מבקר המדינה: "עד 2040 הביקוש לחומרי חציבה יהיה 2.5 מיליארד טונות''

האם אנחנו עומדים בפני מחסור חמור בחומרי חציבה, אשר ישפיע מן הסתם גם על ענף הנדל"ן? לאחר שפרסמנו כאן את מסמך המדיניות של אגף המחצבות והמכרות, שהזהיר בחודש שעבר על כך שעתודות חומרי הגלם לא יצליחו לעמוד בביקוש לבנייה באזור המרכז, מגיע דו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם אתמול (ב') ומציג בעצמו תמונה חמורה באשר לענף הכרייה והחציבה בישראל.

על פי הנתונים שפרסם המבקר, עד שנת 2040 צפוי כי הביקוש לחומרי חציבה יסתכם ב-2.549 מיליארד טונות, וכי בעקבות כך צפוי מחסור מצרפי של 371 מיליון טונות עד לשנה זו. צפי זה הוא בהנחה שאוכלוסיית ישראל תמשיך לצמוח מדי שנה ב-1.9%, אך גם אם תהיה האטה בקצב הגידול, המצב יהיה לא פשוט: לפי נתוני דו"ח המבקר, יהיה מחסור מצרפי של 70 מיליון טונות במצב כזה.

מבקר המדינה:

למעשה, המבקר טוען כי המחסור עלול להתחיל כבר בשנת 2025, וזאת בשל העיכוב בפרויקט השינוע המסילתי, שהוא חלק מתמ"א 14ב, תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה. עוד קובע המבקר כי "סך התועלות הצפויות מהקמת שינוע מסילתי" יגיע בשנת 2025 ל-34 מיליון שקל, וב-2040 ל-85 מיליון שקל. 

"בחודשים נובמבר 2018-מרץ 2019 בדק משרד מבקר המדינה את ניהול תחום הכרייה והחציבה בישראל, הפיקוח על המחצבות, קידום התכנון של אתרי תמ”א 14ב ושיווקם ומימוש האמצעים המשלימים ליישום התמ”א", נכתב בפרק זה של דו"ח המבקר. "הביקורת נעשתה במשרד האנרגיה, ברשות מקרקעי ישראל, במנהל התכנון במשרד האוצר, במשרד להגנת הסביבה, במשרד הבינוי והשיכון, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בחברת רכבת ישראל מטענים בע"מ, במנהל השלטון המקומי במשרד הפנים ובמשרד הבריאות".

הדו"ח לא חוסך ביקורת מהגופים השונים האחראיים על התחום. המבקר אנגלמן כותב כי ישנו "שיתוף פעולה חסר בין הגופים המפקחים. אחת לתקופה מבצע משרד האנרגיה סיורים משותפים עם רמ"י, המשרד להגנת הסביבה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והרשויות המקומיות, אולם מלבד הסיורים המשותפים, הגופים המפקחים אינם מקיימים ממשקי עבודה שוטפים והעברת מידע הדדית".

עוד כותב המבקר על קשיים בשיווק מחצבות על ידי רמ"י, שעל פי ממצאיו "שיווקה שבע מחצבות בלבד מתוך 18 שיועדו לשיווק, ומהן רק ארבע החלו לפעול". הוא אף יורד לממצאים פרטניים יותר ומציין כי "טרם הוסדר אישור מערכת הביטחון להיכנס לשטח מחצבת מודיעים, הנמצאת בשטח ביטחוני, לצורך ביצוע סקר גיאולוגי; הוועדות הגיאוגרפיות טרם קיבלו החלטות בדבר חלוקת הכנסות הארנונה הנוגעות לכמה מחצבות הנמצאות בקצה תחום השיפוט. הדבר עלול לעכב הרחבות עתידיות של מחצבות אלו".

המבקר מציין בהקשר זה מחצבות הנמצאות בקרבת קריית גת וקריית מלאכי, ואשר נכללו בתמ"א 14ב. לדבריו, "אם יאושרו התוכניות למגורים להרחבת ערים אלו, לא יהיה ניתן לעמוד ביעדי אספקת העתודות עד לשנת 2040 שנקבעו בתמ"א".

לצפייה בסרטון מטעם משרד מבקר המדינה המסכם את הביקורת בפרק זה – לחצו כאן

מבקר המדינה: ''עד 2040 הביקוש לחומרי חציבה יהיה 2.5 מיליארד טונות''

"הפיתוח של מדינת ישראל מתבסס בין היתר על ענפי הבנייה והסלילה", כותב המבקר. "מממצאי ביקורת זו עולה כי תכנונן של מחצבות ושיווקן מתעכבים, וכי חלק מהאמצעים המשלימים לאספקת חומרי הכרייה והחציבה – ההכרחיים ליישום התמ"א - טרם מומשו. על משרדי הממשלה לשתף פעולה ליישום ההמלצות שבמסמך המדיניות, על מנת למנוע מצב של מחסור של ממש בחומרי חציבה, דבר שיוביל לעיכוב בפיתוח, לעלייה במחירי חומרי הגלם לענף הבנייה ולגידול ביוקר המחיה".

כאמור, לפני כחודש פרסמנו כאן את מסמך המדיניות של אגף מחצבות ומכרות במנהל אוצרות טבע של משרד האנרגיה, וגם הוא מציג תמונה מדאיגה על תחום הכרייה והחציבה. מלבד המחסור הצפוי באזור המרכז, קובע המסמך כי " מחסור בחומרי הגלם הנדרשים לייצור בטון ואספלט לסלילה, לייצור מלט ולתעשיית הפוספט עלול לפגוע בפיתוחו של המשק הישראלי ובשגשוגו". עוד הוא ממליץ "לפעול לפיתוח קישור תחבורתי מסילתי אמין בין אתרי כרייה וחציבה גדולים ומרוחקים ובין מוקדי הביקוש" – עניין הנוגע לפרויקט השינוע המסילתי שבו עסק המבקר.