מהפכה בהליכי הרישוי: האם הוועדות המקומיות יאבדו בקרוב את מרבית כוחן?

האם הליכי הרישוי בישראל עומדים בפני מהפך משמעותי – בדרך לקיצור המיוחל בזמן הדרוש להוצאת היתרי בנייה? כך מסתמן מהמלצותיו של צוות בין-משרדי שהוביל מטה הדיור במשרד האוצר, שמופיעות בדו"ח המלצות רשמי שראה אור לפני ימים ספורים.

בדו"ח הצוות מופיעות כמה המלצות שנראות, על פניו, דרמטיות מאוד. העיקרית שבהן היא מתן היתר לאדריכלים מוסמכים, המחזיקים בותק מקצועי של חמש שנים לפחות, להוציא בעצמם היתרי בנייה במסגרת 'מסלול רישוי עצמי'. המשמעות של המלצה זו היא הוצאת רוב הכוח המצוי בידי הוועדות המקומיות בהקשר זה, שכן פרויקטים שיאושרו במסלול הרישוי העצמי כלל לא יידרשו לעבור אישור של הוועדה המקומית. 

למעשה, פירוש הדבר הוא שהאדריכלים יזכו באחריות ובסמכות המוחלטת בכל הנוגע להוצאת היתר הבנייה, ויצהירו על כך לאחר קבלת תיק המידע מהרשות (שלב שייוותר בידיהן גם לאחר הרפורמה, כך על פי ההמלצות). הגורמים המאשרים הרלוונטיים יחויבו לשתף פעולה עם האדריכל, ולא ישנו את דרישותיהם לאחר מסירת תיק המידע לידיו. על הבנייה עצמה יפקחו ועדות התכנון הקיימות.

כידוע, אחת הסיבות העיקריות כיום לזמן הממושך שנדרש להוצאת היתרי בנייה בישראל קשור בתפקודן של הרשויות עצמן, ובמרכזן תפקודה של הוועדה המקומית. על פי הנתונים העדכניים ביותר, אורך הליך זה כ-207 ימים בממוצע, לעומת 153 ימים – משך הזמן הממוצע של ההליך במדינות ה-OECD. ההמלצה של הצוות הבין-משרדי, לאפשר הליך רישוי עצמי, אמורה "לחתוך" בזמנים באופן משמעותי.

מגישי הבקשה להיתר יוכלו לערוך שומה עצמית על האגרות וההיטלים

יש לציין כי ההמלצות נוגעות לפי שעה רק לפרויקטים שלא כוללים בקשות להקלות (ככל הנראה כדי להפחית באופן כללי את הבקשות הללו, המגיעות מהיזמים),רק ברשויות שבהן ישנן הנחיות מרחביות, ורק עבור מבנים בגובה של עד תשע קומות ושעברו את שלב הבקרה במכוני הבקרה המתאימים. אי-הכללת פרויקטים הכוללים בקשות להכללות מוציאה מהתמונה את הפרויקטים להתחדשות עירונית, שכוללים הקלות מעצם מהותם.

פרט חשוב נוסף שנכלל בהמלצות נוגע לתחילת יישום הרפורמה: לוועדות המקומיות יינתנו שישה חודשים, מרגע החלת הרפורמה, לקבוע אילו מתחמים או אזורים בשטח השיפוט שלהן לא יוכלו להיכלל במסלול הרישוי העצמי. 

המלצה חשובה נוספת שנכללת בדו"ח הצוות הבין-משרדי קובעת כי מגישי הבקשה להיתר יוכלו לערוך שומה עצמית לגבי גובה האגרות וההיטלים שהיזמים יחויבו בהם במסגרת הפרויקט – וכי הרשות המקומית תוכל להתנגד לכך בפרק זמן של 30 יום בלבד. אם זו לא עשתה זאת בפרק זמן זה, השומה תיקבע כחלוטה.

מטרות הרפורמה, שעיקרן קיצור משמעותי בזמן הנדרש לקבלת היתר בנייה, ומעצם זה קיצור משמעותי של זמני הקמת מיזמי בנייה בישראל, צפויות להוביל להקטנה משמעותית בעלויות הפרויקט, שעשויה להתגלגל גם אל הלקוח, הדייר, ולהתבטא בירידת מחירי הדירות – מה גם ששינויים כאלו יקצרו את משך הזמן עד לקבלת המפתח, כמובן. 

את הצוות הבין-משרדי הוביל זאב בילסקי, ראש מטה הדיור במשרד האוצר, והוא הורכב מנציגים של משרד האוצר, של משרד הבינוי והשיכון , של משרד הפנים, של רשות מקרקעי ישראל ושל מנהל התכנון . גם נציגי התאחדות האדריכלים והתאחדות בוני הארץ היו שותפים לדיונים בו. כעת נותר לראות אם, ומתי, ייושמו המלצות אלו – שצפויות לעורר (וכבר מעוררות) התנגדות רבה.

אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה