מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי: "כדי להגיע ליעד של 30% אנרגיה מתחדשת צריך 180,000 דונם. בינתיים אישרו לנו 20,000"

"יש לנו מחויבות להגיע ל-30% אנרגיה מתחדשת בתוך תשע שנים. זה אתגר משמעותי ואנו אחראים להביא את ישראל לשם. כדי להגיע ליעד, אנו זקוקים ל-180,000-170,000 דונם. זה גם אתגר כלכלי וגם אתגר של הסדרה, של תכנון ובנייה. במדינה קטנה, שבה משאב הקרקע יקר, צריך לנצל כל מבנה, כל מאגר מים וכל מטמנה, וכן שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים. 

בסוף 2021 נגיע ל-4,000 מגה-ואט אנרגיה מתחדשת. מדובר על 10% מצריכת החשמל, וזה אומר 40,000 דונם, מתוכם פחות ממחצית בשטחים פתוחים. נזדקק לפחות לעוד 50,000-40,000 אלף דונם שטחים פתוחים, כמעט כולם חקלאיים, ומתוכם אישרו לנו בינתיים 20,000".

את הדברים הללו אמר מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ ווליד טאהא מסיעת רע"ם. זאת כחלק מהדיון בסעיפים הנוגעים לאנרגיה מתחדשת במסגרת פרק האנרגיה בחוק ההסדרים.

מנכ"ל משרד הכלכלה אמר עוד בדיון: "המשרד עבד בשנתיים האחרונות על בחינת מקורות האנרגיה. משק האנרגיה הוא דבר מורכב, ולכן אנו משמרים גם את יכולת הייצור בגז טבעי, ואפילו את יכולת הייצור בפחם, למרות שמתכוונים להפסיק את השימוש בו. אנחנו עובדים היום על טכנולוגיות יעילות יותר בשטח; על רוח בים וביבשה, אפילו על היתוך. זה נבחן בואכה 2050, אבל על היעד של 2030 צריך לעבוד היום". 

עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה, ביקש להבהיר לחברי הוועדה מה מתקנת הצעת החוק. הוא הבהיר כי לאחר קביעת הגדרות של מתקן לאגירת אנרגיה, מתקן אגרו-וולטאי ומתקן פוטו-וולטאי בחוק התכנון והבנייה, מגיע סעיף המתקן את הגדרת "תשתיות לאומיות" בחוק, על מנת שניתן יהיה להגיש לוועדה לתשתיות לאומיות תוכניות העוסקות בהקמת מתקן לאגירת אנרגיה, מתקן מיתוג לחשמל ובהיקף מסוים אף מתקן השנאה לחשמל. 

עו"ד רוזנר העיר כי יש לתיקון זה שתי משמעויות מרכזיות: "האחת היא החלשת כוחן של הרשויות המקומיות – גם בשל כוחן החלש יחסית בוות"ל וגם בשל האפשרות לעקוף את הרישוי על ידן. המשמעות השנייה היא כי היועץ הסביבתי לוות"ל אינו המשרד להגנת הסביבה, אלא יועץ חיצוני אשר נשכר על ידי הוועדה, ויכולות להיות לכך משמעויות של הבדלי גישה".

הנושא השני אותו הסביר עו"ד רוזנר הוא תיקון סעיף שמאפשר הכנתה של תוכנית מתאר כללית לגבי מתקני אגירה ומתקנים אגרו-וולטאים, מבלי להצביע על המקום הספציפי שבו היא מיושמת. הוא המשיל את הדבר לתמ"א 38, אשר קובעת את העקרונות, וסימון הבניין הוא בשלב היתר הבנייה. עו"ד רוזנר הדגיש כי במסגרת ההליך החוקי המוצע כאן, במסגרת הליך מתן ההיתר למתקנים, יהיה שלב של שיתוף ציבור ואפשרות להגשת הסתייגויות.

התיקון השלישי שאת מהותו הסביר לחברי הוועדה עו"ד רוזנר הוא פטור מהיטל השבחה , כהוראת שעה עד סוף 2025, בגין הקמה של מתקנים פוטו-וולטאיים אשר מוקמים באופן המבטא דו-שימוש בקרקע – כלומר על חניונים, צידי דרכים, מחלפים, קירות תומכים וכד'. עו"ד רוזנר הבהיר כי מדובר בהרחבה של פטור בהוראת שעה שכבר קיים על גגות או מאגרי מים, למשל, ובכל מקרה הפטור הוא רק על חלק מתשלומי החובה: רשות מקומית עדיין יכולה לגבות היטלי פיתוח ורשות מקרקעי ישראל עדיין יכולה להתנות את הסכמתה בתשלום דמי היתר או דמי הסכמה.

אנחנו היום בחודש אוקטובר, וטרם פורסם שימוע, שלא לומר החלטה, על מה התעריף ומה יהיה הרווח של אדם שמקים גג סולארי ב-2022. רשת החשמל תקועה לגמרי - שליש משטח המדינה חסום למתקנים סולאריים"

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, אמר בדיון כי "יש שתי מציאויות: מה שמוצג כאן בכנסת, ומה שקורה במציאות, בשטח הממשלה לא מקדמת מעבר לאנרגיה ירוקה. אנחנו היום בחודש אוקטובר, וטרם פורסם שימוע, שלא לומר החלטה, על מה התעריף ומה יהיה הרווח של אדם שמקים גג סולארי ב-2022. רשת החשמל תקועה לגמרי - שליש משטח המדינה חסום למתקנים סולאריים. לא נעמוד ביעד של 10% מצריכת החשמל שתגיע מאנרגיה מתחדשת, שהיה היעד ל-2020 גם עד סוף השנה הנוכחית, בניגוד להבטחות שנשמעות פה".