זינוק של 21% בבטון, ושל 40%-50% באריחים ושיש: כך התייקרו עלויות הביצוע ב-25'

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

שנת 2025 הסתיימה כשענף הבנייה עדיין מתמודד עם תנודתיות חריגה במחירי חומרי הגלם, מחסור בכוח אדם וסביבת ריבית גבוהה. למרות זאת, מדד תשומות הבנייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס) עלה בשנה החולפת ב־2.381% בלבד - נתון שלטענת גורמים רבים בענף רחוק מאוד מלשקף את המציאות באתרי הבנייה.

אם גם אתם נמנים על אלו שחשים כי הקשר בין מדד תשומות הבנייה ובין המציאות בשטח הוא חלקי במקרה הטוב ולא קיים כלל במקרה הרע – כנראה שיש לכך סיבה טובה. נתוני קבוצת דקל - מפעילת "מחירון דקל" המנטר באופן חודשי עלויות של אלפי פריטים, חומרים ופעולות בתחום הבנייה – אשר נחשפים כאן לראשונה, מציירים תמונה שונה לחלוטין.

עבודות עפר ותשתית התייקרו בכ־17%, עבודות שלד ובטון עלו בכ־20.8%, עלות שעת עבודה של פועל מקצועי טיפסה מ־130 ל־145 שקל - עלייה של 11.5%.

לדברי איתי שניידר, מנכ״ל ובעלי קבוצת דקל, משמעות הממצאים היא שההסתמכות על המדד כבר אינה רלוונטית, וזו עלולה לדרדר קבלנים להפסדים כבדים ואף לחדלות פירעון. "הפער הזה מוכיח שפרויקט שתומחר לפי הצמדה למדד בלבד, מצא את עצמו בשחיקה רווחית עמוקה עוד לפני שלב הגמר", הוא מדגיש, "מעט מאוד פרויקטים באמת תואמים את סל המוצרים שעליו מבוסס המדד. יש פרויקטים עתירי בטון וברזל, ויש כאלה שהם כמעט רק עבודות גמר - ולכן המדד לא משקף את העלויות האמיתיות".

הטענות אודות פערי העלויות בין מדד התשומות של הלמ"ס ובין המציאות בשטח אינן חדשות. אחד האירועים הבולטים בהקשר זה הוא עתירתה של ענקית הבנייה דניה סיבוס לבג"ץ בתחילת 2025 נגד הלמ"ס, שבה נטען כי מדדי תשומות הבנייה לא עודכנו במשך למעלה מעשור ואינם משקפים את העלויות האמיתיות בענף, במיוחד לאחר המלחמה. בעקבות אותה עתירה ערכה הלמ"ס תחשיב מחודש שהביא לזינוק של מספר אחוזים במדד. ועדיין, לפי שניידר, הפערים הולכים ומחריפים:

"מאז 2020 אנחנו מקבלים פניות רבות - מהתאחדות הקבלנים ומגופים נוספים, שטוענים שמדד הלמ״ס רחוק מלשקף את מה שקורה בשטח. בעבר היה מקובל לסגור חוזה ולהצמיד הכול למדד, אבל 2025 הראתה עד כמה זה מנותק מהמציאות. הפערים האלה מוכיחים שהענף חייב להסתמך על מחירון מעודכן ולא על מדד כללי אחד".

מיהם הסקטורים שעלולים להיפגע בצורה הקשה ביותר בשל הפערים הללו?
"בעיקר מי שעוסק בפרויקטים ציבוריים וממשלתיים ארוכי-טווח, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים עד מיליארדים. אלה מוצמדים למדד תשומות הבנייה למשך שנים ארוכות, אלא שכבר אחרי שנה ההצמדה כבר אינה משקפת את העלויות בפועל, והקבלנים מוצאים את עצמם נדרשים 'להביא כסף מהבית' - לעיתים אף במיליוני שקלים. במקרים רבים הם עומדים בפני ברירה קשה: לנטוש את הפרויקט, או להמשיך ולהעמיק את ההפסדים, ולעיתים גם לקרוס כלכלית".

נפגעים נוספים לדברי שניידר הם קבלני התשתיות, הפועלים עם כלים כבדים עתירי דלק, תחזוקה וכוח אדם - כולם מוצמדים למדד שאינו משקף את ההתייקרויות בשטח, בעוד שהתחרות האגרסיבית גורמת לחלקם לזכות במכרזים במחירים נמוכים מדי, מתוך רצון להפעיל את הציוד, אך בהמשך השחיקה במחירים דוחקת אותם החוצה. לאחרונה נחשפו מקרים של קבלני תשתיות גדולים שנקלעו לקשיים חמורים, בהם חברה שנכנסה להליך בשל חובות של כחצי מיליארד שקל - עדות נוספת למחיר הכבד של מנגנוני ההצמדה הקיימים.

גם הפסקת היבוא הישיר מטורקיה אילצה את השוק למצוא חלופות: חלק מהחומרים עוברים דרך מדינות ביניים, מה שמייקר את העלות, וחלק מיובא ממקורות רחוקים ויקרים יותר. "עם זאת, היחלשות הדולר הקלה במידה מסוימת על היבואנים", מבהיר שניידר.

מוטות הפלדה הם דוגמה מעניינת נוספת: בניגוד למגמה העולמית, דווקא בישראל מחירם ירד ב-2025 בכ-4.9%. "זה נבע מכך שהיבואנים קנו מלאים חודשים קדימה כדי לגדר סיכונים, אך בשל עיכובים בפרויקטים נוצר עודף היצע מקומי שהפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים. המקרה הזה ממחיש שלא הכול מוכתב משוקי העולם. בישראל, גם תחרות, מלאי וביקוש מקומי יכולים לשנות את התמונה".

יותר קבלנים דורשים מנגנון עדכון מחירים

לדברי שניידר, גם מזמינים וגם קבלנים מבינים היום שהצמדה אוטומטית למדד התשומות של הלמ״ס אינה מתאימה לכל פרויקט. "יותר ויותר גופים מוציאים הזמנות לפי המחירים העדכניים ביום ההזמנה, במקום להיתקע עם מחיר קבוע לשנתיים. כולם מבינים שלא ניתן לצפות מקבלן לעבוד לאורך זמן במחירים שאינם משקפים את המציאות בשטח – כי בסוף אם הוא קורס זה פוגע גם בפרויקט.

"בפרויקטים ארוכי טווח קבלנים מבינים שהצמדה למדד לא מאפשרת להם לנהל סיכונים. אי-הוודאות לגבי עלויות כוח אדם, בטון וחומרי גלם גורמת לכך שפחות ופחות קבלנים מוכנים להיכנס למכרזים שמוצמדים רק למדד, משום שהם לא יהיו מסוגלים להתמודד עם ההשלכות".

לכן, לדבריו, בחמש שנים האחרונות בדקל רואים שינוי משמעותי: יותר קבלנים דורשים מנגנון עדכון מחירים: "כיום אנחנו כבר רואים חשבונות ביניים שמתעדכנים חודשית לפי התייקרויות בפועל, דבר שלא היה מקובל בעבר. עדכון המחירים בזמן אמת למעשה מגדר את הסיכון של הקבלן . במקום להעמיס מראש ‘פרמיית סיכון’ גבוהה על המחיר, הוא יכול לתמחר נמוך יותר ולדעת שהעלות שלו תותאם למציאות בזמן הביצוע. הצמדה למחירון מעודכן ביום ההזמנה מאפשרת ודאות יחסית, מונעת נטישת פרויקטים ומייצרת יציבות גם לקבלן וגם למזמין".

ומה צפוי בהיבט של עלויות בנייה ב-2026? לדברי שניידר בשנה הקרובה לא צפויות ירידות מחיר אך גם העליות צפויות להיבלם, בשל ההסתגלות הלוגיסטית של ספקים ויבואנים. "ב-2026 השוק כבר הפנים שאנחנו חיים במציאות של תנודתיות מתמשכת, הענף התרגל לשינויים חדים, אבל עדיין יש מחסור משמעותי בכוח אדם שצפוי להמשיך לייקר את העבודה – אם כי בקצב מתון יותר לעומת 2025. במקביל, היבואנים שיפרו את  שרשראות האספקה, הם גוונו מקורות רכש, הגדילו מלאים וגידרו סיכונים, כך שהלוגיסטיקה יציבה יותר מבעבר".