, עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את הליך ההפרטה או לעכבו. העתירה הוגשה נגד שורה של גורמים ממשלתיים וציבוריים, ובהם רשות החברות הממשלתיות, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ועדת הכספים של הכנסת, הוועדה למכירת מניות המדינה בחברות ממשלתיות והשר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם.

בין המשיבים נמנים גם חברת מדרשת שדה בוקר בנגב, עמותת יד דוד בן-גוריון, המועצה האזורית רמת הנגב עצמה וחברת יונייטד ישראל אפיל - חברה אמריקאית ללא מטרות רווח המשתייכת לארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, הפועלת להעברת כספי תרומות ותמיכה בפעילות הסוכנות היהודית בישראל. לפי העתירה, על שמה רשומות זכויות החכירה בקרקעות שעליהן פועלים חלק ממוסדות החינוך המרכזיים במדרשת שדה בוקר, ובהם התיכון לחינוך סביבתי.
 
הוועד המקומי טוען כי המדינה מקדמת את ההפרטה מבלי שהוסדרו זכויות השימוש בקרקעות אלה ומבלי שהובהר אם הגוף שיזכה בהליך יוכל להמשיך להפעיל עליהן את מוסדות החינוך.

בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין רועי גאליס, צבי בן-חיים ושגיא כהן ממשרד בן חיים, כהן גאליס, נטען כי החברה מחזיקה בכ-200 נכסי מקרקעין, ובהם 153 דירות מגורים, מרכז מסחרי הכולל 14 חנויות, מלונית, מבנה תעשייה, משרדים ומבני ציבור, לרבות בריכת שחייה, מרפאה ובית כנסת.

רבים מהנכסים מושכרים לצדדים שלישיים ומשמשים מקור הכנסה לחברה. לפי מצגת שהציגה חברת מדרשת שדה בוקר בנגב, במסגרת מצגת שהוכנה לסיור המציעים בהליך ההפרטה, עוה כי שטחן הכולל של דירות המגורים עומד על כ-13 אלף מ"ר, שטחי המסחר משתרעים על כ-1,000 מ"ר ומבנים נוספים על כ-1,900 מ"ר.

הנתונים שהוצגו מלמדים כי פעילות הנדל"ן שלה מניבה הכנסות משמעותיות, לפיהם החברה צופה בשנת 2026 הכנסות של כ-6.2 מיליון שקל מהשכרת נכסים, מתוכן כ-4.76 מיליון שקל מדירות מגורים וכ-1.44 מיליון שקל מנכסים מסחריים.

עוד עולה כי בשנת 2025 הסתכם הרווח הנקי ממגזר הנכסים בכ-3.95 מיליון שקל. לצד ההכנסות הקיימות, הציגה החברה שורה של אפשרויות להשבחת הנכסים, ובהן הרחבת המרכז המסחרי, שיפוץ דירות מגורים, התקנת מערכות סולאריות על גגות המבנים והקמת חווה סולארית. נתונים אלה עשויים לחזק את טענת הוועד המקומי כי יש לבחון את הפוטנציאל הכלכלי של נכסי החברה לפני העברת השליטה בה.

מכאן טען הוועד בעתירה כי המדינה מקדמת העברה של 60% ממניות החברה לגוף חיצוני, מבלי לקבל תמורה כספית עבור המניות לקופתה, אף שהחברה מחזיקה ומשתמשת בנכסי נדל"ן בהיקף משמעותי. לפי מתווה ההפרטה, הגוף שייבחר לא יידרש לשלם למדינה תמורה כספית עבור מניותיה, אלא להתחייב להשקיע כספים בחברה עצמה. מכאן טוענים העותרים כי מדובר במתווה חריג, לנוכח היקף נכסי הנדל"ן שבהם מחזיקה החברה.

טענה מרכזית נוספת נוגעת גם לשווי הנכסים. לפי הוועד, בדוחות הכספיים של החברה לשנת 2025 נכללה הערכת שמאי מספטמבר 2024, שנערכה לצורכי ביטוח, ולפיה ערך הכינון של המבנים והציוד, ללא מרכיב הקרקע, עמד על כ-325 מיליון שקל. העותרים מעריכים כי בתוספת שווי הקרקע וזכויות הבנייה עשוי השווי הכולל לעלות על חצי מיליארד שקל.

בעתירה מתבקש בג"ץ להוציא צו ביניים שיעצור את ההפרטה עד להכרעה בעתירה, או לפחות עד להסדרת הזכויות במקרקעין המרכזיים. עוד מבקש הוועד להורות על פרסום מסמכי ההפרטה המלאים, לרבות הסכמי המכירה וההסכמים בין בעלי המניות, ולבחון מחדש את תנאי ההליך.

הסכם החכירה הסתיים ב-2009 – והזכויות טרם הוסדרו

בלב המחלוקת עומד גם מעמדם הקנייני של הנכסים. על פי העתירה, בשנת 1960 החכירה המדינה לקרן הנגב שטח של כ-1,925 דונם לתקופה של 49 שנים, לצורך הקמת מוסדות חינוך, מחקר ופיתוח בנגב. הסכם החכירה הסתיים בספטמבר 2009, ומאז מתנהל הליך מול רמ"י בשאלה אילו מהקרקעות ימשיכו להיות מוחכרות לגופים הפועלים במדרשה.

לפי העתירה, עמדת רמ"י לאורך השנים הייתה שאין מקום לחדש את החכירה ביחס לכל השטח המקורי, אלא רק ביחס למקרקעין הממשיכים לשמש למטרות שלשמן הוקצו. למרות זאת, טרם הושגה הסכמה כוללת על חלוקת הזכויות, ובמקביל מקודמת תוכנית בניין עיר שנועדה בין היתר לשקף את ההסדרים בין הצדדים.

סוגיה נוספת נוגעת לקרקעות שעליהן פועלים מוסדות החינוך המרכזיים. לפי העתירה, זכויות החכירה במקרקעין שעליהם בנויים התיכון לחינוך סביבתי, מבנה צוקרמן וחלק מבית ספר שדה רשומות על שם חברת יונייטד ישראל אפיל (United Israel Appeal), ולא על שם החברה המיועדת להפרטה. לטענת הוועד, המדינה מקדמת את העברת מניות החברה מבלי שהובהר מכוח איזו זכות היא משתמשת במקרקעין אלה, והאם הגוף שיזכה בהפרטה יוכל להמשיך להפעיל בהם את מוסדות החינוך.

הוועד מזהיר כי היעדר הסדרה עלול לפגוע גם בתושבי היישוב, המונה כ-2,500 תושבים וכ-650 יחידות דיור. לטענתו, החברה מחזיקה בשטחים ציבוריים ובמבנים המשמשים את הקהילה, ובהם בריכת השחייה ומבני ציבור נוספים. העברת השליטה בחברה לגוף חיצוני לפני הסדרת הזכויות עלולה, לדבריו, להקשות על פיתוח היישוב ועל ניהול השירותים הציבוריים.

"הוחלט להפריט לפני שנבדקו החלופות"

טענה נוספת בעתירה היא שההחלטה על ההפרטה התקבלה בכנסת מבלי שנבחנו חלופות כלכליות להמשך פעילות החברה. ועדת השרים לענייני הפרטה אישרה את המהלך בפברואר 2026, ועדת הכספים אישרה אותו במאי, וההליך פורסם באוגוסט.
הוועד מצביע על פער בין הנתונים שהוצגו בוועדת הכספים לבין הדוחות הכספיים של החברה. בעוד שבדיון הוצגה פעילות החברה כגירעונית, בדוחות לשנת 2025 נרשם עודף של כ-2.15 מיליון שקל, לעומת גירעון של כ-4.68 מיליון שקל בשנת 2024.

לטענת העותרים, המדינה לא בחנה אפשרות לשפר את ניצול הנכסים המניבים, לממש זכויות בנייה או להגיע להסדרים עם רמ"י שיאפשרו לחברה לממן את פעילותה ללא הפרטה. בעתירה נטען כי בחלק ממגרשי המגורים קיימות זכויות בנייה פוטנציאליות למאות יחידות דיור נוספות, שעשויות לשמש בסיס להסדר כלכלי.

לטענת הוועד, כפי שעולה עוד מהעתירה שהוגשה,  בישיבת ועדת הכספים של הכנסת גם לא הוצגה הערכת שווי מלאה של הנכסים. נציג רשות החברות, נדב צוק, הסביר בדיון כי לנכסים אין שווי עבור בעלי המניות, בין היתר בשל מגבלות החלות על חברה לתועלת הציבור, שלא רשאית לחלק רווחים לבעליה. מנגד, הוועד טען כי ניתן לממש זכויות בנכסים, להפיק מהם הכנסות או להגיע להסדרים עם רמ"י, כאמור, אך אפשרויות אלה לא נבחנו כחלופה להפרטה.

הוועד גם מותח ביקורת גם על תנאי ההליך, בטענה שהם לא כוללים מנגנונים מספקים להבטחת המשך פעילותם ואופיים של מוסדות החינוך ושימור מורשת דוד בן-גוריון. מנגד, נציג רשות החברות הבהיר בדיון בוועדת הכספים כי הגוף שייכנס לחברה יהיה גוף ללא מטרות רווח, שיידרש להמשיך את חזונו של בן-גוריון ולהשקיע בפיתוח המקום.


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

הצטרפו לניוזלטר של מרכז הנדל"ן

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם
  • אני מאשר/ת קבלת דיוור
  • האירועים הקרובים

    תגובות

    הוספת תגובה
    {{ commentsComp.length - index }}.
    {{ comment.message }}
    {{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
    {{ reply.message }}
    {{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
    הראה עוד
    תגיות:מועצה אזורית רמת הנגבהסוכנות היהודיתרשות החברות הממשלתיות