מספר שבועות לפני שנישאה, קיבלה אישה מאביה קרקע חקלאית בנס ציונה. לימים הופשרה הקרקע, והניבה לבעליה 7 דירות במסגרת עסקת קומבינציה. שתיים נמכרו ו-5 נותרו בבעלות האשה. הבעל היה מעורב בהליכי הפשרת הקרקע, וניהל את השכרת הדירות. לאחר שהתגרשו דרש את מחציתן. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו, כיצד הכריע העליון?
בית המשפט לענייני משפחה קיבל חלקית את תביעת גרושתו של בעל מוגבלויות, והכיר בזכותה למחצית הדירה שנרכשה על ידי הוריו המנוחים, לאחר שקבע כי ההבטחה רבת-השנים להעניק לה קורת גג - שבאה לידי ביטוי בין היתר בהתנהלות הצדדים לאורך שלושה עשורים - מחייבת גם ללא מסמך כתוב: "הנסיבות החריגות והתנהלותם הבעייתית של המנוחים בחוסר תום לב מצדיקות לאפשר לתובעת להסתייע ב'זעקת ההגינות' כדי להגשים את ההתחייבות להעניק מתנה במקרקעין בדמות הדירה"
האישה ובעלה ביקשו למכור דירה שנייה כדי להימנע ממס רכישה גבוה, וכשלא הצליחו – העניקו אותה במתנה לאם • ביהמ"ש לא הכיר בעסקה ואף הטיל קנס גירעון על בני הזוג
