האקדמיה ללשון העברית בירושליםקבעה וזיכתה: משרד מייזליץ-כסיף-רויטמן

משרד האדריכלים מייזליץ-כסיף-רויטמן יתכנן את המבנה החדש עבור האקדמיה ללשון העברית – הוא מִנווה האקדמיה. כך הודיע המוסד, בהודעה רשמית שיצאה היום (א'). תוכנית המשרד נבחרה כזוכה במסגרת תחרות שעליה הוכרז רשמית במרץ האחרון, ושנערכה בשיתוף התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל.

במקום השני בתחרות זכו, במשותף, התוכניות של האדריכלים מיכאל פלד ודניאל שטרסבורגר, ושל א' לרמן אדריכלים בשיתוף דניאל פינקלשטיין ואלווירה טורק; במקום השלישי זכו במשותף התוכניות של לקשטיין-מרגלית אדריכלים ושל האדריכלים רם קפלן וניר עובדיה.

המנווה יוקם במתחם קריית הלאום בירושלים, ובו תכונס תחת קורת גג אחת כל פעילות האקדמיה. כמו כן, יוקמו בו מוזיאון ראשון מסוגו ללשון העברית, ומרכז הדרכה ותרבות. המנווה יוקם בשטח של כשישה דונמים, ושטחו הבנוי יהיה כ-9000 מ"ר. יעד המבקרים לשנה במנווה הוא יותר מ-200,000 איש, והעלות המשוערת של הקמתו היא 200 מיליון שקל.

בחירת אדריכלי המנווה היא אבן דרך בהקמתו. היא נותנת תנופה להמשך המהלכים לקידומו, בסיוע כל הגורמים הנוגעים בדבר ובהם מדינת ישראל, עיריית ירושלים ומהנדס העיר שלה, הרשות לפיתוח ירושלים ואנשי חזון ומעשה"

בחבר השופטים היו חברים אדריכלים, אנשי מוסדות התכנון ונציגי האקדמיה ללשון העברית: פרופ' אדר' ברוך ברוך, יו"ר חבר השופטים; פרופ' אדר' אלס וורבקל; אדר' ארי כהן; שירה תלמי-באבאי, מתכננת מחוז ירושלים; אינג' יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים; אייל חיימובסקי, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים; אדר' ליאורה בארי; פרופ' משה בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית; גיל הראבן, סופרת וחברת האקדמיה; טלי בן-יהודה, מנכ"לית האקדמיה; אדר' אריה גונן, מזכיר חבר השופטים.

צפו בסרטון התדמית שהכין המשרד הזוכה:

לדברי הנשיא, פרופ' בר-אשר, "בחירת אדריכלי המנווה היא אבן דרך בהקמתו. היא נותנת תנופה להמשך המהלכים לקידומו, בסיוע כל הגורמים הנוגעים בדבר ובהם מדינת ישראל, עיריית ירושלים ומהנדס העיר שלה, הרשות לפיתוח ירושלים ואנשי חזון ומעשה שייתנו יד להגשמתו".

מהאקדמיה נמסר עוד כי התוכנית שהציגו האדריכלים הזוכים "מיטיבה לשקף את ערכי התכנון שפרסמה האקדמיה לקראת התחרות, וקבעה כי התוכנית מצטיינת בהתמקדות באדם (אנשי האקדמיה, מבקרים או עוברי אורח) וביצירת מבנה מזמין ופתוח, היוצר תחושה של מרחב; התכנון של חללי המבנה והתנועה בו וסביבו עשיר, ומאפשר מגוון מבטים ושימושים. המבנה מציג חזיתות נאות הן לשדרות רופין הן לרחובות וייז ובורלא, הוא תורם לסביבה העירונית ומשתלב היטב בתוכניות הפיתוח של קריית הלאום ושל שדרת המוזיאונים, ובפעילות השוקקת שתהיה באזור הזה בעתיד.

ערכים אלו של פתיחות ומקומיות הנחו גם את התחרות עצמה, שהייתה תחרות פומבית, עוררה עניין עצום והוגשו בה 100 הצעות. מן השלב הראשון, שהיה עלום שם (אנונימי), בחר חבר השופטים חמש הצעות, ומהן בחרה האקדמיה את ההצעה הזוכה. השופטים גם ציינו לשבח את ההצעות של אדריכל יואב השמשוני ושל טיטו אומן אדריכלים.  

האקדמיה מודה מקרב לב לכל האדריכלים שטרחו והגישו את הצעותיהם לתחרות, ומביעה הערכה להישגי האדריכלים שזכו במקומות הראשונים. האקדמיה מברכת את האדריכלים גנית מייזליץ-כסיף, אודי כסיף ומאור רויטמן על זכייתם בתחרות"

האקדמיה מודה מקרב לב לכל האדריכלים שטרחו והגישו את הצעותיהם לתחרות, ומביעה הערכה להישגי האדריכלים שזכו במקומות הראשונים. האקדמיה מברכת את האדריכלים גנית מייזליץ-כסיף, אודי כסיף ומאור רויטמן על זכייתם בתחרות, ומצפה לעבודה המשותפת ורבת האתגרים שלפנינו. תודה מיוחדת לנציגי התאחדות האדריכלים ולחבר השופטים על שיתוף הפעולה בארגון התחרות ובתהליך השיפוט".