גולדקנופף: "אני לא חייל רק של הקבוצה שלי, אני חייל של מדינת ישראל"

אנחנו עושים עכשיו הרבה דברים, תבחנו אותנו אחרי 100 ימי חסד. אני רואה אנשים חיוביים, אנשים מעשיים, אנשים שרוצים לבנות את ארץ ישראל. אני לא חייל רק של הקבוצה שלי, אני חייל של מדינת ישראל", כך אמר היום (ב') שר הבינוי והשיכון המיועד יצחק גולדקנופף, במהלך כנס "נדל"ן לאן" שערך עיתון "ידיעות אחרונות". השיחה עם העיתונאי אטילה שומפלבי התקיימה על רקע חשיפת הפרטים מההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה, לפיהם ימוקדו מאמצי הדיור של הממשלה בעיקר במגזר החרדי, וכן חשיפה של מספר פרשיות נדל"ניות הקשורות בו על ידי הכתב חיים לוינסון בעיתון "הארץ", ביניהן פיצול דירה שבבעלותו לחמש שלא כדין ומכירת דירה בהנחה לבתו ע"י עמותה בניהולו.

לשאלה על פרשת פיצול הדירה השיב גולדקנופף: "אני לא יודע, לא קראתי ולא שמעתי על דבר כזה. אנחנו לא באנו לכאן לבזבז את הזמן על דברים כאלה, בואו נדבר על מה שבאנו לדבר עליו". על מכירת הדירה המוזלת לבתו השיב תשובה דומה: "אני לא מכיר את כל הדברים האלה, זה מערכת של 12 אלף עובדים (הכוונה לעמותה, ס"ש),עוזרת למאות אלפי אנשים".

לשאלה על ההטייה לטובת המגזר החרדי שעולה מההסכמים שנחתמו מול הליכוד אמר: "לגבי העיר החרדית, יש החלטה של הממשלה הקודמת להקים עיר חרדית לציבור החרדי. האם זה יעזור ל-300 אלף הדירות שצריכים לציבור החרדי? חד משמעית לא. על זה קמה סערה בכוס מים, החרדים לא יקבלו יותר מאף אחד, הם יקבלו כמו כל אזרח במדינת ישראל".

"עוד לא שוחחתי עם ראשי הערים, אבל זה נושא שעומד על סדר היום, שראשי ערים אומרים 'אני לא רוצה חרדים בעיר שלי'. אני ניסיתי לראות באילו דרכים אפשר להידבר עם ראשי הערים הללו ואני אעשה את זה. לדעת מומחים, בהרבה ערים לא רצו לבנות דירות לציבור החרדי ולכן התכנון התעכב. נצטרך להאיץ את התכנון. מקווה שהציבור יוכל לחיות ביחד".

לשאלה כיצד הוא מתכוון להגדיל את היצע הדירות, אמר גולקנופף כי "יש מלאי של קרוב ל-200 אלף דירות שנמצאות בדרך, ועליהם אנחנו נתלבש למען כלל הציבור. יש מים, תחבורה, תשתיות שנצטרך להתגבר עליהם ונעביר בוועדת השרים.

"אין פתרון קסמים, נגיע לפתרון אחרי מחשבה עם אנשים שעוסקים בנושא הזה שנים. יש להם ידע, רצון, ורק שיתוף פעולה של אנשי המשרד עם אנשים מבחוץ, ביחד עם ועדת השרים יביא לפתרון. היום אי אפשר לומר 'זה וזה וזה יהיה הפתרון'. אחרי תקופה נוכל להגיד לכם מה הצלחנו לעשות".

לאמירה כי להרבה מראשי הרשויות המקומיות יש בעיה עם הקמת שכונות חרדיות בשטחן השיב: "עוד לא שוחחתי עם ראשי הערים, אבל זה נושא שעומד על סדר היום, שראשי ערים אומרים 'אני לא רוצה חרדים בעיר שלי'. אני ניסיתי לראות באילו דרכים אפשר להידבר עם ראשי הערים הללו ואני אעשה את זה. עם ישראל הוא עם אחד. אנחנו רוצים שהעם יהיה הומוגני ונוכל לחיות בשלום ביחד. מאוד יהיה אכפת לי אם יגידו לי בעיר חרדית שאנחנו לא רוצים לקבל מישהו. אם אנחנו נעשה מאמץ שיקבלו חרדים בערים המעורבות".

עוד הוסיף כי "לדעת מומחים, בהרבה ערים לא רצו לבנות דירות לציבור החרדי ולכן התכנון התעכב. נצטרך להאיץ את התכנון. מקווה שהציבור יוכל לחיות ביחד".

"אם לא נדאג לתשתיות, נמצא את עצמנו בהר זבל וללא חשמל"

יו"ר מטה התכנון הלאומי, שלומי הייזלר, דיבר אף הוא בכנס, ואמר כי : "אנחנו מבינים כיום שיש שני נושאים עיקריים: הגדלת ההיצע והתשתיות. אם נפתור אותם - נפתור את המשבר. קיבלנו יעדי תכנון יומרניים, ואולי בכל זאת נעבור את היעד של הממשלה. התכנון יכול לספק את ההיצע. כשפועלים במהירות נתקלים בעודף רגולציה, ולוקח המון זמן להוציא היתרים. זה סיפור שחייבים לפתור אותו. הממשלה הבאה צריכה לתת תמריץ כספי משמעותי על כל היתר שרשות מקומית מוציאה בפרק זמן קצר. בכל מדינה אחרת בעולם אפשר להגיע להיתר בנייה בתוך ארבעה חודשים. בצד השני, עיריות שעל אף התמריצים לא ישחררו את היתר הבנייה בהקדם, המדינה צריכה לקחת שם את המושכות לידיה. לא נוכל לפתור את משבר הדיור בלי זה".

ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, השיבה לטענות שהציג הייזלר, וטענה כי, "הכי קל זה להפיל את זה על העיריות והיתרי הבנייה. מי שקבע את הכללים אלה מדינת ישראל ומשרד המשפטים. אנחנו יודעים מה ההליך והוא מסובך מאוד ומאתגר מאוד. כל הזמן משנים את השיטות - אבל זו לא הפואנטה. משרדי הממשלה לא מדברים אחד עם השני, אלא רבים – וזו התוצאה. אנחנו דוגמה ומופת להיתרי בנייה. 3,200 יחידות חדשות נבנו בנתניה השנה - גם במסגרת תוכניות חדשות וגם במסגרת מהסכם הגג. כ-400 אלף יחידות דיור ייבנו בשנים הקרובות בנתניה.

יו"ר מטה התכנון הלאומי, שלומי הייזלר: "אם אנחנו רוצים לראות ירידות מחירים צריך להציף את השוק בדירות, וזה צריך לקרות בקצב מהיר. אנחנו חייבים להציף את השוק גם אם לא יהיה נוח תחבורתית - קורת גג זה הדבר הכי חשוב"

הייזלר: "מרים צריכה תשתיות תחבורה שלצערי אנחנו לא יכולים לאשר, כי זה דורש אישור מגורמים ממשלתיים אחרים. אם אנחנו רוצים להתגבר על משבר הדיור, לעיכובים באישור תוכניות יש חלק חשוב בכך. אם אנחנו רוצים לראות ירידות מחירים צריך להציף את השוק בדירות, וזה צריך לקרות בקצב מהיר. אנחנו חייבים להציף את השוק גם אם לא יהיה נוח תחבורתית - קורת גג זה הדבר הכי חשוב. אם לא נטפל בתשתיות, בחשמל ובזבל, נמצא את עצמנו בהר של זבל וללא חשמל".

קוינט: "הצפת השוק יוצרת קונפליקט מול הרשויות המקומיות"

מנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית , אלעזר במברגר, דיבר אף הוא בכנס, ואמר כי "זה נכון שההתחדשות העירונית ב-2022 וב-2021 היא במספרים גבוהים מאוד, אבל המספרים האלה הם רק באזורי הביקוש - לא בפריפריה, עשינו מאמץ גדול בנושא השנה והתחלנו ביישום. הוצאנו כסף ממשלתי על מתחמי פינוי בינוי בפריפריה. הסימן המעודד מאוד בנושא הזה מהממשלה הנכנסת הם 800 מיליון שקל שיוקצו למטרה הזו - להרחבת ההתחדשות העירונית לפריפריה. אנחנו יושבים עם השר המיועד, ומציגים לו את תמונת המצב ואת ההמלצות שלנו". 

לדברי מנהל רמ"י, ינקי קוינט, "התחלנו לשווק בצורה אינטנסיבית לפני שנתיים. השבוע ייסגרו מכרזים ליותר מ-10,000 יחידות דיור, בהן כאלה שמיועדות לתוכנית מחיר מטרה. אנחנו בהחלט מציפים את השוק, וזה לא פשוט. זה יוצר קונפליקט מול הרשויות המקומיות, אך בטווח הארוך הגדלת ההיצע תפתור את משבר הדיור. מה שהצענו לתקופת הביניים זה לפרוס תשלומים, ולהקל על הקבלנים ועל הזוגות הצעירים. אנחנו בדרך הנכונה. במכרזים אנחנו כבר רואים ירידה בהיקף ההצעות ובמחיר ההצעה".

המשנה ליועמ"ש, כרמית יוליס, אמרה בכנס כי "אנחנו מובילים עבודת מטה רחבה מאוד בנוגע לתחזוקת מבנים. אין כיום שום הסדרה בתחום תחזוקת מבנים, וזה לא קשור לגובה המבנה. יש פה הרבה היבטים כלכליים שנצטרך להסדיר. אנשים משלמים כיום ועד בית ויש להם חברת תחזוקה, ואף אחד לא ערב שהגנרטור או מערכות כיבוי האש יעבדו כמו שצריך.