מבקר המדינה: 70% מבתי הספר ביישובים ברמת סיכון גבוהה לא חוזקו נגד רעידת אדמה

דוח מיוחד של משרד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם היום (ג') בחן את רמת המוכנות של ערי הפריפריה הצפונית הסמוכות לשבר הסורי אפריקאי לתרחיש של רעידת אדמה, ומצא כי אין כזו – באף לא אחד מההיבטים. ביניהם: חיזוק מבני מגורים, חיזוק מבני ציבור וגשרים, מוכנות מחסני חירום ועוד. בסך הכל מצא המבקר כי 84 מבנים המהווים 7% מתוך 1,208 מבנים החייבים בחיזוק מידי בעיריות בית שאן, טבריה, צפת קריית שמונה וחצור הגלילית, אכן  חוזקו.

הבקר מפנה אצבע בנושא למשרד הבינוי והשיכון וכותב כי "אף שמשרד הבינוי והשיכון יוזם חיזוק מבנים במסלולים שונים ומגוונים בהתאם לתקציב המוקצה לו, נכון למועד הביקורת חוזקו רק 84 מתוך 1,208 (7%) המבנים המיועדים לחיזוק בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ובמועצה המקומית חצור הגלילית. התקדמות חיזוק המבנים בקצב זה תוביל לכך שיידרשו עשרות שנים להשלים את חיזוק כלל מבני המגורים שיש סכנה מוחשית ומיידית שלא יהיו עמידים בפני רעידת אדמה בעוצמה גבוהה".

גם אל הרשויות עצמן מפנה הדוח ביקורת, ולגביהן נכתב כי "אף שבשנת 2018 מיפה פקע"ר (פיקוד העורף) 1,208 מבנים הטעונים חיזוק בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ובמועצה המקומית חצור הגלילית ואף על פי שמידע זה היה בידי רשויות אלה, לא נמצאו אסמכתאות המעידות כי הן משתמשות בו לקידום חיזוק המבנים הטעונים חיזוק בתחום שיפוטן בהתאם לממצאי המיפוי". על ועדת ההיגוי הבינמשרדית שאמורה לפעול בנושא, נכתב כי "נכון למועד סיום הביקורת לא הוכנה תוכנית אופרטיבית, ובכלל זה לא נקבעו המקורות התקציביים למימונה, לטיפול בחיזוק כלל המבנים שאותרו ולהתאמתם להתמודדות עם רעידות אדמה".

טבריה, צפת וקריית שמונה והמועצה המקומית חצור הגלילית​ ינותקו

בין היתר התייחס המבקר למצב כבישי הגישה והגשרים בתחומה של בית שאן, וכתב כי "שלוש מארבע הכניסות לעיר בית שאן הן באמצעות גשרים, והצפי הוא שאם תתחולל רעידת אדמה יקרסו שניים משלושת הגשרים. בתיקי האב של עיריות טבריה, צפת וקריית שמונה והמועצה המקומית חצור הגלילית נקבע כי יש סיכון שאם תתחולל רעידת אדמה הן ינותקו מהבחינה התחבורתית - בגלל חסימת כבישי הגישה אליהן".

"אף שבשנת 2018 מיפה פקע"ר (פיקוד העורף) 1,208 מבנים הטעונים חיזוק בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ובמועצה המקומית חצור הגלילית ואף על פי שמידע זה היה בידי רשויות אלה, לא נמצאו אסמכתאות המעידות כי הן משתמשות בו לקידום חיזוק המבנים הטעונים חיזוק בתחום שיפוטן בהתאם לממצאי המיפוי". על ועדת ההיגוי הבינמשרדית שאמורה לפעול בנושא, נכתב כי "נכון למועד סיום הביקורת לא הוכנה תוכנית אופרטיבית, ובכלל זה לא נקבעו המקורות התקציביים למימונה, לטיפול בחיזוק כלל המבנים שאותרו ולהתאמתם להתמודדות עם רעידות אדמה"

עוד נכתב כי "מבני עיריות בית שאן, טבריה וצפת ומבנה המועצה המקומית חצור הגלילית - אף שעיריות בית שאן, טבריה וצפת והמועצה המקומית חצור הגלילית שוכנות במבנים שנבנו לפני שנת 1980 ולא חוזקו בפני רעידות אדמה, רשויות אלה לא יזמו כל מהלך כדי לקדם את חיזוק המבנים שבהם הן פועלות", ולגבי מבני בתי הספר נכתב כי "לא בוצע חיזוק בכ-70% מבתי הספר המיועדים לחיזוק, ועקב כך במועד סיום הביקורת חוזקו בפועל 16 מתוך 54 בתי הספר המיועדים לחיזוק בתחום השיפוט של עיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ובתחום שיפוטה של המועצה המקומית חצור הגלילית".

לגבי הכשרת בעלי תפקידים לאירוע חירום במסגרת המכללה הלאומית לאיתנות, נכתב כי בעיריית בית שאן ובמועצה המקומית חצור הגלילית "כ-57% מבעלי התפקיד ברשויות מקומיות אלה המאיישים את המכלולים לא השתתפו בהכשרה ייעודית; בעיריות טבריה, צפת וקריית שמונה: 14% מבעלי התפקידים בעיריות אלה המאיישים את המכלולים לא השתתפו בהכשרה ייעודית".

"יש לתת ביטוי בסדרי העדיפות התקציביים במסגרת תקציב המדינה"

בפרק ההמלצות כתב המבקר כי  "על ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון, שר הפנים ושר האוצר וכן ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה לפעול להאצת כלל הפעילות להגברת מוכנות מדינת ישראל להתמודדות עם הסכנה המוחשית והמיידית של רעידת אדמה בעצימות גבוהה, בפרט בעניין הרשויות המקומיות הפריפריאליות השוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקאי, ולוודא כי הדבר יבוא לידי ביטוי בסדרי העדיפות התקציביים במסגרת תקציב המדינה".

עוד הוסיף כי "על משרדי הממשלה: משרד ראש הממשלה, הביטחון, הבינוי והשיכון, הפנים והאוצר וכן ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה לפעול בשיתוף עם עיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה והמועצה המקומית חצור הגלילית, לגיבוש מנגנון לחיזוק המבנים באותן רשויות ולאיתור המשאבים הדרושים לכך. נוכח המשאבים התקציביים הגדולים הנדרשים לחיזוק המבנים והתשתיות ביישובי הפריפריה, שרובם במעמד סוציו-אקונומי נמוך, הדבר מחייב הירתמות של כל הגורמים המקצועיים והקצאת משאבים מתאימה".