מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "אסכים להמשיך בתפקיד גם תחת ממשלת השינוי"

יהודה מורגנשטרן, המזוהה עם חסידות גור, מבהיר כי מבחינתו אין מניעה להמשיך לכהן גם תחת ממשלה בהרכב פוליטי אחר: "לא משנה מי הממשלה, המדיניות נקבעת על ידה והתפקיד שלי הוא להוציא אותה לפועל". בהתייחסו למשבר בענף הנדל"ן, הוא מעריך כי מחירי הדירות כבר כעת ירדו ב-10% בפועל וימשיכו לרדת בשנים הקרובות, וקורא לקבלנים להציע פחות כסף במכרזי הקרקע

שיתוף הכתבה
עקבו אחרינו בגוגל
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון (עיריית צפת)מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון (עיריית צפת)

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון , יהודה מורגנשטרן, המזוהה עם חסידות גור, אינו פוסל את האפשרות שימשיך לכהן בתפקידו גם תחת ממשלת שינוי, אם תקום בשבועות הקרובים. מורגנשטרן, המכהן כיום תחת שר הבינוי והשיכון חיים כץ מהליכוד, הבהיר כי הוא רואה בתפקידו שליחות מקצועית שאינה תלויה בזהותה הפוליטית של הממשלה. "אני עסוק בלהיות מנכ"ל המשרד. לא משנה מי הממשלה", אמר מורגנשטרן. "הפריווילגיה להיות ארבע שנים בתפקיד היא משמעותית, לא עבורי כיהודה, אלא עבור ענף הנדל"ן. בסוף, המדיניות מותווית על ידי הממשלה, והתפקיד שלי הוא להוציא אותה מהכוח אל הפועל. היכולת להזיז דברים נובעת גם מהיתרון של מי שנמצא בתפקיד ומכיר את המערכת". הדברים נאמרו בכנס נדל״ן של ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת״א והמרכז.

לדבריו, הרציפות הניהולית במשרד היא בעלת חשיבות מיוחדת לנוכח האתגרים העומדים בפני ענף הבנייה. "אני מסתכל על כך כפריווילגיה וכזכות לעבוד ארבע שנים. אני נהנה מאוד ממה שאני עושה וגאה בתוצאות. אנחנו ממשיכים לעשות הסכמי גג, לתכנן ולהביא עובדים זרים". כאשר נשאל על האפשרות לכהן תחת ממשלה אחרת, לנוכח זיקתו לחסידות גור וליהדות התורה, השיב כי הוא כבר מכהן זה כשנה וחצי תחת שר מהליכוד, והדגיש כי מבחינתו "מדינת ישראל זקוקה לממשלה מתפקדת".

מעבר להתייחסות הפוליטית, מורגנשטרן הציג עמדה נחרצת באשר למצב שוק הדיור. לדבריו, הירידה במחירי הדירות היא לא תופעה חולפת, אלא שינוי מגמה שצפוי להימשך גם בשנים הקרובות. "אחד הדברים של הצעירים הוא לא לצאת פראיירים", אמר. "אנשים רואים שהשוק בירידה. כלכלית, ישראל נמצאת במצב מצוין, ודווקא במצב שבו אין משבר אנחנו רואים שינוי מגמה. זו לא אפיזודה, המחירים יורדים", אמר.

מורגנשטרן התייחס גם למבצעי המימון שמציעים הקבלנים לרוכשי הדירות, ובהם דחיית תשלומים לתקופות ממושכות. לדבריו, ההטבות הללו משקפות ירידת מחירים משמעותית, גם אם זו אינה באה לידי ביטוי באופן ישיר במחיר הנקוב של הדירה. להערכתו, מחירי הדיור ירדו בפועל בשיעור של כ-10%, כאשר מביאים בחשבון גם את ההטבות שמציעים היזמים. "אם נסתכל על נתוני המאקרו ונתרגם את המבצעים לירידת מחירים, ולא למבצע כזה או אחר, נראה שיש הוזלה של כ-10% במחירי הדיור. זה זמן טוב להתמקח על מחיר של דירה. המחירים ימשיכו לרדת ונמשיך לראות את המגמה בשנים הקרובות", אמר.
 
"אני אומר לקבלנים: תציעו פחות על הקרקע"

אחת האמירות הבולטות של מורגנשטרן נגעה למחירים שמשלמים היזמים במכרזי רשות מקרקעי ישראל . לדבריו, המדינה אינה מעוניינת למקסם את הכנסותיה משיווק קרקעות, אלא להגדיל את היצע הדירות ולהביא להפחתת המחירים.

"אנחנו עושים את שלנו. מסבסדים באזורי פיתוח ב-40%, מורידים את מחירי המינימום במכרזים ל-15% מהשומה כשיש יותר ממציע אחד. תציעו פחות על הקרקעות, ואחר כך תוכלו למכור בזול יותר", אמר. "המדינה לא מחפשת לספסר בקרקעות. היא רוצה להרוויח פחות על הקרקעות. אני אומר להם להציע פחות. אני לא מצליח להבין את המתמטיקה של יזם ששם סכומים כאלה על קרקעות בשנה האחרונה". לדבריו, הוא אף מעביר את המסר הזה ישירות ליזמים במפגשים עמם. "אני פוגש אותם. הם מציעים יותר מדי".

מורגנשטרן חשף גם את הקשיים שבהם נתקלה המדינה במהלך המלחמה בניסיונותיה לקדם פעילות של חברות בינלאומיות בישראל. לדבריו, החשש מחרמות ומסנקציות נגד חברות הפועלות בישראל הוביל חלק מהן לבחון דרכים להסתיר את זהותן העסקית, בין היתר באמצעות פעילות תחת שמות אחרים.
"במהלך המלחמה, בכל פעם שזיהינו חסם אחר, כמו חרמות על חברות בינלאומיות, היו חברות ששאלו אם הן יכולות להגיע עם שמות שונים, כי הן מפחדות מסנקציות", סיפר מורגנשטרן. לדבריו, בין הפתרונות שנבחנו היו הקמת חברות נפרדות לצורך הפעילות בישראל ושימוש בשמות מתחם (דומיינים) אחרים.

"אנחנו מייצרים יותר דירות מקצב הגידול"

מורגנשטרן דחה את החשש שלפיו הגידול הדמוגרפי בישראל יביא בהכרח לחידוש העליות במחירי הדירות. לדבריו, היקף התחלות הבנייה נמצא במגמת עלייה, והמדינה פועלת להגדלת ההיצע מעבר לקצב הגידול של משקי הבית. "הציבור יפגוש בשנת 2026 למעלה מ־80 אלף התחלות בנייה", העריך. "אנחנו מייצרים היום יותר דירות ממה שאנחנו גדלים", אמר.

מורגנשטרן התייחס גם לקשיים בקידום שוק השכירות ארוכת הטווח בישראל, והודה כי המדינה לא הצליחה עד כה לייצר מודל דיור שונה באופן מהותי משוק הדירות למכירה. "החטא הקדמון התחיל בכך שלא הצלחנו לייצר מוצר שונה", אמר. "בעולם המערבי, במקומות שבהם שכירות ארוכת טווח מצליחה, מדובר במוצר אחר. דירות יותר מודולריות, בניינים של מאות דירות שמאפשרים לתפעל אותם בצורה טובה יותר".

בהתייחס למחסור בכוח האדם בענף הבנייה, שהחריף בעקבות מלחמת חרבות ברזל, אמר מורגנשטרן כי מספר העובדים הזרים בישראל גדל באופן משמעותי מאז 7 באוקטובר 2023. לדבריו, ערב המלחמה שהו בישראל כ־25 אלף עובדים זרים בענף, לעומת יותר מ־90 אלף כיום. עם זאת, הוא הודה כי עדיין קיים מחסור של כ־30 אלף עובדים. "הבאנו 20 אלף עובדים במסלול B2B, ואנחנו רוצים להביא עוד", אמר, בהתייחס למסלול המאפשר גיוס עובדים באמצעות התקשרויות בין גורמים עסקיים. 


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

הצטרפו לניוזלטר של מרכז הנדל"ן

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם
  • אני מאשר/ת קבלת דיוור
  • האירועים הקרובים

    תגובות

    הוספת תגובה
    {{ commentsComp.length - index }}.
    {{ comment.message }}
    {{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
    {{ reply.message }}
    {{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
    הראה עוד
    תגיות:יהודה מורגנשטרןמשרד הבינוי והשיכוןמכרזי מקרקעין