"השפעה הרסנית שתימשך גם ב-25-26": התאחדות הקבלנים תגיש עתירה בדרישה להכיר בחרבות ברזל כאירוע מסכל עסקאות

התאחדות הקבלנים ובוני הארץ תגיש עתירה נגד המדינה, בדרישה להכיר במלחמת חרבות ברזל כאירוע מסכל עסקאות. עוד צפויה ההתאחדות להגיש באמצעות הקבלנים תביעות נזיקין. כך עדכנו בריכי ההתאחדות במסיבת עיתונאים שכינסו היום (ג') בתל אביב. ההתאחדות מעריכה את הנזק בעשרות מיליארדי שקלים אך עדיין בודקת את הסכום הסופי.

לדברי ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים ובוני הארץ, "יש השפעה הרסנית של חרבות ברזל, זה לא מסתיים ולא יסתיים, ויימשך גם ב-2025-2026. אם הממשלה תמשיך לפעול כפי שהיא פועלת היום בחוסר תשומת לב לכלכלה ולבנייה בפרט, נראה תוצאות גרועות".

מנכ"ל התאחדות הקבלנים יגאל סלוביק חשף נתונים, שמבוססים על נתוני המדינה ועל נתונים פנימיים של ההתאחדות. "ב-2022 היינו בשיא של 69 אלף התחלות בנייה בשנה, ברבעון של תחילת מלחמת חרבות ברזל ירידה ל-62,400. ברבעון השני של 2024 חלה ירידה לכ-13,000 התחלות. הגורמים הם אי יציבות ביטחונית ואי יציבות כלכלית הפוגעות במוטיבציה, ויותר מכל ב-2024 יש מחסור אדיר בידיים עובדות. 

"עיקר הירידה היא בהתחדשות עירונית, כי את עיקר הפרויקטים מבצעים קבלנים קטנים ובינוניים שהתבססו בעיקר על כוח עבודה פלסטיני, לעומת החברות הגדולות שהצליחו לגייס את העובדים הזרים שהיו לפני טרום המלחמה. העלייה בגמר בנייה נבלמה ב-2024, רק בגלל מחסור בעובדים, ירידה של 24% ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל. ממשלת ישראל הכירה בצורך של ענף הבנייה והשיפוצים והחליטה להביא 95 אלף עובדים לענף, שליש ממכסת העובדים לכלל הענפים לעובדים זרם. טרם המלחמה הועסקו מעל 70 אלף עובדים פלסטינים. באבחה אחת זה נעצר והפסיק". 

מנכ"ל התאחדות הקבלנים יגאל סלוביק (באדיבות התאחדות הקבלנים ובוני הארץ)

לדבריו, "אנחנו מודדים גם את התפוקות, 3,500 עובדים ברבעון, נגיע למכסה רק ברבעון 4 של 25' בתפוקות הרצויות. יש עלייה מסוימת קטנה בצעירים ישראלים בענף הבנייה. בהנחה שקצב העובדים יעמוד על 3,500 ברבעון, עד סוף 25' לא נמלא את מכסת העובדים הנומינלית, ונגיע בסוף השנה ל-230 אלף לעומת 250 אלף לפני מהלחמה. את התפוקות נראה רק ברבעון ראשון של 2026".

סלוביק הוסיף כי בעיה נוספת היא משך הבנייה למגורים שבמגמת עלייה מחריפה, "בשל מחסור בעובדים, הנחיות ביטחוניות, הנחיות ראשי ערים שהביאו לעיכוב של כחצי שנה נוספת. המגמה תשתנה עד סוף 26', או סוף 27', הפסימיסטים מדברים על סוף העשור. עושים האצה בהתאחדות לשיטות בנייה מתקדמות וטכנולוגיות". 

הוא מתייחס גם לאובדן השקעות בענף, "אובדן של 90 מיליארד שקלים בהשקעות בנייה ב-2024. קצב ההגעה של העובדים לא מספיק, רק מחצית הגיעו לארץ, היתרה יגיעו במינימום עוד שנה. צופים אובדן של 80 מיליארד שקל ב-2025. אם היינו יכולים לזרז את הבאת העובדים היינו מיישרים את הענף".

פועלי בניין בתל אביב, אילוסטרציה (שאטרסטוק)

דגש מיוחד ניתן למחסור בעובדים בתשתיות, שלפני המלחמה רובם ככולם היו פלסטינים. לפי סרוגו, "המחדל הוא שאנחנו מקבלים רק דיבורים והחלטות בלי יישום בשטח. שרת התחבורה אירחה באפריל את שר העבודה מסרי לנקה. אמרה שנראה אלפי עובדים לתשתיות ולתחבורה. לא הגיע כלום. רק מכנסים עדות וקובעים נהלים ובינתיים כלום לא קורה. זה החלם הגודל של מדינת ישראל, זה מביא לקריסה כלכלית של חברות הביצוע, רובן קטנות שהיו מבוססות רק על העובדים הפלסטינים ומוסר תשלומים גרוע של השלטון המקומי. זו מגמה שתחריף אם לא נמצא פתרונות".

"צמיחה הדרגתית בתשומות עבודה תביא לסגירת הפער בענף התשתיות רק בסוף 2026 תוך אובדן הכנסות של 10 מיליארד שקל ב-2024 ו-6 מיליארד ב-2025", אמר סלוביק.

"500 חברות ביצוע בקשיים כלכליים"

צביקה דוד, סגן נשיא ההתאחדות, האחראי על תחום קבלני הביצוע, חשף כי 550 חברות נמצאות בקשיים כלכליים או חדלות פירעון, נכון לאוגוסט לפי bdo, והתחזית היא כי נגיע ל-800 חברות עד סוף השנה. "יזמים פרטיים יותר גמישים תפעולית ומחשבתית ויכולים להתארגן במהירות, במכרזים ציבוריים כמו ממשלה ושלטון מקומי ההתארגנות יכולה להימשך שנים ונראה פגיעה בתשתיות, ביוב, מים, וגז, פילים לבנים כמו בסין. צריך להסתכל בנשימה אחת על התשתיות ועל הבנייה למגורים. גם עם הפיצויים שהממשלה החליטה עליהם, לא קרה שום דבר". הוא מתייחס לפיצויים על הוצאת תקורות בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה. לדברי ההתאחדות רבים מהקבלנים לא קיבלו את הפיצוי. "כחלק מהתביעות המשפטיות נבקש את הגדרת חרבות ברזל אירוע מסכל חוזים", הוסיף.  

סרוגו התייחס לדברים: "כשזה יקרה, כשהעליון יגדיר את חרבות ברזל כאירוע מסכל, יהיו לכך השלכות דרמטית על כל הספקים שלה. היה מוטב שהמדינה לא תגיע להכרעה בבית משפט. סרוגו הציג גם פתרונות. לדבריו, "סחר בבני אדם נובע בעיקר מהסכמים בילטרליים. צריך הבאה ישירה של העובדים, תוך 60 יום להביא 40 אלף עובדים". פתרון נוסף הם תמריצים לגידול ההיצע. "בנקים מקשים יותר על ההון העצמי והקבלנים לא עומדים בדרישות. העלאת מס רכישה לא עבדה. מנובמבר 21' המחירים עלו ב-30%. להרחיק את המשקיעים עושה נזק, מס רכישה אמור לרדת אבל הממשלה מדברת על הארכת הזמן להורדת מס רכישה". 

נושא נוסף שמציעים בהתאחדות לקדם הוא פירוק רמ"י והקמת חברה ציבורית במקומה. "דמיינו ארבע חברות לדרום, מרכז, צפון וירושלים שינוהלו על ידי חברה אחת בלי החלטה בירוקרטית, ומנוהלת על ידי הנהלה שיודעת לנהל והחברה הזו תונפק בבורסה. בהנפקה של החברות ייכנסו לקופת המדינה מאות מיליארדי שקלים ואותן חברות יידעו לנהל את קרקעות המדינה. והכי חשוב שהגירעון ירד ויעלה דירוג האשראי".