"יזמים לא מערבים הידרולוג בזמן. הם יכולים לחסוך הון"

"בארץ מתחילים להבין את משמעות הטיפול וההתמודדות עם המים בכל פרויקט". כך אומר לנו ד"ר דוד זייתון, הידרולוג מומחה ובעלי חברת א.ד טכנולוגיה, שדיבר בפודקסאט "מגדל בבל" על אתגרי הבנייה בישראל מעל מי תהום העוברים מתחת הקרקע, על הדרישות הברורות של ועדות התכנון והעיריות לטיפול בנגר עילי בכל פרויקט, ועל משבר האקלים והשפעותיו גם על תחום הבנייה בישראל.

זייתון: "עד לא מזמן, לא הביאו בדרך כלל הידרולוג לפני כל פרויקט כדי לבחון את רמת המפלסים של המים, בעיות הצפה, בעיות של חניונים והשפלת מי תהום, ניהול של נגר עילי ועוד. רמי לוי למשל בנה מתחם חדש בחולון, ותוך כמה שעות המים בחניה הגיעו לגובה של 1.7 מטר. אנשים לא יכלו לצאת מהרכב. ויש לי עשרות דוגמאות אחרות של בעיות כאלו. מהנדסים של היזמים ומהנדסי עירייה לא שמו לב שבנו למשל את המרכז של רמי לוי על אפיק נחל שפעיל כבר שנים. למים פשוט לא היה לאן לברוח והם מילאו את החניון".

- אולי כי ההנחה היא שאף אחד לא באמת יודע מה קורה מתחת, אז נגיע לבעיה ונטפל בה?

"מזמן המנדט הבריטי ועד היום יש לנו מאות תחנות גשם ונתונים מאוד מדויקים על הגשמים ועל המפלסים של מי תהום. מכל חלקי הארץ ועד עומק של 5,000 מטרים יש לנו המון ידיעה, והיא נמצאת אצל ההידרולוג. אני מהנדס אזרחי ומהנדס איכות סביבה ומהנדס קרקע, ואלה דברים מאוד חשובים.

"אם אני רוצה למשל לבנות חניה או לא, אני חייב לדעת מה הרמה המקסימלית של המים בכל מפלס. היום יש גם חובה בחוק להחזיר 15% מהגשמים אל הקרקע. בנוסף, יש את הניסיון להשפיל את מי תהום באופן הכי זול. מי שיעשה את זה בעצמו, ישלם לפעמים פי עשרה ממי שאני או מומחה אחר יאמר לו מה לעשות. כשאני מנתח את הזרימות אני יודע לתכנן את המשאבות. ישבתי עם יזם שהיה מוכן לשים מערכת של 15 מיליון שקל בפרויקט, וכשאני עשיתי לו חישוב מדויק הוא שילם מיליון שקל".

- ומהן העלויות של ליווי הידרולוג לפרויקט?

"עלויות של מומחה. בסביבות 40 אלף שקל".

[quote]

בכל מקרה, זייתון מספר שהשינוי במודעות ניכר כאמור כבר היום בשטח. "יש שינוי דרסטי מרגע שנכנסה לתב"ע חובה להגיש דוח על הנגר העילי. יש מודעות יותר גדולה, אבל זה עדיין לא מספיק. אנחנו לא מספיק מעורבים בהערכה מוקדמת, אם אדם רוצה לקנות מגרש מסוים, והוא רוצה להבין מה הבעיות שלו. למשל בשדב דב יש המון בעיות של בורות, ספיגה וחלחול וכדומה. רק בן אדם עם ניסיון רב יכול לתת פתרונות.

"בתל אביב אנחנו מציעים הרבה פעמים במקום בורות חלחול, קידוחי חלחול, שמאפשרים לכוון את המים. זה תוספת גג של 400 אלף שקל לפרויקט, והתוספת מאפשרת להיענות לכל דרישות רשות המים ואיכות הסביבה. ורק תחשוב, שיש לך אתר שנבנה עם חנויות וכל המים נכנסים בכל המחסנים בגלל תכנון לא נכון. לכל חנות יש ביטוח וזה הון עתק. את כל הכסף הזה אפשר לחסוך. כל יזם צריך לקחת את הסיכונים בחשבון ולהבין שהמחירים לא בשמיים והפתרונות לא בשמיים. יזם מחו"ל שם פה על השולחן 30 מיליון יורו כדי לבניית בית מלון בתל אביב, 12 קומות, בסטנדרט גבוה. ואז, בתום הבנייה, הם באו לקבל אישור מחברת חשמל וראו שיש להם מים בחדר טרפו. כשהכל בנוי כבר, וכשחברת חשמל אמרו שבחיים לא יתנו אישור. באתי בדיעבד, הוא היה צריך לשבור קירות וכו', כאשר את הכל היה אפשר למנוע מראש".

- בישראל היבשה, בעיות המים והגשמים נשמעות פחות רלוונטיות.

"קח את באר שבע לדוגמא. אתה יודע שמדדו את הזרימות בנחל באר שבע שמגיעות ל-300 ק"מ בשנייה, כשיש הצפות? הבדואים יודעים את זה. זה סוחב את כל האבנים וצריך להבין את זה. ניקוז ומים זה נושא קריטי. במשך שנים רוב היזמים היו מרוכזים במתחם שהם קנו לעצמם וגם מהנדס הניקוז דאג רק להעביר את המים למגרש אחר. מי שהיה צריך לדאוג זו העירייה, שתסתכל על התמונה הכללית. אבל הרבה פעמים לעירייה אין אמצעים והם סומכים על היזם שיקח הידרולוג. המדינה רק רוצה להוציא את עצמה, או במילים יפות לשתף את השוק הפרטי, כדי לא לשלם את הנזקים שיקרו".

- שינוי האקלים הוא פקטור משמעותי בחישובים?

"אנחנו עדיים בשלב איסוף הנתונים, אבל בהיסטוריה של הגשם מ-1870 שאז התחילו למדוד ועד היום, אתה רואה שבממוצע, אירוע קיצוני של אחד לחמישים שנה יכול היום לחזור כל עשר או חמש שנים".