התרגלו למונח חדש: "עיר 15 הדקות"

כבר שנים שערים גדולות רבות ברחבי העולם מנסות לבצע מהלכים להפחתת זיהום האוויר ברחובותיהן, ולשיפור איכות החיים בהן. אחת המגמות הבולטות היא הרחקת כלי הרכב הפרטיים ממרכז העיר, עידוד שימוש בתחבורה ציבורית, באופניים וברגליים. כיצד עושים זאת? בעיקר על ידי קירוב השירותים השונים לתושב אל אזור מגוריו. היום לתופעה הזו כבר יש שם – עיר 15 הדקות – והיא הולכת ומתרחבת תחת חסותה של הקורונה.

לא עוד אזורים נפרדים – אלא שילוב בין פונקציות חברתיות

כפי שמספרת הכתבה של מגזין CityLab מבית בלומברג, המטרה של ערי 15 הדקות היא לאפשר לתושב לקבל הכול במקום אחד. "לשכפל" שילוב של פונקציות חברתיות שונות בכל שכונה ושכונה, וכך לקבל גם סביבה אחת שיש בה את כל ממה שצריך התושב (או לפחות את רוב מה שהוא צריך), וגם ליצור מרכזים שכונתיים תוססים ומלאי חיים.

התוצאה ברורה: שימוש מופחת בכלי רכב, עד כדי איסור מוחלט; שימוש הולך וגובר באופניים וברגליים, לצד תחבורה ציבורית "במקרה הגרוע"; צמצום משמעותי בזיהום האוויר; ופינוי של אזורים שלמים, שבעבר שימשו מכוניות, עבור התושב המעוניין במרחבים.

הקורונה, כאמור, האיצה את המגמה הזו. במהלך הסגרים השונים בוטלו, פשוטו כמשמעו, כבישים עירוניים, ואלו הפכו למדרחוב, לשטחים עירוניים פתוחים ועוד. כשהסגרים הוסרו רבים מהכבישים הללו לא נפתחו: הם נשארו לתפקד כאזורים ציבוריים

הקורונה, כאמור, האיצה את המגמה הזו. כפי שפורסם במקומות רבים, במהלך הסגרים השונים בוטלו, פשוטו כמשמעו, כבישים עירוניים, ואלו הפכו למדרחוב, לשטחים עירוניים פתוחים ועוד. כשהסגרים הוסרו וכשהמגבלות היו מחמירות פחות רבים מהכבישים הללו לא נפתחו: הם נשארו לתפקד כאזורים ציבוריים, עבור הולכי הרגל ורוכבי האופניים, וכך כנראה ימשיכו להיות עוד שנים רבות.

למעשה, הרעיון של ערי 15 הדקות ישנה לחלוטין את המראה שלהן: לא עוד ערים שנחלקות לאזורים – אזור מגורים, אזור מסחר, אזור בילוי ועוד – אלא ערים שבהן הכול משולב יחד, בחוכמה ובצורה שתאפשר נוחות מושלמת, שיטת תכנון שאצלנו בישראל נקראת עירוב שימושים .

זה קורה בכל רחבי העולם – ובעיקר בערים של פעם

הכתבה ב-CityLab מציינת כי את המעבר לערי 15 הדקות אפשר לראות ולחוש, ברמה כזו או אחרת, בכל רחבי העולם: בצרפת, בספרד, באנגליה, באיטליה וגם בארה"ב. הדבר פשוט יותר בערים הישנות, אשר הוקמו לפני המצאת כלי הרכב הפרטיים, וברור למה: הן תוכננו ונבנו אז מבלי שנדרשו להקצות שטחים לכלי הרכב. כעת, כשאלו מורחבים ממרכזי הערים, פשוט יותר להסב אותן בחזרה לאותה תפיסה שבמסגרתה נבנו בעבר. לא במקרה אחת הערים הדוחפות את הפרויקט הזה קדימה יותר מכולן היא פריז, בירת צרפת, שכבר עשתה מהלכים רבים לכיוון הפיכתה ל"עיר 15 דקות".

בערים צעירות יותר המהלך הזה דורש תכנון רב יותר, ומתקבל בהתנגדות רבה יותר. כך למשל בארה"ב, שם בערים רבות רגילים לנסוע ברכב ממקום למקום, גם בתוך העיר; שם הערים בנויות לרוב על פי אותה חלוקה שציינו קודם, המפרידה בין המגורים לבין השירותים לתושב

בערים צעירות יותר המהלך הזה דורש תכנון רב יותר, ומתקבל בהתנגדות רבה יותר. כך למשל בארה"ב, שם בערים רבות רגילים לנסוע ברכב ממקום למקום, גם בתוך העיר; שם הערים בנויות לרוב על פי אותה חלוקה שציינו קודם, המפרידה בין המגורים לבין השירותים לתושב. כך למשל מציינת הכתבה כי נכון לשנת 2017, כ-30,000 תושבי העיר דטרויט לא נהנו מנוכחותה של חנות מכולת בקרבת מקום מגוריהם.

אין זה אומר שהתהליך לא יכול לקרות בערים שכאלו, אלא שהוא ידרוש זמן רב יותר להטמעה ולהסתגלות. קחו למשל את פורטלנד שבארה"ב, שם נראה כי התהליך מתרחש בקצב גבוה. העיר נחשבת לזו שמציעה את מרחק הנסיעה מהקצרים ביותר באמריקה לטובת עבודה, קניות וסידורים. מציאות הקורונה, כאמור, יכולה להאיץ את התהליכים הללו ואף להציג את התועלת שבהם בצורה מוחשית וטובה יותר.

כמו כל דבר: לא כולם בעד הרעיון 

מגמת הפיכתן של ערים גדולות לערי 15 הדקות היא מגמה חשובה בעיני רבים, אך יש גם מי שמבקרים אותה וטוענים שהיא בעייתית. חלק לא מבוטל מהמתנגדים אף טוענים שהיא עשויה להגדיל את פערי אי-השוויון באותם אזורים.

המתנגדים גורסים כי הפיכת הערים לנגישות פחות ופחות ברכב, מרחיקה אותן עוד יותר מאנשים המגיעים מן החוץ: מצד אחד, העיר אינה מאפשרת להם להיכנס אליה ברכבם; מצד שני היא אינה מתאימה להם מבחינת מגורים, בשל יוקר המחיה הגבוה

כיצד? אותם מתנגדים גורסים כי הפיכת הערים לנגישות פחות ופחות ברכב, מרחיקה אותן עוד יותר מאנשים המגיעים מן החוץ, שמעמדם הכלכלי אינו מהגבוהים: מצד אחד, העיר אינה מאפשרת להם להיכנס אליה ברכבם, למרות שלעיתים זו ההזדמנות היחידה עבורם; ומצד שני היא אינה מתאימה להם מבחינת מגורים, בשל יוקר המחיה. עוד טוענים המתנגדים כי ערי 15 הדקות ישרתו, למעשה, רק את המתגוררים בשכונות – דבר שיצמצם משמעותית את כוח הקנייה בהן. מעניין לעקוב ולראות כיצד התהליך הזה מתבשל ומתפתח.