העליון דחה ערעור המנהל המיוחד של חברת חפציבה בבקשה לבטל עסקאות עם הבנקים בסך של כ-100 מיליון שקל

המנהל המיוחד, עו"ד יצחק מולכו, טען כי יש לבטל את העסקאות שכן הן לא עומדות בתנאי ההוראות סביב "עסקת בעלי עניין" • שופטי העליון: "לא כל 'עניין' של נושא משרה בעסקה הוא 'עניין אישי' לצורך חוק החברות" • פסק הדין - בכתבה

שיתוף הכתבה
בועז יונה, מראשי חפציבה בזמנו. החברה עדיין מספקת סיבות לדיונים משפטיים (משטרת איטליה)בועז יונה, מראשי חפציבה בזמנו. החברה עדיין מספקת סיבות לדיונים משפטיים (משטרת איטליה)

חושבים שחפציבה כבר נעלמה מן העולם, וכי הסתיימו כל הסוגיות והפרשיות סביבה? חשבו שוב: מתברר כי גם בימים אלו ממש, כמעט 15 שנים לאחר קריסת חברת הבנייה, יש מי שמנהלים דיונים בבית המשפט סביבה. הפעם זהו המנהל המיוחד שמונה לחפציבה, עו"ד יצחק מולכו, אשר ביקש מבית המשפט העליון, במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, לבטל שלוש עסקאות שביצעה חפציבה, וביצעו חברות הבת שלה, מול הבנקים בישראל.

מדובר בשלושה ערעורים שנסבים סביב שלוש עסקאות שביצעו חברות מקבוצת חפציבה: "עסקת BTB מזרחי" - הלוואת "גב-אל-גב" (BACK TO BACK) בהיקף כספי של 75 מיליון שקל שהעמיד בנק מזרחי לחברת חפציבה שיכון ופיתוח; "עסקת BTB דיסקונט" - הלוואת "גב-אל-גב" שבה בנק דיסקונט העמיד הלוואה בסכום של 20 מיליון שקל לבועז יונה באופן אישי; "עסקת הנדסה" - עסקה שבגדרה העמידה חברה שלישית בקבוצה, חפציבה הנדסה ובנין, ערבויות לטובת בנק מזרחי, בסך של 4,519,103 שקל. בסך הכול מדובר על כמעט 100 מיליון שקל.

הטענה: לראשי חפציבה היה עניין אישי בעסקאות, באופן העולה כדי ניגוד עניינים

הטענה העיקרית שבה אוחז המנהל המיוחד היא שהעמדת כל אחת מהערבויות מהווה "עסקת בעלי עניין", שחלות עליה הוראות הפרק החמישי לחלק השישי בחוק החברות, הקובעות פרוצדורה מיוחדת לאישור העסקה ומחייבות כי היא תהיה "לטובת החברה" (ובעת הרלוונטית "אינה פוגעת בטובת החברה"). על פי טענותיו, העסקאות לא עומדות בתנאי הוראות אלה ועל כן הערבויות ניתנות לביטול כלפי הבנקים.

ננסה להסביר זאת מעט יותר לעומק: במהות העניין, עסקאות בעלי עניין כפופות לחובות אמון וחובות זהירות המוטלות על נושאי משרה, ולחובות תום הלב והגינות המוטלות על בעלי השליטה. בעניין חפציבה והערעור לעליון מצד עו"ד מולכו נטען כי למרדכי יונה ולבועז יונה, ראשי חפציבה, היה עניין אישי בעסקאות, באופן העולה כדי ניגוד עניינים המהווה הפרת אמונים מצד נושאי משרה בחברה.

המנהל המיוחד לא עמד בנטל להוכיח כי עסקת BTB מזרחי 'פגעה בטובת החברה' – וזאת בראש ובראשונה שעה שבמבחן התוצאה, לאחר מימוש הפיקדון חזר מצבה של חפציבה השקעות להיות בדיוק כשהיה טרם ביצוע העסקה"

את הטענות הללו הציג עו"ד מולכו בפני שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד מינץ, וזה דחה את בקשתו, בהחלטה שניתנה עוד ב-2016. הוא קבע כי "המנהל המיוחד לא עמד בנטל להוכיח כי עסקת BTB מזרחי 'פגעה בטובת החברה' – וזאת בראש ובראשונה שעה שבמבחן התוצאה, לאחר מימוש הפיקדון חזר מצבה של חפציבה השקעות להיות בדיוק כשהיה טרם ביצוע העסקה". עוד קבע בית המשפט המחוזי כי לא היה מקום לדרוש מבנק מזרחי לוודא מיוזמתו שעסקת BTB מזרחי הייתה "לטובתה" של חפציבה השקעות, וזאת כתנאי למתן הסכמתו להעמדת ההלוואה.

"יש לדחות את הטענה כי העסקאות נערכו תוך הפרת חובת אמונים כלפי החברות הערבות"

שלושת שופטי בית המשפט העליון - השופט ניל הנדל, השופט נעם סולברג והשופטת ענת ברון - בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, שמעו את טענות הצדדים ובחנו את החלטת בית המשפט המחוזי. השופטת ברון הובילה את הדיון וקבעה כך: "משלא עלה בידי המנהל המיוחד להצביע על 'זיקה עודפת' שהייתה למי מנושאי המשרה בעסקאות שעל הפרק, לא כל שכן זיקה עודפת משמעותית, ונדחתה טענתו בדבר קיומו של 'עניין אישי' של נושאי המשרה בעסקאות, משמע שיש לדחות אף את הטענה כי עסקאות אלה נערכו תוך הפרת חובת אמונים כלפי החברות הערבות.

משאין חולק כי מרדכי יונה עמד מאחורי עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה – אין מקום לקבוע כי הבנקים ידעו, או צריכים היו לדעת, שהעסקאות לא קיבלו את האישורים הדרושים לפי חוק החברות, וזאת בהיותו בעל כוח ההכרעה הן בדירקטוריון הן באספה הכללית של החברות הערבות"

לא כל 'עניין' של נושא משרה בעסקה הוא 'עניין אישי' לצורך חוק החברות, ובהיעדר עניין אישי ממילא לא ניתן לייחס לנושאי המשרה הפרת חובת אמונים, ולא קמה למנהל המיוחד זכות לבטל את עסקאות בעלי העניין. משאין חולק כי מרדכי יונה עמד מאחורי עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה – אין מקום לקבוע כי הבנקים ידעו, או צריכים היו לדעת, שהעסקאות לא קיבלו את האישורים הדרושים לפי חוק החברות, וזאת בהיותו בעל כוח ההכרעה הן בדירקטוריון הן באספה הכללית של החברות הערבות".

התכלית שלשמה ערכו מרדכי יונה ובועז יונה את עסקאות הגב-אל-גב נותרה במידה רבה עמומה; הבנקים מצידם טוענים כי העסקאות היו כפי הנראה חלק מתכנון מס של קבוצת חפציבה. כך או אחרת, וזה העיקר לענייננו, אין יסוד לקבוע שביסוד העסקאות עומדת מטרה בלתי חוקית דווקא".

השופטת ברון הוסיפה: "בשורה התחתונה, התכלית שלשמה ערכו מרדכי יונה ובועז יונה את עסקאות הגב-אל-גב נותרה במידה רבה עמומה; ויצוין בהקשר זה כי הבנקים מצידם טוענים כי העסקאות היו כפי הנראה חלק מתכנון מס של קבוצת חפציבה, וכי הקבוצה הייתה מוכנה 'לספוג' את עלויות העסקה (ריביות ועמלות) מכיוון שהאלטרנטיבה הייתה לשאת בחבות מס יקרה יותר. כך או אחרת, וזה העיקר לענייננו, אין יסוד לקבוע שביסוד העסקאות עומדת מטרה בלתי חוקית דווקא".

בהתאם לכך המליצה השופטת על דחיית שלושת הערעורים בגין שלוש העסקאות, ועל חיוב המנהל המיוחד, עו"ד מולכו, לשאת בהוצאות בנק מזרחי ובנק דיסקונט בסך 30,000 ש"ח לכל אחד, ובסך הכול 60,000 ש"ח. חבריה להרכב, השופט סולברג והשופט הנדל, קיבלו את המלצה ובכך העניקו לה תוקף של פסק דין.

לחצו כאן לעיון בפסק הדין במלואו


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:בית המשפט העליוןהשופטת ענת ברוןהשופט דוד מינץהשופט ניל הנדלהשופט נעם סולברגבית המשפט המחוזיחפציבהעו"ד יצחק מולכובועז יונהמרדכי יונה
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...