עדכון תוכנית המתאר של ת"א: מתייחסת למשבר האקלים אך הדיור עדיין לא בר השגה

תכנית המתאר של תל אביב תא/5000 צפויה לשינויים משמעותיים במהלך שנת 2023. כך חושפת חברת ועד איגוד המתכננים בישראל רני מנדלבאום, אשר השתתפה בדיונים שהתקיימו לקראת עדכונה של התוכנית. כפי שחשף מרכז הנדל"ן , בשבוע שעבר עודכנה תוכנית המתאר. בין השינויים שעליהם דיווחנו: שינוי ייעוד של אזור מתחם המסילה בנווה צדק ומתחם לפיד ביפו ממסחר למלונאות, תוספת קומות באבן גבירול למגורים וכן שינוי מע"ר דרך בן צבי בדרום העיר לתעסוקה והרחבת האזורים המוגדרים לדיור להשכרה בר השגה.

אולם לדבריה של מנדלבאום, הסיפור הגדול הוא לא בעדכונים שאושרו כעת כי אם אלו הצפויים לעלות לדיון בשנה הבאה. "הרבה מהעדכונים האחרונים הם בעצם עדכונים מהתוכניות המפורטות המקודמות במקביל", אומרת מנדלבאום, דוקטורנטית לתכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת ספיאנצה ברומא. "זה אחד החסרונות של תוכניות המתאר שמתקדמות לאט, שבעצם צריכות להכתיב מדיניות, אבל התוכניות המפורטות מהירות יותר. הרבה תיקונים קטנים שהם הרבה פעמים יישור קו עם התוכניות הקודמות. אישור התוכנית הגדולה מתוכנן לאמצע-סוף 2023".

מה השינויים המשמעותיים בתוכנית?

"השינויים המשמעותיים הם בהגדרת תוספות המגורים, בנפחים והחשיבות של התחבורה הציבורית, הגדרות התעסוקה והשטחים הפתוחים, ההתייחסות למשבר האקלים ועוד. כולל האופי של ההתחדשות העירונית והתפקיד של תסקירי השפעה חברתית. נעשתה עבודה יפה, מאוד מקצועית, מאוד משמחת, הכניסה של השיח האקלימי והחברתי, זו עשייה אמיתית, אילו דברים צריך לברר כדי שהפיתוח יהיה בר קיימא". 

 "עיר לעשירים" לא טובה לאף אחד

אחת הביקורות המרכזיות על העירייה באה דווקא בעקבות מהלך שהציגה לאחרונה, במסגרתו התחייבה כי 15% מכלל הדירות החדשות בעיר ייבנו להשכרה ארוכת טווח בשכירות מופחתת ביחס למחירי השוק. אלא שבמחירים של תל אביב זה עדיין הרבה מאוד.

שולה קשת, פעילה חברתית וחברת מועצת העיר, כינתה את התוכנית  בדף הפייסבוק שלה: "התכנית של חולדאי להפיכת תל אביב-יפו לדיסנילנד של תיירים וטייקונים". הטענות שהעלתה הן צמצום הדיור הציבורי באמצעות התחדשות עירונית - חלופת הדירות הישנות בדירות חדשות ללא דיור ציבורי, היעדר בניית מעונות לסטודנטים, ציפוף הדיור באמצעות מגדלים, התעלמות משיקולי סביבה והפיכת ת"א יפו לעיר לעשירים.

מנדלבאום משתמשת בשפה פחות נוקבת אך מסכימה שיש בעיה: "הדברים נעשו במידה מסוימת מבלי לשנות את מבני העומק. לדוגמה, ההתייחסות לדיור בר השגה. 56% ממשקי הבית בת"א משתייכים לעשירונים 10-9, כלומר בעלי הכנסות גבוהות בהרבה מהממוצע. התוכנית מציעה דיור בר השגה לפי ההגדרות בחוק הארצי, מחיר המופחת בשיעור מסוים לעומת מחיר השוק, אבל בתל אביב זה עדיין הרבה מאוד".

"אני לא חושבת שעיר לעשירים טובה לעירייה. היא מוצאת את עצמה עם מחסור במורים, אחים ואחיות, ומחסור במגוון אוכלוסיות שמחזיקות את העיר והופכות אותה למה שהיא. מעטות העיריות שרוצות אוכלוסיות עניות, אבל הן צריכות את אוכלוסיות הביניים ואת המגוון האנושי. אנחנו רואים את זה במקומות שעברו ג'נטיריפקציה".

אחד השינויים הבולטים בשבוע שעבר היו תוספת של שטחי מלונאות. האם לא יהיה בכך כדי לפגוע בהיצע הדירות ולתרום עוד יותר לעלייה במחירי הדיור?

"זה תלוי בכמות המלונות ובמיקומים. עניין המלונאות חשוב. יש יתרונות למלונאות מוסדרת".

עוד טענה נשמעת בעיר לגבי העדר מתחמי מעונות נוספים לסטודנטים.

"אי אפשר לעסוק בתכנון ולהגיד שהשוק מסדר את הדברים. השוק לא יודע למתן את עצמו. השוק פועל לפי כסף ואנחנו יודעים כמה סטודנטים מרוויחים.  אני חושבת שלמרות שלסטודנטים אין הרבה כסף נזיל יש להם תרומה גדולה לעיר. העיר יותר חיה ויותר פעילה, הייתי מעודדת מעונות, פרויקטים של הנחות למגורי סטודנטים, או כל דרך אחרת שתשמור את הסטודנטים בעיר".