הסנקציות הבריטיות על חברות הנדל"ן: "מי שימשיך לעבוד איתן מסתכן בהליכים פליליים"

בעקבות הטלת סנקציות על שמונה חברות ישראליות הפועלות ביו"ש. מסביר עו"ד טרוור אסרסון, מוחה למשפט הבריטי, את ההשלכות על חשבונות הבנק, החוזים העסקיים והשותפים המסחריים, ומזהיר מפני הרחבת המהלך: "המדיניות עשויה לחול על כל בנק ישראלי שמעניק מימון לחברות הבנייה הללו"

שיתוף הכתבה
עקבו אחרינו בגוגל
עו"ד טרוור אסרסון על רקע בית הפרלמנט הבריטי (דרור כץ, Mайкл Гиммельфарб (Mike Gimelfarb), ויקימדיה)עו"ד טרוור אסרסון על רקע בית הפרלמנט הבריטי (דרור כץ, Mайкл Гиммельфарб (Mike Gimelfarb), ויקימדיה)

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

חברה בריטית שכבר חתמה על חוזה עם חברת נדל"ן ישראלית הפועלת ביהודה ושומרון עלולה למצוא את עצמה במלכוד: אם תמשיך לקיים את ההסכם היא מסתכנת בביצוע עבירה פלילית, אך אם תבטל אותו היא עלולה להיתבע בגין הפרת חוזה. זהו רק אחד מהסיכונים שמציב משטר הסנקציות החדש של בריטניה, שעד השבוע התמקד בעיקר בגורמים פרטיים ובארגונים הקשורים להתיישבות ביהודה ושומרון, וכעת מגיע גם לחברות בנייה, ייזום ואדריכלות ישראליות.

"חברות, בנקים או נותני שירותים אחרים הפועלים בבריטניה וממשיכים לעבוד עם חברה שהוטלו עליה סנקציות חושפים את עצמם להליכים פליליים, לקנסות ואף לעונשי מאסר", מזהיר עו"ד טרוור אסרסון, מומחה למשפט אנגלי המייצג חברות ישראליות שכבר הוטלו עליהן סנקציות. בריאיון למרכז הנדל"ן הוא מסביר כי ההשלכות עלולות להגיע הרבה מעבר לשמונה החברות שנכללו ברשימה. "המדיניות עשויה לחול על כל בנק ישראלי שמעניק מימון לחברות הבנייה הללו, ואולי גם על חברות המספקות להן שירותים אחרים, כגון חשמל או מים".

האם המשמעות היא שגם בנקים וחברות ישראליות שאינן פעילות בבריטניה חשופים לסנקציות? מה יעלה בגורלם של חוזים שכבר נחתמו, האם ניתן לערער על ההחלטות ומה הסיכוי שמדינות נוספות יצטרפו למהלך?

השאלות הללו הפכו השבוע למעשיות במיוחד, לאחר שממשלת בריטניה הודיעה ביום שלישי על הטלת סנקציות על שמונה חברות ישראליות המעורבות בבנייה ובפיתוח ביהודה ושומרון, ובהן צ.פ חברה לבניין והרי זהב. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים והגבלות על כהונת דירקטורים, והן נועדו להקשות על פעילותן העסקית של החברות ועל יכולתן לתמוך בהרחבת ההתיישבות.

"חברות, בנקים או נותני שירותים אחרים הפועלים בבריטניה וממשיכים לעבוד עם חברה שהוטלו עליה סנקציות חושפים את עצמם להליכים פליליים, לקנסות ואף לעונשי מאסר. המדיניות עשויה לחול על כל בנק ישראלי שמעניק מימון לחברות הבנייה הללו, ואולי גם על חברות המספקות להן שירותים אחרים, כגון חשמל או מים"

המהלך נעשה על רקע קידום הבנייה בשטח E1 שבין ירושלים למעלה אדומים, ובהמשך להצהרת שר החוץ הבריטי בספטמבר על כוונת הממשלה לפעול נגד חברות המספקות שירותי בנייה, תשתיות ומימון להתנחלויות. לפי עמדת הממשלה הבריטית, הרחבת ההתנחלויות פוגעת באפשרות לממש את פתרון שתי המדינות.

אסרסון, מייסד משרד עורכי הדין Asserson Law Offices, המתמחה במשפט אנגלי ופועל מתל אביב לצד משרדים בבריטניה ובארה"ב, עומד בראש תחום הסנקציות במשרד, המונה כ-50 עורכי דין. לדבריו, משרדו כבר מייצג חברות בנייה ישראליות שעליהן הוטלו סנקציות, והוא מצוי בקשר עם חברי הפרלמנט הבריטי וגורמים נוספים בנוגע למהלכים אלה.

"חברה בריטית שתמשיך לקיים חוזה עלולה לבצע עבירה פלילית"

מדוע בחרה ממשלת בריטניה דווקא בשמונה החברות הללו?
"שר החוץ הבריטי, אדוארד מיליבנד, הודיע ב-8 בספטמבר 2026 כי בכוונתו לנקוט צעדים נגד חברות מסוימות המספקות שירותים כגון בנייה ותשתיות לצורך הרחבת ההתנחלויות. להערכתי, חברות הבנייה הללו נבחרו על בסיס ההנחה שהן אכן מעורבות בפעילות בנייה ביהודה ושומרון".

מה המשמעות המעשית של הקפאת הנכסים? האם היא עלולה לחול גם על בעלי החברות ומנהליהן באופן אישי?
"ממשלת בריטניה רשאית להקפיא נכסים של חברות שהוטלו עליהן סנקציות, אם הנכסים נמצאים בתחומי בריטניה. אם יוטלו סנקציות גם על אנשים פרטיים, למשל כי הם דירקטורים או בעלי מניות בחברות שעליהן הוטלו סנקציות, ניתן יהיה להקפיא גם את נכסיהם האישיים הנמצאים בבריטניה".

יוזם הסנקציות, שר החוץ הבריטי אד מיליבנד (Katie Chan, ויקימדיה)יוזם הסנקציות, שר החוץ הבריטי אד מיליבנד (Katie Chan, ויקימדיה)
עם זאת, אומר אסרסון, עצם הטלת הסנקציות על חברה אינה משמעה כי כל בעלי מניותיה ומנהליה נכללו אוטומטית ברשימת הסנקציות האישית. מנגד, בהתאם לכללי השליטה והבעלות הבריטיים, מגבלות פיננסיות עשויות לחול גם על חברות הנשלטות בידי גורם שעליו הוטלו סנקציות, אף אם אינן מופיעות ברשימה בעצמן.

לאילו סיכונים חשופים בנקים, משקיעים ושותפים עסקיים שממשיכים לעבוד עם החברות?
"חברות, בנקים או נותני שירותים אחרים הפועלים בבריטניה וממשיכים לעבוד עם חברה שהוטלו עליה סנקציות חושפים את עצמם להליכים פליליים, לקנסות ואף לעונשי מאסר. כשהשירותים ניתנים מחוץ לבריטניה, החברות או האנשים המספקים אותם מסתכנים בכך שגם הם ייכללו ברשימת הגורמים שעליהם מוטלות סנקציות. עם זאת, מעבר לסיכון זה, הם רשאים להמשיך בפעילותם. בשלב זה אנחנו לא יודעים אם ממשלת בריטניה תנסה להרחיב את הסנקציות מעבר לחברות שעליהן הכריזה עכשיו".

עוד הוא מציין כי תחולת הסנקציות הבריטיות אינה מוגבלת לפעילות המתבצעת פיזית בבריטניה, והיא עשויה לחול גם על אזרחים בריטים ועל חברות הכפופות לדין הבריטי הפועלים מחוץ למדינה.

סוגיה נוספת נוגעת להתקשרויות שכבר נחתמו. לדברי אסרסון, חברות בריטיות שהתקשרו עם אחת החברות הישראליות לפני הטלת הסנקציות עלולות להיקלע למצב משפטי מורכב. "חברה בריטית שכבר חתמה על חוזה עם חברה ישראלית שהוטלו עליה סנקציות עלולה לבצע עבירה פלילית אם תמשיך לקיים את החוזה. אבל הדבר תלוי במידה רבה בתנאיו הספציפיים של ההסכם", הוא מסביר.

לפי הדין הבריטי, חברות שנכללו ברשימת הסנקציות רשאיות לבקש בחינה מחדש או ביטול של ההחלטה בידי השר המוסמך, ובהמשך, בהתאם להחלטה שתתקבל, לפנות לביקורת שיפוטית. עם זאת, לדברי אסרסון "ההליך המשפטי נגד ההחלטות צפוי להימשך חודשים רבים, ואולי אף יותר מכך"

"מנגד, חברה שמפרה חוזה כי הצד השני להסכם הוכנס לרשימת הסנקציות עלולה להיתבע בגין הנזקים שנגרמו מההפרה. עצם הטלת הסנקציות לא בהכרח תספק לה הגנה מפני אחריות להפרת חוזה".

לדבריו, במקרים כאלה ניתן לפנות למשרד הבריטי ליישום סנקציות פיננסיות (OFSI), ולבקש רישיון מיוחד שיאפשר לבצע פעולות מסוימות במסגרת ההסכם הקיים. עם זאת, הוא מעריך כי הסיכוי לקבל אישור לקיום חוזה חדש שנחתם לאחר הטלת הסנקציות נמוך. הוא מוסיף כי המטבע שבו נקוב החוזה, גם אם מדובר בליש"ט, אינו הגורם המכריע בשאלת תחולת הסנקציות.

גם הבנקים בדרך?

אחת השאלות המרכזיות בעקבות המהלך היא האם שמונה החברות שעליהן הוכרזו הסנקציות הן רק תחילתו של מהלך רחב יותר, שעלול להשפיע על גופים פיננסיים וספקי שירותים נוספים בישראל.

אסרסון סבור כי מדובר באפשרות ממשית. לדבריו, בהצהרותיו הבהיר שר החוץ הבריטי כי משטר הסנקציות מכוון נגד ההתנחלויות והרחבתן, ולא נגד מדינת ישראל, אך הוא התייחס במפורש גם לחברות המספקות שירותי מימון לצורך הרחבתן.

"משמעות הדברים היא שהמדיניות עשויה לחול על כל בנק ישראלי שמעניק מימון לחברות הבנייה הללו. אם משטר הסנקציות יורחב ויכלול גם בנקים, חברות חשמל וגופים נוספים, אפשרות שבהחלט קיימת, חברות ישראליות נוספות עלולות למצוא את עצמן ברשימה".

לדבריו, קיימת גם אפשרות שמדינות נוספות יצטרפו לצעדים הבריטיים. "כאשר הוכרזו הסנקציות ב-8 בספטמבר 2026, הן זכו לתמיכתן של כ-13 מדינות מערביות. מעניין לראות שמדינות אלה עדיין לא נקטו צעדים מתואמים עם בריטניה. עם זאת, קיים חשש ממשי שחלקן יעשו זאת בהמשך".

האם הסנקציות חלות אוטומטית גם על חברות אם, חברות אחיות או שותפים עסקיים של החברות שנכללו ברשימה?
"מחברות אם שיש להן שליטה בחברות הבנות שלהן מצופה לוודא שהחברות הבנות פועלות בהתאם להוראות הסנקציות. בכל הנוגע לשותפים עסקיים, יש לבחון את טיב הקשר העסקי ואת מאפייניו. בהחלט ייתכן ששותפים עסקיים מסוימים כלל לא יושפעו מהסנקציות".

במקביל לסיכונים העסקיים, נשאלת השאלה האם החברות הישראליות יכולות לפעול לביטול הסנקציות באמצעות מערכת המשפט הבריטית. לפי הדין הבריטי, חברות שנכללו ברשימת הסנקציות רשאיות לבקש בחינה מחדש או ביטול של ההחלטה בידי השר המוסמך, ובהמשך, בהתאם להחלטה שתתקבל, לפנות לביקורת שיפוטית.

אסרסון מסביר כי הטענות המשפטיות האפשריות תלויות בנימוקים שניתנו להטלת הסנקציות ובתשתית העובדתית שעליה מבוססת ההחלטה. לדבריו, ניתן לבחון גם טענות הנוגעות למעמדה של יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי, אף שמדובר בסוגיה משפטית ומדינית שנויה במחלוקת.

בהקשר זה יש להזכיר כי בחוות דעת מייעצת מיולי 2024 קבע בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג כי המשך נוכחותה של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים אינו חוקי, וכי עליה להפסיק את פעילות ההתנחלות החדשה. חוות הדעת אינה פסק דין בהליך פלילי, אך היא בעלת משקל משפטי בינלאומי. "ההליך המשפטי נגד ההחלטות צפוי להימשך חודשים רבים, ואולי אף יותר מכך. משרדנו כבר היה מעורב בהליכים מסוג זה", אומר אסרסון.

האם במערכת הפוליטית הבריטית קיימת תמיכה בביטול הסנקציות?
"בדיון שנערך בבית הלורדים ב-4 בנובמבר התקבלה הסתייגות מהתקנות החדשות המאפשרות להרחיב את משטר הסנקציות. שוחחתי עם חברי בית הנבחרים, חברי בית הלורדים, דיפלומטים ועובדי ציבור. ההתנגדות לסנקציות נפוצה למדי בקרב גורמים בפרלמנט ובממשל הבריטי, שמבינים כי הסנקציות אינן משרתות את האינטרסים של בריטניה".

עם זאת, הוא מדגיש, ההסתייגות שאושרה בבית הלורדים לא ביטלה את התקנות, שאושרו באותו דיון ונכנסו לתוקף. אסרסון גם מעריך כי ממשלת בריטניה אינה צפויה להמתין להקמת ממשלה חדשה בישראל לפני נקיטת צעדים נוספים. לדבריו, שגריר בריטניה בישראל, סיימון וולטרס, ביקש לדחות את ההכרזה עד לאחר הקמת ממשלה חדשה, אך בקשתו לא התקבלה. עוד טוען אסרסון כי המדיניות הבריטית מושפעת גם משיקולים פוליטיים פנימיים ומהרצון של מפלגת הלייבור להשיב אליה מצביעים שאיבדה למפלגות אחרות.

מה צריכות לעשות כעת חברות נדל"ן ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון, גם אם אינן נכללות ברשימת הסנקציות?
"בראש ובראשונה, עליהן לקבל ייעוץ משפטי. קיימות אפשרויות שונות לצמצום הסיכונים או להימנעות מהם, אך הייעוץ חייב להיות מותאם לנסיבות הספציפיות של כל חברה שהושפעה מהסנקציות הבריטיות או שעלולה להיות מושפעת מהן בעתיד".


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

הצטרפו לניוזלטר של מרכז הנדל"ן

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם
  • אני מאשר/ת קבלת דיוור
  • האירועים הקרובים

    תגובות

    הוספת תגובה
    {{ commentsComp.length - index }}.
    {{ comment.message }}
    {{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
    {{ reply.message }}
    {{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
    הראה עוד
    תגיות:עו"ד טרוור אסרסוןסנקציותצ.פ ייזום ובנייה בע"מהרי זהב