העיר שלא יודעת שובע: עיריית ת"א סוחטת ועושקת את תושביה הנאמנים

עם אישורן של שתי תכניות הרובעים בתל אביב, רובע 3 ו-4, החלה עיריית ת"א להפציץ בגביית היטלי השבחה על מכירת דירות מגורים. קשה לתאר את גודל תעוקת הלב שמקבל בעל דירת מגורים קטנה ברובע 3, המקבל דרישת תשלום של 325,000 שקל !! ויש שקיבלו אף יותר. 

נאמר על עיריית תל אביב שהיא עשירה יותר ממינהל מקרקעי ישראל. יש לה בעלות פרטית מלאה על כ-10% משטח העיר, ולפי תכנית המיתאר החדשה שלה תזהו אותו לפי המגדלים בני 40 קומות ומעלה או באחוזי בנייה מטורפים הקרויים רח"ק (ריצפה חלקי שטח הקרקע של מגרש הבנייה. רח"ק אחד הינו 100% בנייה). למגרשי העירייה נתנו רח"ק גבוה של מעל 12, רק כדי לסבר את האוזן על השווי של הרכוש הפרטי של העיריה. 

חלק מהבעלויות בקרקע בתל אביב היא של הנכסים המניבים בחברות עירוניות בעלות רכוש קרקעי ניכר, כאשר עיריית ת"א הקפידה לרכוש את החלק של שותפיה בחברות אלו כדי להיות בעלים יחיד שלהן. וכך למשל נמל תל אביב, איזור שפך הירקון, יפו העתיקה ועוד ועוד שטחים - כולם בבעלות חברות השייכות לעירייה ואשר גובות תשלום מלא מחוכרי הנכסים הבנויים שם. ויעידו על כך עשרות ההליכים הקיימים בנדון. 

זאת ועוד - תב"ע "צ" הנודעת מקנה לקרקעות הציבוריות של העיר עוד אלפי מטרים חדשים, עם זכות לייעד כחמישית מהן לייעוד מסחרי. תב"ע המיתאר 5000 מאפשרת לעירייה לקבל בכל מתחם חדש חלק מהמבנה הבנוי (עד ברמת הגמר) לבעלותה של העירייה בתוך הבניין הפרטי הנבנה.

כה לחי ולחיי העירייה. יודגש, אין כאן ביקורת חלילה אלא רק השתאות ופירגון לעירינו האהובה שרואה היטב את הצד הכלכלי ודואגת לקופתה, אלא שלעתים היא מגזימה. כך למשל היטפלותה של העירייה לתכנית הרובעים. בעניין זה נתפרסמו עתה שומות מכריעות שיש לשבח בהן את השמאים קמיל וטרשנסקי, שידועים במומחיותם בהיטלי ההשבחה בעיר ת"א.

בשומות מכריעות אלה סתרו השמאים המדוברים לחלוטין את עמדת העירייה על דרישת ההשבחה בשני כיוונים עיקריים: האחד - הם ביטלו לחלוטין את טענת העירייה שבחרה להתעלם מתוכנית תמ"א 38ומהמגמה הממשלתית ליתן ההטבות שלה בחינם וללא היטל השבחה. כלומר, שומת ההשבחה של העירייה הופחתה באופן ניכר או בוטלה לחלוטין בשל הפוטנציאל של תמ"א 38 . השני - גם אם נותרה השבחה כלשהי, לרבות מזכויות בנייה שאינן מכוח התמ"א ושטרם נוצלו, גם השבחה זאת הופחתה בשל הקושי לארגן הסכמות הדיירים בבית המשותף, כמו סירוב דיירים קשישים להתפנות לצורך הבנייה ועוד קשיים. 

שומות אלה הביאו במקרה אחד לביטול מוחלט ובמקרה שני לתשלום של כ-80,000 שקל בלבד. מאחר ומדובר בהרבה כסף, אני מניח שהקרב יימשך והעירייה לא תוותר כל כך מהר על מכרה הזהב הזה ועל המשך ניסיונותיה לסחוט עוד ועוד כסף מתושביה הנאמנים.