מכרמיאל ועד טבריה: הפריפריה הצפונית מידרדרת במדרג הסוציו-אקונומי

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת היום (ב') את המדד החברתי-כלכלי לשנת 2021. הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית המעודכנת לשנת 2021.

על פי הנתונים חלה ירידה במספר הישובים באשכולות הנמוכים (1-2) ועלייה גדולה של 13 ישובים באשכול כלכלי 3, מה שמעיד על שיפור מצבם של הישובים העניים בישראל. יחד עם זאת, באשכולות 1 ו-2 עדיין ניתן למצוא בעיקר ישובים ערבים, בדגש על הישובים הבדואים בדרום, וישובים בעלי אופי חרדי כמו בני ברק ומודיעין עלית. כמו כן, באשכול כלכלי חברתי 2 ממוקמת גם ירושלים בירת ישראל.

יש לציין כי באשכולות הנמוכים 1-2 התגוררו נכון לשנת 2021 - 1.92 מיליון בני אדם המהווים חמישית מכלל האוכלוסייה בישובים במדד. לשם השוואה, באשכולות הגבוהים (9-10) התגוררו כ-350 אלף בני אדם המהווים3.5%  בלבד מהאוכלוסייה ביישובים במדד.

עלתה מאשכול כלכלי 3 לאשכול כלכלי 4 . כפר קאסם (שאטרסטוק)

עוד עולה מהנתונים כי מבין כל הרשויות, 173 רשויות נותרו ללא שינוי, ב-21 רשויות חלה עלייה במדד החברתי-כלכלי של היישוב, מתוכם 17 הם יישובים ערבים. בין הערים שטיפסו במדד: טירת כרמל עלתה מאשכול כלכלי 5 לאשכול 6, כפר קאסם עלתה מאשכול כלכלי 3 לאשכול כלכלי 4 ורהט עלתה מאשכול כלכלי 1 לאשכול כלכלי 2.

אין שינוי בערים הגדולות, ירושלים - באשכול 2 

כמו כן, ב-19 ישובים חלה ירידה באשכול הכלכלי חברתי של היישוב. כך לדוגמא טבריה ולוד ירדו מאשכול כלכלי 4 לאשכול כלכלי 3, מגדל העמק ירדה מאשכול כלכלי 5 לאשכול כלכלי 4 וכרמיאל ירדה מאשכול כלכלי 6 לאשכול כלכלי 5.

בערים הגדולות המונות מעל 100 אלף תושבים לא חל שינוי באף אחת מהערים בין השנים 2019 ל-2021. ירושלים, העיר הגדולה בישראל, נשארה כאמור באשכול כלכלי חברתי 2. תל אביב הבאה ברשימה מבחינת גודל אוכלוסייה נשארה באשכול כלכלי 8. חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה הבאות ברשימה נשארו באשכול כלכלי 7. בירת הנגב באר שבע נותרה באשכול 5.

המדד החברתי-כלכלי מחושב כערך רציף. הדבר מאפשר את חלוקת המשאבים בין הרשויות המקומיות בצורה רציפה. ערכי המדד החברתי-כלכלי של הרשויות המקומיות בשנת 2021 נעים בין 2.86- עבור מועצה אזורית נווה מדבר לבין 2.59 עבור סביון. ל-133 רשויות מקומיות שבהן מתגוררים 52% מסך האוכלוסייה, ערך מדד שלילי (נמוך מהממוצע). ל-122 רשויות מקומיות שבהן מתגוררים 48% מסך האוכלוסייה, ערך מדד חיובי (גבוה מהממוצע).

עם זאת, עקב החלטות ממשלה רבות שמתבססות על סיווג הרשויות המקומיות ל-10 אשכולות, מתבצעת חלוקה של הרשויות המקומיות ל-10 קבוצות הומוגניות (אשכולות) לפי ערכי המדד החברתי-כלכלי. אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר של האוכלוסייה ואשכול 10 מציין את הרמה הגבוהה ביותר.

במוסד שורש למחקר כלכלי וחברתי בראשותו של פרופ' דן בן-דוד, ציינו בתגובה כי נתוני הלמ"ס מאוששים את תוצאות המחקר שפרסם המוסד בשבוע שעבר, שמצא כי הרשויות שחוו את הירידה הכלכלית-חברתית החדה ביותר חוו את גידול מהיר במיוחד באוכלוסייה החרדיות וקריסה של האוכלוסייה החילונית.

המחקר של מוסד שורש התייחס לנתונים מאז 1995 ועד 2019 ומצא כי ירושלים ירדה בשלושה אשכולות כלכליים-חברתיים, מאשכול 5 לאשכול 2, תוך שניים וחצי עשורים בלבד. שלוש ערים נוספות ספגו אף הן נפילה של שלוש אשכולות – הנפילה הגדולה ביותר בשנים 1995-2019: בית שמש, שדורגה בשנת 1995 באשכול 5 וירדה עד 2019 לאשכול 2, בדומה לירושלים; ערד שירדה מאשכול 6 לאשכול 3; וגבעת זאב, שדורגה באשכול 8 ב-1995, וירדה לאשכול 5 לאורך השנים.

על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו היום, לא רק שלא חל שיפור באותן ערים, גבעת זאב שראתה שינויים עצומים ומהירים במעבר אוכלוסיית לחרדית המשיכה את מגמת הירידה באשכול נוסף, מאשכול 5 בשנת 2019 לאשכול 4 ב-2021.