ועדות הערר ובית המשפט המחוזי נגד רשות המסים: יזמים וקבלנים זכאים לפיצויי קורונה

נגיף הקורונה שפרץ בסערה לחיינו לפני כשלוש שנים עירער את הכלכלה הגלובלית ויצר אי-ודאות חסרת תקדים בשווקים. כתוצאה מכך, וכדי למנוע קריסה של המשק המקומי, נאלצו ממשלות בכל העולם להכניס את היד עמוק לכיס ולתמוך כלכלית בחברות ובעצמאים שמצאו עצמם ניצבים אל מול שוקת שבורה. בחוק הישראלי עוגן הדבר בחוק התוכנית לסיוע כלכלי, שנחקק בחודש  יולי 2020 וביקש להבטיח לעוסקים השתתפות של המדינה בהוצאותיהם הקבועות, 
בדמות מענקים כספיים.
מי שהוחרג בין היתר בחוק מהגדרת "עוסק" הזכאי לסיוע, הוא מי שעל חישוב הכנסתו בשנים 2020-2019 חל סעיף 8א לפקודת מס הכנסה.  להלן לשון ההחרגה: "מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או מי שבשנות המס 2020-2019 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה, בשל עבודה ממושכת שמשך ביצועה עולה על שנה". על בסיס סעיף זה טוענת רשות המסים בתוקף, כי קבלנים מבצעים ויזמי נדל"ן אינם זכאים למענקי קורונה.

עמדה זו של רשות המסים נדחתה פעם אחר פעם על ידי ועדות הערר לענייני קורונה, אשר פסקו כי הרשות דוחה לא פעם "ביד קלה" וללא הצדקה בקשות למענקים מצד גורמי ייזום וביצוע

בועדת הערר בעניין ק.סלאמה (ערר 1071-21) נקבעו שורה של קריטריונים שנועדו לקבוע האם העבודה שביצע העוסק היא בגדר עבודה ממושכת הנכנסת תחת הגדרת ההחרגה לעוסק. 
הקריטריון הראשון הוא שהעבודה ניתנת להפקדה לתת-יחידות – הן מבחינה חוזית והן בפועל; הקריטריון השני הוא שהקבלן המבצע מדווח למס הכנסה על פי הפקת הוצאות והכנסות בפועל; הקריטריון השלישי – לתת-יחידות העבודה יש התחלה וסוף מוגדרים, קרי היקפן מוגדר ואינו נתון לפרשנות; הקריטריון הרביעי – הקבלן המבצע/היזם מקבל תמורה בנפרד בגין כל תת-יחידה; והקריטריון החמישי הוא שפרק הזמן שבו בוצעה כל תת-יחידה אינו עולה על שנה אחת.

קריטריונים אלו אומצו על ידי ועדות הערר לאחר מכן ובמרבית המקרים נקבע כי העוסק באותו עניין שעסק בעבודה או פרויקט בתחום הנדל"ן אינו מוחרג מהגדרת "עוסק" וזכאי לקבלת פיצויים מכוח החוק.

 
באחת ההחלטות האחרונות, בעניין עציון הנדסת חשמל (ערר 1238/22), קבעה ועדת הערר כי תכלית ההחרגה של "עוסק שבחישוב הכנסתו חל סעיף 8א לפקודה" – כאמור, בשל עבודה ממושכת שמשך ביצועה עולה על שנה – מקורה בשימוש באומדנים (שכן מי שמדווח על הכנסותיו על בסיס אומדנים, לא יכול להצביע בוודאות על פגיעה כלכלית שנגרמה לו בגין נגיף הקורונה) לפיכך, וככל שניתן לשלול שימוש באומדנים אצל הקבלן , הרי שניתן להתבסס על הדיווח של המחזורים שלו, ובהתאם לשלם לו מענקים.
בדומה, בעניין אבו עוקסא ובניו (ערר 1587/21) נקבע כי ההחרגה האוטומטית שנוהגת רשות המסים בכל עוסק כזה, ללא קשר לנסיבות שונות "כגון עיכובים בביצוע העבודות שהביאו להימשכותן מעבר לשנה, סך ההכנסות מעבודות שנמשכו מעל שנה מסך ההכנסות הכולל, אופן ההתחשבנות מול מזמין העבודה, ועוד – אינה מתיישבת עם תכלית החקיקה ואינה ראויה".

רשות המסים לא מוותרת
על מנת לנסות ולהפוך את ההחלטות של ועדות הערר השונות בדבר זכאותם של קבלנים ויזמים למענקי מדינה, החליטה באחרונה רשות המסים לנסות את מזלה בערעור מנהלי שהגישה לבית המשפט המחוזי על החלטת ועדת הערר בעניין ק.סלאמה. ואולם נראה כי הדבר לא צלח בידה: לאחרונה קיבלה השופטת א. וינשטיין, בערעור מנהלי (עמ"נ 43404-09-21),את עמדת ועדת הערר במלואה וללא סייג, תוך שדחתה את טענותיה של רשות המסים אחת לאחת.
על בסיס תוצאה זו אשר משקפת את עמדתנו המקצועית ניתן לטעון כי ההחרגה של הגדרת עוסק בחוק כלל אינה רלוונטית לקבלנים מבצעים בתחומי הבניין, החשמל וכדומה, אשר עבודתם מתבססת על כתבי כמויות והכנסתם נרשמת מדי חודש בהתאם לביצוע בפועל; אלא היא מתאימה בעיקר לקבלנים הבונים פרויקטים ארוכי טווח– בנייה של ספינות ומטוסים, למשל – אשר אינם יכולים להפריד בין חלקי הפרוייקט.
על כן, בצדק רב התייחסה כבוד השופטת בפסיקתה אל הפרקטיקה החשבונאית בחיי היומיום, שאינה מיישמת את סעיף 8א לפקודת מס הכנסה, ככול שמדובר בעבודות בנייה של קבלנים מבצעים. מכל מקום, להערכתנו, טרם נאמרה המילה האחרונה בסוגיה וצפוי כי רשות המסים תנסה להגיע לפסיקה הפוכה בתיק אחר. במאמר מוסגר, יש להצר על התנהלות רשות המסים בעררי הקורונה אשר מניסיוננו נראה כי אינה בוחלת בשום אמצעים על מנת להצדיק את עמדתה השגויה ובעניין ק.סלאמה צרפה לערעור המנהלי ראיות מתיק אחר ומעוסק אחר, אשר לא היו קשורות כלל לערעור. 

סיכומו של דבר
לעמדתנו, ראוי כי רשות המסים תכבד ותאמץ את הקביעות שיצאו בזו אחר זו תחת ידן של ועדות הערר, ואושרו לאחרונה על ידי בית המשפט המנהלי, ותחדל לשלול מציבור העוסקים מענקי קורונה אשר מגיעים לו כדין. אנו גם קוראים לציבור העוסקים לא לוותר על זכאותו לקבלת המענקים ולפעול למיצוי מלא של זכויותיהם, לרבות בדרך של הגשת השגה והגשת ערר (ככל שלא מאוחר).  

לפרטים נוספים>>