הממשלה תאשר הארכת פעילות מטה הדיור עד מרץ 2020

על רקע השיתוק הפוליטי: חברי הממשלה יתבקשו מיד לאחר החגים לאשר את הארכת פעילות מטה הדיור עד חודש מרץ 2020, רגע לפני פקיעת תוקף פעילותו של מטה הדיור בסוף דצמבר 2019.  

ממשלת ישראל החליטה להקים "מטה דיור לאומי" עוד במאי 2013, בימיו של יאיר לפיד כשר האוצר, "בהמשך להחלטת הממשלה מיום 14.04.2013 להקים מטה דיור לאומי במשרד האוצר ובכפיפות ישירה לשר האוצר, אשר ישמש כגוף מטה שמטרתו הבטחת יישום מדיניות הממשלה במסגרת תכנית הדיור הלאומית לקידום דיור להשכרה". לפיד אמר אז בפתח ישיבת הממשלה, כי "הוזלת מחירי הדיור הוא אחד המבחנים הגדולים של הממשלה. יש לנו מצב חירום בדיור, שמאיים על דור שלם של צעירים שפוחדים שלעולם לא תהיה להם דירה". הדגל המרכזי של לפיד היה הקמת 150 אלף יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך, "אשר ייבנו על פני תקופה של כ-10 שנים. פרויקטים דומים בעולם הוכיחו שביכולתם לשנות מציאות של שווקי דיור".

בפועל, מטה הדיור לא הוקם בתקופת לפיד, בעיקר בגלל חילוקי דעות על תנאי העסקת יו"ר המטה המיועד (לפיד ביקש להביא לתפקיד את מקורבו אורי שני, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת אריאל שרון). רק כאשר התמנה משה כחלון לתפקיד שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור במאי 2015, הוא הזדרז להקים את מטה הדיור, בראשות אביגדור יצחקי, שגם הוא שימש בעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אריאל שרון.

[quote]

מטה הדיור של כחלון אמור היה לתכלל את הגורמים המרכזיים לטיפול במשבר הדיור, שאת מרביתם אסף כחלון תחת אחריותו ("ארגז הכלים הנדל"ני") במשרד האוצר – מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל. בממשלה ובמשרד האוצר הגדירו ביוני 2015 למטה הדיור שמונה מטרות מרכזיות - הגדלת היצע קרקעות מתוכננות; התרת חסמים בשלב התכנון; פרסום מכרזי מחיר למשתכן ; הגדלת מס' פרסום מכרזים ליח"ד במקרקעי ישראל ע"י רשות מקרקעי ישראל ; הגדלת מספר העסקאות החתומות מול רשות מקרקעי ישראל ; הגדלת מספר גורמי הייצור בשוק הנדל"ן; מימוש מכסת עובדים זרים כפי שנקבעה בהחלטת הממשלה והגדלתה; הקטנת מרכיבי עלות ייצור הדירה.

בדיעבד, אפשר בהחלט לזקוף לזכות המטה – הכולל היום 13 עובדים: ראש המטה זאב ביילסקי (שהחליף את יצחקי באפריל 2018),שישה עובדים מקצועיים, 3 סטודנטיות, נהג, רכזת ומנהלת לשכה – את ההגדלה המשמעותית בכמות היצע הקרקעות המתוכננות. יחד עם זאת, כמות הקרקעות ששווקה המדינה בפועל, במחיר למשתכן ובכלל, בהחלט לא ענתה על הצפיות המוקדמות, וכך לא הטיפול בגורמי הייצור בענף והקטנת מרכיבי העלות של הבנייה. בשורה התחתונה, מאז הקמת מטה הדיור באמצע 2015, מחירי הדיור בישראל טיפסו בעוד 13%. 

בכל מקרה, קרוב לוודאי שההחלטה האם להמשיך את פעילות מטה הדיור בממשלה הבאה, ויותר מכך האם להשאיר את מינהל התכנון ואת רשות מקרקעי ישראל במשרד האוצר (קודם לכן מינהל התכנון ישב במשרד הפנים ורשות מקרקעי ישראל ישבה תחת משרד השיכון) תהיה בעיקר פוליטית, תוצאה של מאבקי כוח בין השרים השונים וגבולות משרדיהם, זאת למרות שאין שום ספק שהסינכרון בין הגופים השונים הוא ההצלחה הגדולה ביותר של הממשלה בתחום הדיור בשנים האחרונות.