"ייקח 3-4 שנים לתקן": המדינה מגיעה ל"יום שאחרי" בלי תוכנית עבודה לשיקום הצפון וגם בלי פועלים

אתמול חשף משרד הבינוי והשיכון שורת צעדים שבכוונתו לקדם לשיקום הצפון, בעלות כוללת של 2.4 מיליארדי שקלים, ביניהם הכפלת מספר הדירות המתוכננות, העמקת סבסוד ההתחדשות העירונית, ושיקום תשתיות ומבני ציבור שנפגעו מנזקי המלחמה. בענף הבנייה, שמתקשה כיום בעמידה במשימותיו הבסיסיות ביותר כמו בניית דירות בקצב שיענה על הביקוש וזאת בשל משבר כח אדם, גרדו רבים בראשם בפליאה לנוכח התוכנית השאפתנית. מאז נאסר על עובדי בנייה פלסטינים להיכנס לשטח ישראל, מבטיחה המדינה השכם והערב כי תייעד אלפי פועלים זרים למשימות שונות, אך לרוב נשארת הבטחה זו על הנייר.

דוגמה לכך ניתן למצוא בענף התשתיות הכולל כבישים, גדרים, עבודות רק"ל ועוד. "היו דיונים ארוכים מאוד על הבאת עובדים באופן ייעודי לתשתיות. הוצעו כל מיני רעיונות", מספר סמנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ שי פאוזנר, "בשורה תחתונה עד היום אין פה אף עובד תשתיות זר רשמית. התמונה שמצטיירת בצפון היא קשה. התשתיות זה דבר הרבה יותר מסובך לטיפול וייקח הרבה יותר זמן. יש שם תשתיות גדולות מאוד שנהרסו לגמרי".

טעימה מהנזק שדורש שיקום בחודשים הקרובים מספק אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה. "בקריית שמונה היו כ-1,000 פגיעות ברחבי העיר ו-400 מבנים שניזוקו", הוא מתאר.  "תושבים עוד לא חזרו וברגע שהם יחזרו הביתה אנחנו נגלה עוד נזקים. אנשים באים לארגן את הבית, מתקשרים, מוצאים טילים שלא התפוצצו. אנחנו גם לא כל כך יודעים את התמונה הסופית של הנזק מהמלחמה. הרבה יירוטים קרו מעל קריית שמונה והרסיסים של שברי היירוט נפלו רותחים על הגגות של הבתים. הזפת של הבידוד נמסה ואז מתחיל הגשם ומתחיל לך רטיבויות. זה שכיח.

ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן: "שנה וחודשיים לא היינו בעיר. מהביוב ופתחי הניקוז עלו מזיקים, חולדות, ג'וקים כרסמו כבלי תקשורת. יש מלא תופעות כאלה. טנקים שנסעו ברחובות, טנק מרכבה סימן 4 ששוקל 80 טון. אני יודע מה הנזק שהוא עשה לי כרגע מתחת לכביש. זה דברים שצריך רגע עוד לכמת אותם עם חברות שיגיעו עם ציוד תרמי, להסתכל, לסרוק. יש לצערי עוד קבלנים שמפחדים להיכנס".

"אנחנו שנה וחודשיים לא היינו בעיר. מהביוב ופתחי הניקוז עלו מזיקים, חולדות, ג'וקים כרסמו כבלי תקשורת. יש מלא תופעות כאלה. טנקים שנסעו ברחובות, טנק מרכבה סימן 4 ששוקל 80 טון. אני יודע מה הנזק שהוא עשה לי כרגע מתחת לכביש. זה דברים שצריך רגע עוד לכמת אותם עם חברות שיגיעו עם ציוד תרמי, להסתכל, לסרוק. יש לצערי עוד קבלנים שמפחדים להיכנס".

נזק של כ-2 מיליארד שקלים לכ-9,000 מבנים

משיחות שקיימנו עם גורמים שונים הקשורים בנושא מעלים כי הקושי המרכזי במהלך לשיקום הצפון הוא העדר החלטת ממשלה בנוגע לתקציב מנהלת שיקום הצפון, בגינו אין לממשלה עדיין תוכנית עבודה או לוחות זמנים לקיום תוכנית. לא רק זאת, בניגוד למנהלת תקומה שהיא גוף ביצועי עם תקציב ותקנים משלה, מנהלת הצפון היא גוף מתכלל כאשר הביצוע נעשה בפועל על ידי משרדי הממשלה השונים. עובדה זו יוצרת מורכבות בעבודה שהשר אלקין, "שר המנהלות", אחראי לקידומה ונדמה שלשר אלקין מחכה לא מעט עבודה אם נשפוט רק לפי הנתונים אודות נזקי המלחמה.

 
על פי נתוני מס רכוש, שטרם מיפה את כל אזור הצפון מכיוון שלחלקים נרחבים ממנו לא ניתן היה להיכנס, עד כה עקב המלחמה הוגשו תביעות עבור 8,834 מבנים וכ-7,000 רכבים במוקדים המטפלים באזור הצפון - עכו, חיפה וטבריה. עם זאת, מדובר בכמות חלקית ביותר, מהתביעות הצפויות, שכן רק כעת מתאפשר לציבור שהתגורר ביישובים שספגו את מרב הירי, לשוב ולבקר בהם ולהתוודע לנזקים שנגרמו. נזכיר כי לפי חוקי מס רכוש, על מגישי התביעות להיות נוכחים במקום הנזק בעת ביקור השמאים מטעם המדינה. עם זאת, על פי הערכות מס רכוש היקף עלות הנזקים הישירים לבדם בצפון כולו יעמוד על כ-2 מיליארד שקלים.

יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים: "אני מעריך שתוך שנתיים אפשר לסיים את האירוע, אבל אם אין לנו עובדים זה יכול לקחת שלוש שנים וגם יותר. יש בתים שצריך לבנות מחדש אז הקבלנים צריכים להיכנס לעובי הקורה, אז זה יכול לקחת גם שנתיים אבל אם אין עובדים זה יכול גם לקחת שלוש-ארבע שנים"

גוף נוסף שמיפה את נזקי המלחמה ביישובי הצפון הוא מנהלת "אופק צפוני" של משרד הביטחון. מנתונים שהגיעו לידי מרכז הנלד"ן עולה כי נכון ל-27 בנובמבר דווחו 2,874 מקרי נזיקין מתוכם 841 הן פגיעות שסווגו כבינוני עד כבד ביותר. עוד עולה מתוך הנתונים כי מספר מבני הדיור שנפגעו עומד על 1,669 ואילו מספר מבנה הציבור שנפגעו עומד על 213. יש לציין כי מספר המבנים שדווחו על ידי אופק צפוני שונה ממספר המבנים שדווחו על ידי מס רכוש. הסיבה לכך היא שיטת מדידה שונה, בעוד אופק צפוני סופרים מקרי ירי הרי שמס רכוש סופרים מספר נזקים. כך למשל אם נפגע בניין של 16 דירות באופק צפוני הוא נספר פעם אחת ואילו במס רכוש הוא יספר לפי מספר הדירות שנפגעו – עד 16.

"הוחלט שנקבל 5,000 עובדים לענף השיפוצים, לא ראינו אחד"

מי שאמור לשאת בקידום העבודות בקנה מידה העצום הזה הם קבלני השיפוצים, אולם גם הם כמו שאר הענף, סובלים ממצוקת כח אדם קשה. "אף אחד לא פנה אלינו", אומר ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, "אני לא יודע עד כמה יש מישהו שבכלל מתכלל את כל האירוע הזה ואחראי עליו. לפני חמישה חודשים הייתה ועדת מנכ"לים שהחליטה שנקבל חמשת אלפים עובדים זרים לענף השיפוצים, ועד היום לא הגיע עובד אחד. מן הראוי שהממשלה, המדינה ומקבלי ההחלטות יעשו מאמץ עליון. לתכלל את האירוע לעשות תוכנית איך לשפץ את זה, איך לבנות את זה ובעיקר עם מי לבנות את זה, ותוך איזה פרק זמן? מדובר על 9,000 מבנים רק בצפון שנפגעו. אני מעריך שתוך שנתיים אפשר לסיים את האירוע, אבל אם אין לנו עובדים זה יכול לקחת שלוש שנים וגם יותר. רק לשפץ זה יכול לקחת שנה אבל מכיוון שיש הריסה ובתים שצריכים לבנות מחדש אז הקבלנים צריכים להיכנס לעובי הקורה, אז זה יכול לקחת גם שנתיים אבל אם אין עובדים זה יכול גם לקחת שלוש-ארבע שנים".

"אנחנו צריכים כוח עזר שנוכל לעבוד איתו ושיתנו לו קדימות", ממשיך סיב, "שנוכל להביא עובדים מקצועיים לענף השיפוצים ולמיין אותם. אחר כך אפשר לחשוב איך לשפץ את הדרום והצפון. בלי עובדים לא נוכל לעשות את זה. 28 אלף פלסטינים נכנסים לעבודה ביהודה ושומרון באזורי תעשייה מבודדים ובמפעלים חיוניים. לא יכולים לעשות איפה ואיפה. צחוק הגורל שמי שתיקן את הפרצות של הגדר שנפרצה בשביעי אוקטובר זה עובדים פלסטינאים. זה מפעל שקיבל היתר להעסיק, להמשיך עובדים, להעסיק עובדים פלסטינאים כיוון שהוא מפעל חיוני. כל האירוע הזה לא מנוהל כמו שצריך. אין מי שיבוא ירכז את האירוע הזה. אין תוכנית עבודה, אין שום דבר שאתה יכול להגיד. אוקיי, אתם עושים טוב, לא עושים טוב. אתה יכול להתווכח איתם כי אין תוכנית. ככה זה נראה".

ראש עיריית מעלות מוטי בן דוד: "צריך לראות איך הצפון פורח ביום שלאחר המלחמה, ובשביל זה צריך להשקיע בערי המחוז. אתה תראה ערי מחוז באזורים הקרובים לעזה שמשקיעים בהם המון. בצפון זה עוד לא נמצא במקום הזה ויש הזדמנות אדירה למדינה, שאולי לא תחזור, לקחת את הצפון, ולהשקיע בו בחמש עשר שנים הקרובות תקציבים משמעותיים"

לדברי פאוזנר, "מרכז הדברים צריך להיות טיפול במחסור בעובדים ובחומרי בנייה. היו המון רעיונות טובים שרק חלקם בוצע. חייבים להתעשת ולעשות את זה עכשיו. עכשיו אנחנו ביום שאחרי מבחינת הבנייה והתשתיות. נכון שהמלחמה בדרום נמשכת וגם בצפון זה בעצם עוד לא ממש סגור, אבל ההיערכות לזה הייתה צריכה להיות כבר מזמן. זה לא קרה. בסופו של דבר אנחנו גם ככה עם מעט מדי מכל דבר - עובדים זרים, עובדים ישראלים שחלקם נמצאים במילואים, העובדים הפלסטינים כמובן. המדינה לא יצרה שום תוכנית מסודרת נכון להיום".

עוד אומר פאוזנר כי ההתאחדות ממשיכה כמו שהיא עשתה מהיום הראשון של המלחמה -  להציג את הצרכים של הענף לממשלת ישראל על כל חלקיה. אנחנו קיימנו בחודשים האחרונים שיחות, כבר בסבב השלישי או רביעי כבר מתחילת המלחמה, עם השרים המרכזיים שעוסקים בנושא, אנחנו נמצאים בקשר כל הזמן עם משרדי הממשלה. הם מכירים את הנתונים, הם יודעים את הצרכים. אנחנו צריכים שהם יפעלו לטפל בזה".

"לצפון יש הזדמנות אדירה שאולי לא תחזור"

בצד החיובי, טוען שטרן כי מעז עשוי לצאת מתוק, וגם אם השיקום יתמהמה, כאשר הוא יקרה הדברים ייעשו בצורה טובה יותר. "זה הזמן שלנו. כל משבר זה גם הזדמנות. יש לנו עכשיו אפשרות לייצר מציאות שונה ממה שהיה קודם ולתת לצפון את את תשומת הלב הראויה. אני יכול להגיד לך שיש כבר לא מעט החלטות שבעצם מיישמות את זה קדימה. לא מספיק, לא קרוב אפילו להיות מספיק אבל יש לנו כבר את האוניברסיטה בקריית שמונה ויש לנו תחנת רכבת שאושרה. אני לא יודע אם טרום המלחמה זה היה מקבל כזה תנופה. יש לנו את הפיילוט הלאומי הראשון להתחדשות עירונית בפריפריה ובעצם היום כבר קיבלנו עוד חמישה מתחמים נוספים. יש לנו שני שכונות חדשות עם 3000 יחידות דיור. יש לנו גם בנוסף עוד הרחבה של מרחב התעסוקה ואזור התעשייה. אני חושב שהתשובה הכי טובה למבקר המדינה צריכה להיות עיר של 70 אלף איש, עיר מחוז אמיתית עם כל השירותים, כמו שאנשים התרגלו לקבל היום שהם פזורים כבר שנה וחודשיים במרכז הארץ וגילו את הפערים בין הפריפריה למרכז. אם אנחנו רוצים שהם יחזרו,  הם צריכים לקבל יותר ממה שהיה, לא מה שהיה".

ראש עיריית מעלות-תרשיחא מוטי בן דוד מדגיש כי מעבר לנדל"ן "יש עוד הרבה דברים שנפגעו, בעיקר בחוסן הקהילתי. אותנו לא פינו. מי שפונה פחות מרגיש את המלחמה כי הוא לא פה, אנחנו הקו הראשון. מאז כניסת צה"ל ללבנון אנחנו תחת אירועים מאוד מורכבים. כן, היו נפילות בעיר ויש בתים שניזוקו, אבל לא ברמה של מטולה שצריך לשקם אותה. מס רכוש עבד יכל להגיע אלינו והם עושים את העבודה. היום הם כבר בתהליך שיקום של הבתים ושל המקומות שנפגעו".

לדבריו, נפגש כבר עם צ'ייני מרום ראש מנהלת הצפון, "ועשינו עם ג'וינט אלכא תוכנית אסטרטגית לא רק לשיקום הצפון, אלא לראות איך הצפון פורח ביום שלאחר המלחמה. הדבר החשוב ביותר שיגרום לצפון לפרוח זו ההשקעה בערי המחוז. אתה תראה ערי מחוז באזורים הקרובים לעזה שמשקיעים בהם המון. בצפון זה עוד לא נמצא במקום הזה ויש הזדמנות אדירה למדינה, שאולי לא תחזור, לקחת את הצפון, להשקיע בו בחמש עשר שנים הקרובות תקציבים משמעותיים, בעיקר בערי המחוז, בתחום התיירות, בתחום החינוך, בתחום תעסוקה המסחר, ולייצר פה ערים משמעותיות".