החברה להגנת הטבע עתרה נגד רמ"י: "פגיעה דרמטית בסביבה, המצדיקה התערבות ביהמ"ש"

החברה להגנת הטבע, הגישה אתמול (ג') באמצעות עו"ד אסף רוזנבלום עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, נגד הוועדה המחוזית דרום וגורמים נוספים, בהם משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בעתירה היא מבקשת לבטל את אישור תוכנית "דימונה מזרח" - שכונת מגורים חדשה, בת כ-8,000 יחידות דיור שאושרה באוקטובר האחרון, ומתוכננת לפי העתירה היבנות על שטחים טבעיים ערכיים, מבלי שנערך לתוכנית תסקיר השפעה על הסביבה, כנדרש בחוק, לטענת החברה. "אין כל דחיפות תכנונית בקידום התוכנית, מאחר שבדימונה קיימות עתודות בנייה משמעותיות, לעשרות שנים", נכתב .

התוכנית, שהוגשה על ידי רמ"י, ממוקמת בגבולה המזרחי של דימונה, בצמידות לשכונת השחר. שטח התוכנית הוא כ-8,794 דונם והיא כוללת 7,922 יח"ד מסוגים שונים, שימושי תעשייה, תעסוקה, מסחר, מוסדות ציבור, שטחים פתוחים ועוד. 

"מדובר בתוכנית בעלת השלכות סביבתיות קשות, המהווה, למעשה, הקמה של עיר חדשה, לכל דבר ועניין, על שטחים פתוחים וטבעיים נרחבים", אומרים בחברה להגנת הטבע. "כל זאת, בזמן שאין כל דחיפות תכנונית בקידום התוכנית, מאחר שבדימונה קיימות עתודות בנייה משמעותיות לעשרות שנים לעתיד. מדובר בשטח עצום בגודלו, הן אובייקטיבית ובפרט ביחס לשטחה הנוכחי הבנוי של דימונה, וכפי שתיאר זאת ראש העיר של דימונה, בדיון על התוכנית, מפברואר 2024, מדובר 'בעיר חדשה ושלמה לכל דבר'". 

שטחי התוכנית המתוכננת בדימונה (החברה להגנת הטבע)

בחברה להגנת הטבע מסבירים עוד כי מבחינה סביבתית, התוכנית פוגעת בשטח גדול מאוד, פתוח וטבעי, בעל ערכיות אקולוגית גבוהה, הגובל במסדרון אקולוגי ארצי. "שטח התוכנית, מאופיין בשפע פרטי צומח ובע"ח ועושר מינים נדיר. חלקו הצפוני של השטח, בו משתלבים הנחלים אשלון ודימונה, מתפקד כמסדרון אקולוגי פעיל, בין שני הנחלים. השטח מאופיין בסלעי גיר ודולומיט מחשופים (יחידות סלע חשופות לעין) קשים, היוצרים מצוקים ומשטחי סלע. ואילו חלקו הדרומי של שטח התוכנית, שבו עובר נחל ממשית, מאופיין גם הוא בסלעי גיר ודולומיט, בעל ערכיות מירבית, עם מגוון צומח ועושר מינים גדול.

"חלק זה, מהווה גם בית גידול נדיר לנרקיסים. במרכז התוכנית, מאגורות מתקופות היסטוריות (בורות מים) האוספות ומשמרות מי נגר, ועוד אתרי מורשת וארכיאולוגיה. בשל מיעוט המשקעים באזור, המערכת האקולוגית רגישה מאוד לשינויים סביבתיים, שימושי קרקע, השפעות שוליים ושינויי אקלים".

לפי הכתוב בעתירה, התוכנית אושרה להפקדה ולאחר מכן אושרה, בניגוד לדין, מבלי שהוכן תסקיר השפעה על הסביבה, למרות שקיימת חובה להכין תסקיר, לפי תקנות התסקירים, ולמרות שאין ספק כי התוכנית היא בעלת השפעה ניכרת על הסביבה וחלה באזור בעל רגישות סביבתית גבוהה. הדרישה להכנת תסקיר, הובעה שוב ושוב גם על ידי המשרד להגנת הסביבה, שהוא היועץ הסביבתי לוועדה, ואשר מצא ליקויים רבים בתוכנית והתנגד להליך אישורה. על פי החברה להגנת הטבע, התכנית קודמה "בחיפזון רב, כפי הנראה על מנת לעמוד בלוחות זמנים שנקבעו מראש, ותוך התעלמות מהשפעות התכנית על הסביבה ועל תושבי העיר". 

הדמיה של התוכנית בדימונה (משרד האדריכלים עמוס ברנדייס)

עוד טוענים בחברה להגנת הטבע להיעדר שלביות. החברה טוענת כי התוכנית אינה כוללת התייחסות לשלביות במימוש, וכי יש לתכנן את הפיתוח בשלבים על מנת לשמור על השטחים הפתוחים ולייעל את המבנה העירוני. לדבריהם, הוצאת יחידות הקרקע צמודות הקרקע, המתוכננות בצד המזרחי של התוכנית וגובלות בשטחים הפתוחים הרגישים ביותר, לשיווק ולבנייה בשלב הראשון לביצוע התוכנית, מהווה פגיעה דרמטית בשטח הפתוח ובערכי הטבע.

לסיכום, טוענים בחברה להגנת הטבע, כי "הערר מעלה סוגייה בעלת אופי עקרוני, השלכות רוחב משמעותיות, והשפעה ציבורית וסביבתית קשה, המצדיק את התערבות ביהמ"ש". בעתירה מצורפת עמדת ועדת המשנה להתנגדויות ויו"ר הוועדה המחוזית מאוקטובר 23' לפיה "מאחר שהתמ"מ  (התוכנית העליונה מטרופולין באר שבע, -23/14/4) החלה בשטח התוכנית לא קבעה הוראה המחייבת הכנת תסקיר, הרי שתוכנית דימונה מזרח אינה נכנסת לאותם מצבים שבהם נדרש תסקיר השפעה על הסביבה". 

בחברה להגנת הטבע דוחים פרשנות זו וטוענים כי לא ניתן להסיק שאם תוכנית הגג "שותקת" לגבי תסקיר סביבתי, זה פוטר את מוסדות התכנון מלערוך תסקיר סיבתי לתוכנית הקטנה.

מנהל התכנון : "התוכנית עברה הליך תכנוני מקיף ומדויק"

במינהל התכנון צירפו בתגובה את אישור התוכנית "המדבר בעד עצמו", ובו דחייית ההתנגדויות של החברה להגנת הטבע, ואלו עיקרי הדברים, בהם היא דוחה את הטענות לגבי העדר פירוט תסקיר סביבתי: הוועדה מציינת את חשיבות התוכנית לפיתוח העיר והאזור ולמענה על הצורך הלאומי באישור יחידות דיור. מדובר בתכנית רחבת היקף הכוללת שטחי מגורים במגוון טיפוסי בנייה, אזור תעשייה, מבני ציבור, שטחים פתוחים ופארק עירוני. לאורך כל תהליך קידום התכנית בוצעו דיוקים והתאמות רבות בהתאם להערות לשכת התכנון והגופים הרלוונטיים, כולל העתקת מגרשים משטחים רגישים סביבתית, קביעת גבולות מדויקים לתחנות שאיבה והבטחת ממשקים ראויים בין השטחים הבנויים והשטחים הפתוחים.

עוד טוענים במנהל התכנון כי הטענות בדבר חוסר בפירוט סביבתי נדחו, שכן הסקר האקולוגי הראשוני עודכן מספר פעמים והוצג מסמך נופי מקיף שהוכן בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה. כמו כן, נקבע גבול תכנון שהקפיד להימנע מפגיעה בשטחים בעלי ערכיות אקולוגית מרבית. ביחס לצורך בתכנית, בסיכומו של דבר, התכנית עברה הליך תכנוני מקיף ומדויק, והתנגדויות שעלו נדחו לאור עמידתה בכל הדרישות התכנוניות והסביבתיות.