כ-20% מהתושבים בקרבת הקו האדום סבורים שישתמשו פחות ברכב הפרטי

כ-21% סבורים שירד השימוש שלהם ברכב פרטי לאחר פתיחת הקו האדום (26% בקרב מי שגר קרוב לעומת 14%, בקרב היותר רחוקים מהקו).  כך עולה מסקר מכון גיאוקרטוגריפיה שבוצע לבקשת מרכז הדל"ן. 

כ-15% מהתושבים חושבים או בטוחים שישקלו לוותר על הרכב הפרטי בעקבות פעילות הקו האדום. שיעור זה גבוה יותר בקרב אלו שציינו שגרים במרחק הליכה מהקו האדום לעומת אלו שלא גרים במרחק הליכה (20% לעומת 7%). הסיבות העיקריות לכך שלא יוותרו על הרכב הפרטי הן העדפה לנוחות ונגישות, צורך ברכב בסופ"שים וצורך בהגעה למקום המגורים. 

הקו האדום (של הדנקל) הוא מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב ברכבת הקלה. הוא יוצא מהתחנה המרכזית בפתח-תקווה, דרך בית החולים בלינסון, לאורך רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק וברמת גן. הקו ממשיך סמוך לתחנת סבידור מרכז של רכבת ישראל, עובר בדרך בגין וליד מרכז עזריאלי, משם ממשיך לדרום הקריה, נווה צדק, שדרות ירושלים ביפו, ומסתיים בדרום העיר בת-ים. 

אורך הקו 24 ק"מ, מהם 12 ק"מ במנהרה מתחת לפני הקרקע, מפורטל אליפלט שבנווה צדק בתל אביב ועד לפורטל שנקר בפתח תקווה הסמוך למחלף גהה. הקו האדום כולל 34 תחנות, אשר 24 מהן במפלס הקרקע ו-10 תת-קרקעיות. לאחר עיכובים הקו צפוי להיפתח ב-2023.

הקו האדום ישפיע מיידית על הרגלי הנסיעה לאורך הקו, כך עולה מהמחקר שנערך לקראת כנס "פסגת הנדל"ן" של מרכז הנדל"ן . במחקר נמצא כי כבר כיום התושבים הסמוכים לתוואי מתבססים במידה רבה על תחבורה ציבורית בחיי היומיום שלהם, ושיעור גבוה מהם העידו כי הם מתכוונים לעשות שימוש נרחב בכלי התחבורה החדש, 75% העידו כי הוא רלוונטי עבורם, כ-21% צפויים לעשות בו שימוש יומיומי וכמחצית מהתושבים ישתמשו בו לפחות פעם בשבוע. מהמחקר עולה כי שיעור מרשים  מכלל התושבים של כ-15% ישקלו אף לוותר על הרכב הפרטי בעקבות תחילת פעילות הקו.

דר רינה דגני . צילום-עפרה וקנין

ד"ר רינה דגני, מומחית לכלכלה עירונית ותכנון ערים ומבעלי קבוצת גיאוקרטוגרפיה , אומרת כי "הקו האדום ישפיע מאוד על ההתנהגות של הציבור בשנים הקרובות. אנחנו נראה תנועה ערה הכוללת מסחר, מגורים ומשרדים לאורך צירים אלה. ערך הדירות הקרובות לציר יעלה, ונראה גם פריחה של ההתחדשות העירונית לאורך התוואי".

נתונים מרשימים ומעודדים, כרגע האנשים רואים מה הצפי אבל השימוש בפועל יכול להיות גם גדול יותר בשל מצוקת החניה במרכז הארץ ובעיקר בתל אביב, שיוביל להפחתת השימוש ברכב הפרטי ובחירה בחלופה הזמינה החדשה

 

לדברי דגני, "הנתונים מרשימים ומעודדים, כרגע האנשים רואים מה הצפי אבל השימוש בפועל יכול להיות גם גדול יותר בשל מצוקת החניה במרכז הארץ ובעיקר בתל אביב, שיוביל להפחתת השימוש ברכב הפרטי ובחירה בחלופה הזמינה החדשה.שיעור הציבור ששוקל לוותר על הרכב מעודד למרות שבין המחשבה למעשה יש עוד מרחק. בניית בנייני מגורים חדשים ללא חניה, אשר עתידים להיות נפוצים יותר באזור התוואי, תגביר מגמה זו".

אף שהקו טרם הופעל, הציפיות לגביו גבוהות: כבר כיום שיעור גבוה, כ-38% מתושבי היישובים שבהם יעבור הקו האדום, משתמשים בתחבורה ציבורית (אוטובוס, רכבת, מונית) כאמצעי נסיעה עיקרי שלהם לעבודה או ללימודים. 46% משתמשים ברכב פרטי ושיעור גבוה יותר למטרות קניות וסידורים (53%),כך עולה מהמחקר. 

מי שגר קרוב יותר למסלול הקו האדום, משתמש יותר בתחבורה ציבורית, המתנהלת לאורך צירי הקו האדום - 40% לעומת 35%. גם תדירות השימוש של הגרים קרוב לצירי תחבורה ציבורית גבוהה יותר, 35%, לעומת 25% בקרב מי שגר רחוק יותר מהקו. מהנתונים עולה שכ-40% הגרים במרחק הליכה לעבודה או ללמודים מהקו האדום משתמשים ברכב פרטי לעומת  יותר מ-50% ממי שלא גר במרחק הליכה מהקו האדום.  צורת התחבורה הציבורית המועדפת על מי שגר בקרבת הקו האדום היא אוטובוס - 37.5% לעומת 32% בקרב מי שלא גר בקרבת הקו האדום. בהליכה מגיעם 7.5% הקרובים לקו האדום לעומת 5.1%. באופניים או בקורקינט 5.6% לעומת 3.3%, ברכבת 2.8% לעומת 2.6%. ברכבת מי שגר במרחק הליכה לא משתמש כלל לעומת 1.5% ממי שלא גר במרחק הליכה מהקו האדום.

דן קצנובסקי מנכל משותף מרכז הנדלן קרדיט דרור סיתהכל

35% ממי שגר בקרבת הקו האדום משתמש בתחבורה ציבורית מדי יום

כ-35% בקרב מי שגר בקרב הקו האדום משתמשים בתחבורה ציבורית מדי יום, לעומת 25% בקרב מי שלא גר בקרבתו כשהתדירות נמוכה יותר המספרים מתחלפים: 21.4$ בקרב מי שגר בקרבת הקו האדום דיווחו כי נוסעים פעם בשבוע לעומת 23% בקרב מי שלא גר בקרבתו. 14% ממי שגר בקרבת הקו האדום משתמש פעם בשבועיים בתחבורה ציבורית לעומת 17% ממי שלא גר בקרבת הקו האדום.

לדברי דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלים של מרכז הנדל"ן , "ישראל טובעת בפקקים ועומס, יש בעיית תשתיות גדולה, הרכבת הקלה תהיה חייבת למשוך אליה חלק משמעותי מהנוסעים בציר ולצמצם את השימוש ברכב הפרטי. ככל שקווים נוספים יושקו וניתן יהיה להגיע ליותר מקומות באמצעות הרכבת, תנועת הנוסעים בה אמורה לגדול ולהקל על העומס התחבורתי הקיים כיום". 

75% סבורים מהתושבים ביישובים שבהם הקו עובר סבורים שהקו רלוונטי עבורם

הקו האדום יהיה רלוונטי לכ-75% מתושבי היישובים שבהם הוא יעבור, כ-4% בלבד ממי שגר קרוב לקו סבורים שהקו לא יהיה רלוונטי עבורו לעומת כ-44% שסבורים כך בקרב מי שגר רחוק יותר.

ממצאי גיאוקרטוגרפיה מלמדים שהשימוש בקו האדום יהיה למגוון של מטרות – עבודה, קניות, שירותים וסידורים, וכן הגעה לבילויים ואירועי תרבות. אלו שגרים במרחק הליכה מהקו האדום צפויים להשתמש בקו לכל המטרות בשיעור גבוה יותר מאלו שאינם גרים במרחק הליכה. 52% ממי שגר במרחק הליכה מהעבודה לקו האדום אמרו שישתמשו בו לעומת 16.8% ממי שלא גר בקרבתו. 51% ממי שגר בקרבתו אמרו שישתמו בו לסידורים לעומת 26.6% ממי שלא גר בקרבתו, 50% אמרו שישתמשו בו לקניות, לעומת 23.4% ממי שלא גר בקרבתו, 41.5% אמרו שינסעו בו למשפחה ולחברים לעומת 19.3% ממי שלא גר בקרבתו. רק 4.4% ממי שגר במרחק הליכה מהקו האדום אמרו שהקו לא רלוונטי עבורם, לעומת 43.1% ממי שלא גר בקרבתו.

כמחצית התושבים סבורים שישתמשו בו פעם בשבוע לפחות, כ-21% ישתמשו בו כמעט כל יום. וכצפוי, שוב שיעור זה גבוה יותר בקרב הגרים קרוב בהשוואה ליותר רחוקים. הירידה בתדירות השימוש בתחבורה ציבורית (אוטובוס, רכבת כבדה ומונית) לאחר פתיחת הקו האדום תהיה במידה רבה או רבה מאוד בקרב כ-21% מהתושבים ושוב שיעור זה גבוה יותר בקרב מי שגר במרחק הליכה מהקו האדום (21% לעומת 9%). 

15% מוכנים לשלם 10% יותר על דירה בקרבת הקו האדום

קיים חשש בקרב כ-18% ממה שצפוי להתרחש באזור המגורים שלהם כתוצאה ממעבר הרכבת הקלה. החששות העיקריים הם רעש, צפיפות, זיהום אוויר, עומסי תנועה, כ-8% חוששים לביטחונם ובטחון ילדיהם בפגיעה של הרכבת.

כ-15% מהציבור מבין כבר את משמעות הנגישות לתחבורה ציבורית ואפילו מוכן לשלם עד כ-10% יותר על מחיר הדירה שירכוש בהשוואה לדירה שאינה ליד קו רכבת קלה. כ-6% נוספים מוכנים לשלם גם יותר על מחיר דירה קרובה לקו רכבת קלה.

לדברי קצ'נובסקי, "החלטה על רכישת או שכירת דירה קשורה כיום באופן ישיר לנושא הנגישות והתחבורה, כאשר גם מרחק של קילומטרים ספורים ממקום העבודה או הלימודים יכול להביא לזמני נסיעה ארוכים מאוד. הרכבת הקלה והמטרו אחריה כבר הביאו לתנופת פיתוח ובנייה בתוואי המתוכנן, ובהחלט ייתכן כי הדבר יביא ליצירת אזורי ביקוש חדשים אשר עד כה סבלו מקשיי נגישות וכעת יוכלו למצות את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. לא מן הנמנע שבעוד שנים ספורות נראה פער משמעותי בביקוש ובמחיר בין דירות שנמצאות במרחק הליכה נוח מהרכבת הקלה לבין דירות מרוחקות יותר".