"כשהבאתי לממשלה תוכניות לבנייה מאסיבית באשקלון, קריית גת ונתיבות, חשבו שאני סובל מהזיות"

רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון , מתארח השבוע במדור ומספר על החוויות המכוננות לאורך הקריירה, מה היה עושה לו היה שר הבינוי והשיכון, מעניק עצה למתכננים בתחילת דרכם, ומספר על הפרויקט האהוב עליו.

איך המלחמה השפיעה על העבודה שלי בשבועות האחרונים:
"מאז שהחלה המלחמה אנחנו עסוקים בקידום מהיר של פתרונות שנדרשים בעקבות המצב, אם זה נושא המיגון, טיפול בדיור למפונים, מבנים ציבוריים ובתי ספר זמניים. פטור מהיתרים שהוצאנו בצפון, בדרום, בים המלח, בערבה.

"באזור מערב הנגב התחלנו ממש אחרי המלחמה לחשוב מחדש על האזור הזה ולראות איך אנחנו מייצרים בו תכנון אסטרטגי. באותם הימים התחילו כל מיני גופים, גם מהמגזר השלישי, מי שמבין בתכנון וגם מי שלא מבין, להעלות הצעות. מלא גופים שכולם רצו לעזור מרצון טוב, אבל התוצאה היתה כאוס. לקחנו את זה על עצמנו וריכזנו ושמענו כל מי שרצה לקדם משהו, קיימנו שולחנות עגולים ואנחנו מקדמים יחד עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תוכנית אסטרטגית לכל האזור. אנחנו רוצים לגבש לאזור הזה ייחודיות, אם בהיבט החקלאי כאסם התבואה של מדינת ישראל, אם בהיבט החקלאי, בעיבוי היישובים ומתן פתרונות רב דוריים ביישובים החקלאיים, ובפיתוח בהיקפים גדולים גם בארבע הערים של האזור".  

חוויה מכוננת במהלך הקריירה:
"אני מלווה את משבר הדיור מאז שהוא פרץ ב-2010, אז בתפקידי הקודם כמנהל אגף התכנון ברמ"י. כשהוא פרץ באה הממשלה ושאלה איפה אנחנו יכולים למצוא פתרונות דיור מהירים כדי לצנן קצת את המשבר ולענות על הביקושים. הלכתי ובדקתי את כל סקרי ההיתכנות שערכנו, וגיליתי שיש לנו הרבה מאד קרקעות מדינה זמינות לפיתוח בדרום. הבאתי להם הצעות לבנייה מאסיבית באשקלון, קריית גת, נתיבות, שדרות, אופקים ואמרתי 'כאן יש אפשרות להגדלת היצע מהירה'. חשבו שאני סובל מהזיות, 'זה אזור עם ביקוש שלילי על מה אתה מדבר?'. אבל התעקשתי כי ראיתי שהרכבת הולכת להגיע לערים האלה והאמת שגם לא היו לנו הרבה ברירות אחרות.

"בדיעבד אנחנו יודעים שכיוון החשיבה הזה הצליח בגדול. הניצן הראשון היה כרמי גת. מ-200 יח"ד בשנה שמשרד השיכון הצליח לשווק בזמנו הגענו ל-2,000 יח"ד בשנה. באשקלון קידמנו היקפי תכנון עצומים של 30 אלף יח"ד, 20 אלף בקריית גת, עשרת אלפים בנתיבות ובשדרות, והיום אנחנו רואים את היקפי הבנייה בערים האלו הולכים ותופסים תאוצה. כמתכננים, התפקיד שלנו לראות את הנולד ולחשוב שנים קדימה, והחוויה החיובית של ההצלחה הזו ממשיכה ללוות אותי לאורך הקריירה".

טעות שלמדתי ממנה:
"בתחילת דרכי המקצועית, כשהגעתי לרמ"י אחרי הלימודים, עלו לי כל מיני רעיונות והרבה פעמים העדפתי לשמור אותם לעצמי. חשבתי, מה אני עכשיו הצעיר אבוא עכשיו עם כל הרעיונות האלה, שהיו מאד מחוץ לקופסה, חששתי להיתפס כשוטה ולא אמרתי את הדברים. בסופו של דבר הצטערתי כי כשראיתי איך הדברים התפתחו בהמשך הבנתי שהמהלכים שחשבתי עליהם היו יכולים לעזור. למדתי שכשיש רעיון צריך לדבר".

דמות שהשפיעה עלי במיוחד:
"בן גוריון. התעוזה, החשיבה האסטרטגית, הדוגמה האישית, הצניעות, אלה הדברים שאני לוקח ממנו. אני מוצא את התכונות האלה כמסייעות למימוש השליחות שלנו כאנשי ציבור".

ההצלחה הכי גדולה שלי עד היום:
"ההצלחה הכי גדולה היא כמובן הילדים. בתי הבכורה בת 26, הבן אמצעי בן 23 ונמצא עכשיו בעזה, ובתי הצעירה בת ה-21 חיילת במודיעין.

"מבחינה מקצועית, אחד האתגרים הכי גדולים שלנו היום הוא בניה מחדש של המטרופולין הצפוני שהולך ונעזב לטובת המרכז. לכן, כבר בשנותיי ברמ"י התחלתי לקדם את תוכנית תמ"א 75 למפרץ חיפה, וכראש מינהל התכנון הבאתי אותה לאישור סופי. זו תוכנית שהיא פריצה של כל תקרת זכוכית שיש, הכי מורכבת, משמעותית ועוצמתית מאז קום המדינה. זו גם התוכנית הכי גדולה לדעתי שקודמה כאן אי פעם. מדובר בשינוי פני המפרץ ופני הצפון.

הדמיית תמ''א 75 במפרץ חיפה (יער קורין אדריכלים)

"אם הדרום בשנים האחרונות קלט אוכלוסיה ונהנה מביקושים גבוהים, אז הצפון הוא בדיוק הפוך - ממש זועק לחשיבה מחדש, לסביבה חדשה נקיה ממזהמים, לשינוי של אופי התעסוקה, שינוי של חיי הפנאי וצריכת התרבות והחינוך, והתוכנית הזו, שלקח הרבה שנים לקדם אותה, אושרה השנה, וזה משמח מאד".

העצה שלי למי שנמצא בתחילת דרכו:    
"לא להתבייש להגיד את דעתך, במיוחד בעולמות התכנון. אם יש רעיון אז תגיד אותו. לפתוח את הראש, החדשנות היא התכונה החשובה ביותר בתחום הזה, בלעדיה לא נתקדם. גם אם הדברים עכשיו לא אפשריים, כמתכננים אנחנו חושבים לטווח הרחוק".

ההחלטה הראשונה שהייתי מקבל אם הייתי שר הבינוי והשיכון:
"שר השיכון, בסופו של דבר, צריך לתת מפתחות לדירה. זו שרשרת ייצור שמתחילה בתכנון ומסתיימת בהוצאת טופס אכלוס על ידי הרשות המקומית. צריך את כל שרשרת הייצור הזו לקחת, לבחון, לאתר את החוליות החלשות ולהשקיע בהן ואז תמקסם את התפוקות. בסופו של דבר זה פס ייצור. ברגע שפס הייצור, על כל חוליותיו, יהיה יעיל ובתפוקה מלאה, ונדע בכל שנה מה הצרכים ומה אנחנו צריכים לייצר, אז נגיע למצב של יציבות, בלי שניכנס כל פעם מחדש למשברים שצריך לחשוב איך יוצאים מהם".  

הדבר המרכזי שלדעתי אנשים לא מבינים לגבי תחום הנדל"ן:
"הישראלים רוצים לראות פתרונות כאן ועכשיו. בעולם הנדל"ן לוקח זמן לתכנן, נושא הקניין של קרקעות הוא דבר מורכב ואלו תהליכים ארוכים. מה שנראה בנוי ומאוכלס בעוד 10 שנים אלה דברים שהיום אנחנו מתחילים לעבוד עליהם. זה תחום שמצריך תכנון ארוך טווח, ותמיד צריך לדאוג בו לאספקה סדירה של תוכניות".

ראשו של מגדל מרכז הסחר העולמי בשנגחאי. ''עוצמה וחדשנות''

קולגה שאני מעריך במיוחד:
"נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון. הספקתי להכיר אותו לפני 15 שנה כשהיה חבר במועצה הארצית לתכנון ובניה, ועכשיו אחרי שהוא עבר כברת דרך ארוכה כסגן ראש עיריית תל אביב, הוא חזר לתפקיד חשוב מאד ברמה הלאומית. מעבר לכך שהוא אדם שנעים לעבוד איתו, הוא מנוסה ומכיר את עולם התכנון, גם ברמה הארצית וגם המקומית. אני מעריך את היכולות, החשיבה ואת העבודה המשותפת".

הפרויקט האהוב עלי:
"מרכז הסחר העולמי בשנגחאי - אחד המגדלים הגבוהים בעולם, ובראשו חלון שמזכיר פותחן בירה. המגדל הזה משדר בעיני גם עוצמה, גם חדשנות, וחוץ מזה הוא פשוט יפה". 

הדבר שאני הכי אוהב לעשות מחוץ לשעות העבודה:
"אני אוהב לצאת לטיולי שטח על אופניים. גם ליד הבית ביער בן שמן, וגם בשביל ישראל לאופנים שהיתה לי את הזכות לעזור לקדם ברמה התכנונית".

אם לא הייתי בכיר במגזר הציבורי הייתי...
"בעבר הייתי חובב צילום וחשבתי להפוך את זה לקריירה. הנושא תמיד משך אותי. מצד שני אם זה היה קורה, אני חושש זה היה הורס לי את ההנאה מהצילום כתחביב".

התחזית שלי לשנה הקרובה:
"אני מטבעי אדם אופטימי וגם התחזית שלי אופטימית. למרות הדבר הנורא שקרה לנו, אני חושב שמגמת הורדת הריבית שהחלה וגם הצפי לצמיחה שמגיעה תמיד אחרי משברים, אני חושב שנראה צמיחה גדולה, גם באזור מערב הנגב וגם בכלל. אני חושב שהשנה וחצי האחרונות ששקפו האטה בשוק הנדל"ן ובטח ברבעון האחרון, אני חושב שצפוי תיקון של כל התקופה הזו בשנה הקרוב".