כל בעלי הדירות חתמו על תמ"א חוץ מבעלי המרפאה, שדרשו יותר ממיליון שקל. כך הוכרע
מרפאת השיניים פעלה עשרות שנים בדירת מגורים ברחובות ללא היתר לשימוש חורג. בעליה טענו כי הריסת הבניין תפגע בפרנסתם ודרשו מימון להקמת מרפאה חלופית, מעבר לדירה החדשה שהוצעה להם. האם פעילות עסקית ממושכת ותשלום ארנונה עסקית מצדיקים תמורה עודפת? המפקח על רישום המקרקעין הכריע
עקבו אחרינו בגוגל
עו"ד יהונתן היאטכל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>
במאמר זה נסקור את פסק דינו של המפקח על רישום מקרקעין ברחובות לאחר שבעלי דירה שבה פעלה מרפאת שיניים ביקשו יותר ממיליון שקל להקמת מרפאת שיניים חלופית כתנאי להסכמתם להצטרף לפרויקט תמ"א. החשש לפגיעה בפרנסה היה מובן, אך דרישת בעלי המרפאה נדחתה. פסה"ד מבהיר מדוע ותק, השקעה כספית ואפילו חוות דעת אינם מספיקים כשחסר הבסיס הראייתי והחוקי המתאים. יש בו לקחים חשובים לבעלי דירות המפעילים עסק בדירת מגורים ללא היתר כדין.
נסיבות המקרה:
בבית משותף בעיר רחובות נחתם הסכם לביצוע פרויקט תמ״א 38/2 של 13 בעלי דירות מתוך 14. במסגרתו ייהרס הבניין וייבנה בניין חדש. בעלי דירה בקומת הקרקע, שבה פעלה מרפאת שיניים ללא היתר שימוש חורג במשך עשרות שנים, סירבו להצטרף לפרויקט. במסגרת ההסכם הוצעה להם דירה חדשה כמו כולם, גדולה ב-15 מ״ר מדירתם הקיימת, לצד מרפסת, ממ״ד וחניה. אלא שלטענתם, לא התבצע מכרז תקין לבחירת היזם; הריסת הבניין תביא להפסקת פעילות המרפאה, שבה השקיעו לדבריהם 2 מיליון ש״ח, ותפגע במקור פרנסתם. בנוסף, שטח דירתם הוא הגדול בבית המשותף.
בעלי המרפאה הגישו חוות דעת של מהנדס ושמאי מקרקעין. אולם, חוות הדעת עסקה בעלות הקמת מרפאה חלופית, ולא בחנה את התמורה שהוצעה להם בהשוואה לתמורות של יתר בעלי הדירות.
טענת הנתבעים בעלי מרפאת השיניים:
בעלי הדירה טענו כי מאפייניה הפיזיים של דירתם מצדיקים תמורה גבוהה מזו שהוצעה להם, וכי יש לפצותם בסכום נוסף שיאפשר להם להקים מרפאת שיניים חלופית. בדומה לפס"ד ניצה נ' רון (עש"א 32926-01-22) שם נקבע כי יש לפצות את מרפאת השיניים (שפעלה בהיתר כדין) בחצי מיליון שקל. לשיטתם, אין מדובר בדירת מגורים רגילה, אלא בנכס המשמש עסק פעיל, שהקמתו כרוכה בהשקעה משמעותית, והעברתו כרוכה בעלויות מיוחדות. עוד טענו כי השימוש במרפאה היה ידוע לבעלי הדירות וליזם, ואף שילמו ארנונה עסקית לעירייה, וכי לא ניתן היתר לשימוש חורג בשל טעות. ולכן, יש לראות בכך נסיבה מיוחדת המצדיקה בחינה של התמורות למרפאה, כאילו קיבלה היתר לשימוש חורג.
השאלה המשפטית:
האם העובדה שדירה בבית משותף, שהיא הגדולה בבניין ומשמשת במשך עשרות שנים כמרפאת שיניים ללא היתר לשימוש חורג, מקימה לבעליה זכות לתמורה עודפת ולפיצוי בגין העתקת המרפאה, במסגרת פרויקט תמ״א 38/2? והאם יש בכך כדי להצדיק את התנגדותם לפרויקט?
החלטת המפקח:
המפקח דחה את טענות בעלי המרפאה בדירה, ואישר את ביצוע הפרויקט ללא תנאים.
נקבע כי בעלי המרפאה לא הוכיחו שהפעלת המרפאה מעלה את שווי הדירה ביחס לדירות האחרות. וכי לא ניתן לבסס זכאות לתמורה נוספת ללא ראיות. לשם הוכחת פגיעה בשוויון בתמורות נדרשת חוות דעת שמאית המשווה בין התמורה המוצעת לבעלי הדירה לבין התמורות שמקבלים יתר בעלי הדירות. כאמור זו לא הוגשה. בנוסף, גם אם הרשות המקומית הייתה מודעת לשימוש הבלתי חוקי, וגבתה ארנונה מהנתבעים כעסק, לא היה בכך היתר לעצם השימוש. משום שחיובי הארנונה נעשים על פי השימוש בפועל, ולא על פי השימוש שהותר בהיתר הבנייה.
בנוגע לגודל הדירה, המרפאה לא צירפה כל חוות דעת שמאית שמשווה בין התמורה הצפויה שיקבלו לעומת שאר בעלי הדירות או שמציגה את מאפייניה הייחודים של דירה זו לעומת שאר הדירות בבית המשותף. מעבר לכך, אם עצם הפעלתו של עסק ללא היתר תחייב את הפרויקט לממן עסק חלופי הפועל כדין, אי החוקיות תהפוך ליתרון כלכלי. העלות עלולה לפגוע בתמורות של יתר בעלי הדירות או בכדאיות הפרויקט, כך שבעלי דירות שפעלו כדין יישאו בתוצאותיו של שימוש שלא הותר.
הערת המחבר:
בעלי מרפאת השיניים ראו בדירתם הרבה מעבר לדירה - עסק שנבנה לאורך שנים, השקעה כספית ומקור פרנסה. על פניו, ישנה הצדקה להענקת תמורה עודפת למרפאת השיניים בהתאם לכלל לפיו "את הבחינה לפגיעה בשוויון יש לבצע תוך השוואה בין שווים ולא בין מי שקיים שוני מהותי ביניהם (רע"א 5108/23 אייזן נ' ברנרד). כאשר השימוש העסקי נעשה ללא היתר, וכאשר לא צורפה חוות דעת שמאית המוכיחה כי גודל הדירה ואופי הנכס מעלים את שווי הנכס או כי הוכח כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התחשבות - אין בעצם קיומו של העסק כדי להצדיק הטלת עלויות נוספות על הפרויקט. ייחודו של עסק אינו מחליף הוכחה משפטית ושמאית לזכאות לתמורה עודפת, ובוודאי שאינו מכשיר בדיעבד שימוש שנעשה בניגוד לדין.
עם זאת, פסק הדין אינו סוגר את הדלת בכל מקרה. המפקח הכיר באפשרות לחריג, כאשר הוכחו תום לב בקשר לאי החוקיות ונסיבות חריגות המצדיקות התחשבות, כשאלה מגובות בחוות דעת שמאית מתאימה.
(רח') 7/25 הלפרין לוי סימה נ' יודב נחום).
ראו גם רע״א 5108/23 אייזן נ׳ ברנרד (16.11.2023); עש״א 32926-01-22 ניצה נ׳ רון (15.6.2022).
הכותב הוא עו"ד במשרד גינדי כספי ושות', המתמחה בנדל"ן תכנון ובניה.
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!














תגובות