"עד 2040 תתווסף לירושלים אוכלוסייה בהיקף של תל אביב"

שבוע חדש ואיתו פרק נוסף של פודקאסט "החזית העירונית". הפעם אנחנו מגישים לכם את פרק 43, בו מארח אילי בר (מנכ"ל משותף באקו סיטי) את אינג' יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים. השניים דיברו על התכנון בירושלים בטווחי זמן שונים, המאפיינים הייחודיים של הבירה, השגשוג במספר ההשקעות בעיר, על המשמעות של תכנון העיר הגדולה במדינה ועוד.

האזינו:

האזינו בספוטיפיי ---> https://spoti.fi/3PNBxf4

האזינו בגוגל--->  https://bit.ly/3ONPBUC

על האופן בו התכנון בעיר מסתכל על טווחי זמן שונים אמר אבן: "כשאנחנו מסתכלים על תכנון עיר אנחנו מסתכלים על שלושה טווחי זמן - ארוך - 20-30 שנה קדימה, בינוני - התוכניות הסטטוטוריות שהתחלנו לקדם היום, תוכניות לשבע שנים עד העשור הקרוב. וטווח קצר - תושבים רואים מה קורה בעיר עכשיו ובעתיד הקרוב, יש פקקים, העיר מתפתחת וצריך לבחון את הדברים הללו ולתת להם מענה". 

בנוסף, הוא הסביר את הצפי לגידול באוכלוסיית העיר המשמעויות הדמוגרפיות-תכנוניות שנובעות מכך: "בירושלים גרים היום כ־950 אלף נפשות. מדובר בעשירית מאוכלוסיית המדינה. התחזיות מלפני 20 שנה, כשבעיר היו כ־650 אלף תושבים צפו את הגידול באוכלוסייה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בפועל. בטווח זמן של 20 שנה מהיום, ירושלים צפויה להגיע לכמיליון וחצי תושבים. הגידול הזה הוא כמו כל אוכלוסיית תל אביב, העיר השנייה בגודלה. העבודה שלי ושל הצוות היא לתכנן את העיר וההתחדשות העירונית כך שיהיה מענה למספרים הללו". 

על המגמות החיוביות בבירת ישראל אמר אבן: "כמות ההשקעות שיש בעיר היא חסרת תקדים. זה הדבר שיביא את העיר לשגשג ולהצליח יחד עם המהפכה התחבורתית בעיר. היום ישנה הבנה שירושלים היא מקום אחר. אנחנו נמצאים בכיוון שבו ירושלים היא מקום של צמיחה - כלכלית, תחבורתית, תשתיתית, אורבנית וכל מקום אחר שיעלה בהמשך השיחה. בירושלים יש הבנה, שההתחדשות העירונית היא מנוע צמיחה משמעותי לכל דבר". 

אבן הסביר ונימק את הסיבות למדיניות ההשבחה בעיר: "אנחנו נתנו פטור השבחה מלא ב־80% מהעיר ובעצם בכל מקום שבו יש מגמות של התחדשות עירונית . שאלו אותי איך אני והמערכת עושים דבר כזה ומוותרים על ההשבחה? התשובה שלי היא, שבסופו של דבר מדברים פה על הצמיחה והפיתוח של העיר. כשאתה נכנס למכולת ויש לך את המוצרים המסובסדים שמביאים להפסדים של בעלי המרכולים ויש את המוצרים הרווחיים יותר שאינם בפיקוח. אבל כל עוד אנשים ממשיכים להיכנס למכולת ולקנות, בסופו של דבר אתה תרוויח על מוצרים רווחיים גם אם אתה מפסיד במוצרי החלב. 

"ההשבחה העירונית היום נמצאת במקום חסר תקדים. כמות ההשקעות שקיימות היום בעיר חסרת תקדים גם כן. פרויקטים של מכרזי רמ"י ששווקו למשל ב־50 מיליון שקלים, בכמה היזם זכה? בירושלים, הוא זכה פי חמש, 250 מיליון שקלים. עכשיו הוא משתתף במכרזים נוספים בעיר אחרי שראה את הפוטנציאל, אפילו במכרזים שהם לא פינוי בינוי ויש בהם השבחה . 

"זוהי הסיבה למה גם עם ויתור על דמי ההשבחה בהתחדשות עירונית, ההשבחה הכללית והכלכלה העירונית תתפתח ותשבור שיאים. המדיניות שלנו קוראת ליזמים לבוא ולהשקיע כי היא צריכה את ההשקעה הזו. היזמים שיגיעו ויבנו כאן הם אלה שיביאו לצמיחה של העיר". 

באשר לאופי התכנוני הייחודי של ירושלים הסביר אבן: "יש להבין כשמסתכלים על שכונה בירושלים, מדובר בכמות תושבים של עיר ממוצעת בישראל. אנחנו סוקרים את השכונות ומבינים מה הסיטואציה בכל שכונה מבחינת הצורך והחשיבות של הפינוי בינוי. יש דירות שאם לא יהיה בהן פינוי בינוי הפינוי יבוא לבד כי הדירות יתפרקו. לכן בשכונה כמו קרית יובל למשל, אשר הבתים בה נבנו כמבני רכבת בשנות ה־50 התושבים מתחננים לפינוי בינוי כי הנכס שלהם מתפורר. במקומות הללו ערך ההתחדשות העירונית גבוהה מאוד. 

"יש בעיר שתי סוגי מדיניות לבנייה לגובה - מדיניות בבנייה סביב הרכבת הקלה, במקומות הללו מדובר על 1,200% בנייה, מבנים שיכולים בהתאם למקום, להגיע ל־30 קומות. המדיניות השנייה היא מדיניות ההתחדשות העירונית, שם בא לידי חשבון תקן 21, עצימות הבינוי באה כנגזרת לדברים האלה ואנחנו הגדרנו בשכונות אזורים אדומים אשר מחייבים התחדשות עירונית , ובאותם מקומות אנחנו נותנים עצימות בינוי גבוהה יותר".

לשאלת האינטנסיביות התכנונית וההתקדמות המשמעותית בירושלים והחשש שהריצה היא מהירה מדי אמר: "אחד הקשיים הגדולים שצריך לתת לו מענה בהתחדשות העירונית הוא הצרכים הציבוריים. על מנת להתמודד עם הקשיים והצרכים של כל שכונה הקמתי אגף פיתוח בו מרוכזים מתכנני הרובע ותחתם יש פרויקטור שכונה. התפקיד שלו הוא להסתכל 20 שנים קדימה ולראות מה הצרכים הנגזרים מההתחדשות העירונית שקיימת בשכונה - לייצר, ולתת מענה לצרכים הללו גם מבחינה פנים עירונית וגם לפרויקטים עצמם".