צעירי ארה"ב מצאו תחליף למגורים עם ההורים: מתחמי ה-Co-Living

אחת העובדות המדהימות לגבי המשבר העולמי של 2008 היא שגם יותר מעשר שנים אחריו, כשנדמה שהעולם התאושש מהמכה הקשה, הוא עדיין מוזכר – לא פעם גם כאשר מדובר בנתונים עכשוויים. 12 שנים אחרי, וגלי ההשפעה של המשבר הזה עדיין פוגשים את רגלינו, בעודנו צועדים לאורך חוף המבטחים.

ההשפעה הזו, באופן טבעי, מורגשת הרבה יותר מחוץ לגבולות ישראל (למזלנו), שכן אותו משבר איום פגע בכלכלה הישראלית באופן מינורי – בטח ובטח בהשוואה למדינות אחרות ברחבי העולם. אחת מהן היא המדינה החזקה בתבל מבחינה כלכלית גם היום, ארצות הברית.

והינה לכם השפעה אחת מיני רבות של המשבר ההוא על הכלכלה האמריקאית של היום: מתברר כי למרות התקופה הארוכה יחסית שחלפה מאז, רבים מהצעירים האמריקאים נוטים להישאר לגור אצל ההורים – ושיעור נמוך מאוד מהם מחזיק בדירה משלו, בהשוואה לדורות הקודמים. המצב עד כדי כך קשה מבחינת אותם צעירים, שהם אף מתקשים להחזיק דירה לבדם, גם אם מדובר בשכירות בלבד. לכן עבורם הפתרון האולטימטיבי הוא פשוט להישאר בקן, בבית של אבא ואימא.

המצב הזה מדאיג רבים בארה"ב, שציפו כי לאורך 12 השנים שחלפו מאז 2008 המצב יהיה אחר. על אף שנתונים רבים מוכיחים שהשוק האמריקאי כן התאושש מהמשבר, הנתון הזה לא השתנה. גם היום רוב הצעירים מעדיפים להתגורר אצל ההורים, או פשוט רואים זאת כאלטרנטיבה הגרועה פחות מבין כל האפשרויות שעומדות בפניהם

המצב הזה מדאיג רבים בארה"ב, שציפו כי לאורך 12 השנים שחלפו מאז 2008 המצב יהיה אחר – ומגמת העלייה בכמות הצעירים שגרים עם הוריהם תיעצר ותתהפך. על אף שנתונים רבים אחרים מוכיחים שהשוק האמריקאי כן התאושש מהמשבר, מתברר שהנתון הזה לא השתנה. גם היום רוב הצעירים מעדיפים להמשיך ולהתגורר אצל ההורים, או פשוט רואים זאת כאלטרנטיבה הגרועה פחות מבין כל האפשרויות שעומדות בפניהם. אבל ייתכן מאוד שנמצאה עבורם אלטרנטיבה חדשה.

לגור במרחב קטן ובמתחם קהילתי משותף לכולם? 
לא נורא בכלל, כששכר הדירה נמוך כל כך

בשנים האחרונות צצים להם יותר ויותר פרוקיטים מסביב לעולם שמציעים מגורים משותפים, Co-Living. ומה הם? אלו פרויקטים שמאפשרים דיור לטווח ארוך יחסית, בסביבה קהילתית: חדר השינה אומנם פרטי (אם כי גם בזה יש יוצאים מן הכלל שמציעים חלוקה גם בחדר השינה), אך המטבח משותף, חדר הכביסה משותף חדר האוכל משותף, והדייר חי במקום קהילתי שבו כולם חיים עם כולם.

התוספת היא שאותם דיירים הם אלו שלרוב מספקים את הצרכים של עצמם ושל חבריהם: האחד מבשל, השני מעביר שיעורי יוגה, השלישית מבצעת עבודות "הנדימן" ועוד ועוד – כדי ליצור לא רק מגורים משותפים, אלא חיים משותפים שבהם הכול קורה בתוך הקהילה ומתוכה. הבונוס הוא, כמובן, מחיר השכירות הנמוך.

אותם מתחמי Co-Living מאפשרים גם לדור הצעיר, זה שנוטה להישאר בבית ההורים, ליהנות מדירה בלב ההתרחשות בערים הגדולות – תמורת תעריף נמוך במיוחד. הרף הוא סביב 1,000 דולרים, סכום שכבר לפני יותר מחמש שנים נחשב בארה"ב לזול, והיום נחשב לחלום

בכתבה שפורסמה לאחרונה באתר CNBC מסבירים כיצד אותם מתחמי Co-Living מאפשרים גם לדור הצעיר, זה שנוטה להישאר בבית ההורים, ליהנות מדירה בלב ההתרחשות בערים הגדולות – תמורת תעריף נמוך במיוחד. הרף הוא סביב 1,000 דולרים, סכום שכבר לפני יותר מחמש שנים נחשב בארה"ב לזול, והיום נחשב לחלום, בטח ובטח במרכזי הערים או מרחק הליכה מחוף הים. כעת זה קורה, במתחמי המגורים המשותפים שהולכים ומתרבים בארה"ב.

חברות רבות נכנסו לתחום, וביניהן אפילו חברת WeWork (ככל הנראה עוד לפני החלטתה לעצור את ההתרחבות לתחומים שאינם תחומי הליבה שלה) – וכיום לא נדיר למצוא מתחמים שבהם כ-100 צעירים גרים בארבעה בתים במתחם Co-Living אשר מאפשר להם לצאת מבית ההורים ולחוש עצמאיים, במחירים שאפשר לחיות איתם.

ומה בישראל? בני קרת, יובל בדולח ואדריכל רפי רייש מדברים על תחום ה-Co-Living בכללותו, ועל האפשרות שהוא יהפוך פופולארי גם כאן.