בירה בצמיחה: 6,150 דירות התווספו ב-2024 לירושלים – פי 4 מהתוספת בתל אביב

נכון ליולי 2024 היו בישראל כ-2.96 מיליון דירות למגורים, מדובר על תוספת של 61.2 אלף דירות לעומת שנת 2023 (2.1%), כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) המתפרסמים היום (ד'). עוד עולה מתוך הנתונים כי המספר הגבוה ביותר של דירות היה בירושלים  – 249,307 (תוספת של 6,157 דירות לעומת 2023) ואחריה בתל אביב-יפו – 219,451 דירות (תוספת של 1,523 דירות).

מספר הדירות בישראל כולל את כלל הדירות המדווחות לרשויות כיחידות רשומות לצורכי גביית ארנונה, ואינו כולל דירות שאינן מדווחות לרשויות, וכן דירות בחלק מהיישובים השיתופיים כגון קיבוצים, מושבים שיתופיים ויישובים מוסדיים במועצות אזוריות שנוהגים לשלם ארנונה עבור כל היישוב כישות משותפת אחת. הנתונים כוללים גם דירות ביישובים שפונו בעקבות מלחמת חרבות ברזל. הם עשויים לכלול גם דירות שניזוקו עקב המלחמה ואינן ראויות למגורים, ועדיין רשומות בארנונה כדירות פעילות. כמו כן, מבהירים בלמ"ס הגידול במספר הדירות משקף בעיקר בנייה חדשה, אך עשוי לכלול גם פיצול של דירות קיימות לכמה יחידות דיור או שינוי הגדרות שימוש בנכסים או רישום לראשונה במאגר הרשות המקומית.

בשנת 2024, האחוז הגדול ביותר של הדירות היה במחוז המרכז (24.7% מכלל הדירות) ובמחוז תל אביב (19.5% מהדירות). לאחר מכן, במחוז הצפון (15.5% מהדירות), מחוז חיפה והדרום (13.4% מהדירות בכל אחד מהמחוזות) ומחוז ירושלים (10.3%). האחוז הנמוך ביותר היה באזור יהודה והשומרון (3.2% מהדירות).

כאשר בוחנים את אחוז הדירות למגורים ביחס לשיעור האוכלוסייה במחוז עולה כי במחוז תל אביב אחוז הדירות למגורים גבוה ביחס לאוכלוסייה המתגוררת במחוז (19.5% מכלל הדירות לעומת 15.4% מכלל אוכלוסיית ישראל) וכן במחוז חיפה (13.4% מהדירות, לעומת 11.6% מהאוכלוסייה). לעומת זאת, במחוז ירושלים, במחוז הדרום, במחוז הצפון ובאזור יהודה ושומרון, אחוז האוכלוסייה המתגוררת בכל אחד מהם גבוה ביחס לאחוז הדירות למגורים.

יותר מ-7 נפשות לדירה בביתר עלית, 2.3 בגבעתיים  

בלמ"ס מסבירים את התופעה בכך שבמחוז תל אביב ובמחוז חיפה מספר הנפשות הממוצע למשק בית נמוך יחסית, כתוצאה ממבנה גילים מבוגר יחסית לעומת שאר המחוזות. זה בא לידי ביטוי בריבוי של משקי בית של יחידים וכן במספר נמוך יחסית של ילדים במשקי הבית. לעומת זאת, במחוז הדרום ובאזור יהודה והשומרון מספר הדירות נמוך משמעותית ביחס לגודל האוכלוסייה, בשל מבנה גילים צעיר ומספר נפשות ממוצע גבוה למשק בית.

מבין הערים המונות 50 אלף תושבים ויותר, היחס בין גודל האוכלוסייה לכמות הדירות גבוה במיוחד בערים ביתר עילית ומודיעין עילית (יותר מ-7 נפשות לדירה בכל אחת מהן), בית שמש (5.1 נפשות), בני ברק (4.6 נפשות), נצרת (4.3 נפשות) וירושלים (3.9 נפשות). הערים האלה מתאפיינות במבנה גילים צעיר ובשיעור גבוה של משקי הבית גדולים עם 5 נפשות ויותר. היישובים שבהם היחס בין גודל האוכלוסייה לכמות הדירות נמוך, נמצא בחיפה, רמת גן, גבעתיים (2.3 נפשות בממוצע לדירה) ובתל אביב-יפו (2.1). הערים האלה מתאפיינות במבנה גילים מבוגר ובמספר גבוה יחסית של משקי בית קטנים בני 2-1 נפשות.

בהשוואה בין הערים הגדולות בישראל (מעל 100 אלף תושבים) עולה כי בשנת 2024 היו כ-1.53 מיליון דירות בכ-156.1 אלף מבנים. המשמעות היא ש-51.7% מכלל הדירות בישראל ממוקמות ב-19 ערים בלבד. עוד עולה מתוך הנתונים כי 39% מהמבנים בערים אלו הם צמודי קרקע והם שכיחים במיוחד בבאר שבע (70.7%) ובאשקלון (68.3%). גם בערים הרצליה, כפר סבא, חדרה וראשון לציון קיים אחוז גבוה של מבנים כאלה (יותר מ-50%). האחוז הנמוך ביותר של מבנים בני 2-1 דירות נמצא בבת ים (4.3%) ובבני ברק (7.2%).

לעומת זאת, בבת ים, כמו גם באשדוד, נמצא שיעור הגבוה ביותר של מבנים בעלי 41 דירות ויותר (8.9%). ערים נוספות בהן נמצא שיעור גבוה של מבנים בעלי 41 קומות ויותר הן נתניה (5.0%), חולון (4.4%), תל אביב-יפו (4.0%) ואשקלון (3.7%).