נדחתה עתירת עיריית רמת השרון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה: יוקם מנחת מסוקים ליד בית העלמין מורשה

בית המשפט המחוזי בת"א, בהחלטת השופט עמית קובי ורדי, דחה את עתירת עיריית רמת השרון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה נגד הקמת מתחם מסוקים בראשון לציון. במסגרת העתירה התבקש בית המשפט לבטל את החלטת הוועדה למתקנים ביטחוניים שאישרה את בקשת משרד הביטחון להקים מנחת מסוקים צבאי בסמוך לבית העלמין מורשה.

העתירה של עיריית רמת השרון והוועדה המקומית הוגשה נגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, הוועדה למתקנים ביטחוניים וכן משרד הביטחון כמו גם נגד החברות יכין חק"ל ושיקום פועלי בניין. העתירה מתייחסת לאישור בקשת משרד הביטחון להקים מנחת מסוקים ליד בית העלמין שאושרה על ידי הוועדה למתקנים ביטחוניים בנובמבר בשנה שעברה.

עיריית רמת השרון והוועדה המקומית טענו כי הבקשה להיתר הייתה חסרה ובניגוד לתקנות התכנון והבנייה. עוד טענו העותרות כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה ובלתי חוקית שצפויה לפגוע בבעלי הזכויות במקרקעין, בתושבי הסביבה, שהמרחק מבתיהם למנחת עומד על כקילומטר אחד. הטיעון העיקרי היה שמנחת המסוקים אינו עונה לצורכי ביטחון ולכן לא מתאים להגדרות בתקנות.

לאחר התנגדות ראש העיר והתושבים למנחת במורשה וכן למנחת הסמוך בגלילות החליטה הוועדה למתקנים כי יהיה היתר חורג למסוקים למשך חמש שנים למטרת הידוק הקרקע בלבד בשטח 50 על 50 וכן מגבלות אחרות כמו שעות פעילות וסוג המסוקים.

המשיבות טענו כי יש צורך מבצעי דחוף בהקמת מנחת מסוקים לאחר סגירת שדה דב. כמו כן טענו המשיבות כי ראש העיר והוועדה כבר הסכימו לחלופה במורשה לאחר חלופות נוספות שהוצעו לה, אבל מטעמים שאינם ידועים להם חזרו בהם.

ביהמ"ש קבע כי מדובר בהחלטה מקצועית שהתקבלה בהליך תקין, שהתקיים בהתאם לחוק, לתקנות ונוהל. כמו כן, ביהמ"ש דחה את טענת העותרות וקבע כי החלטת הועדה למתקנים ביטחוניים המגבילה את שטח המנחת, את שעות הפעילות, את תדירות הנחיתות ואת סוג המסוקים הרשאים לנחות, היא החלטה מאוזנת.  

נוסף על כך דן בית המשפט בטענה שהעלו העותרות כי מנחת מסוקים אינו מתקן ביטחוני, כהגדרתו בחוק ולכן אין לולמ"ב סמכות לדון בנושא. בפס"ד קיבל בית המשפט את טענת המשיבות וקבע כי מנחת מסוקים מוחזק על ידי צה"ל ומשמש למטרה ביטחונית ולכן הן מבחינה לשונית והן מבחינה תכליתית ומהגיונם של דברים והשכל הישר יש לראות בו "מתקן ביטחוני" כהגדרתו בחוק.

השופט קבע כי "מדובר בהחלטה סבירה שהתקבלה בוועדות בהתאם לדין, החלטה שאין מקום להתערבות בית המשפט בה. ברי כי רמת השרון ותושביה היו מעדיפים שהמנחת לא יוקם בתחום רמת השרון בכלל ובסמוך לבית העלמין מורשה בפרט, אך בסופו של דבר קיים צורך מבצעי להקמת המנחת באופן  דחוף. במקרה זה, מדובר במתקן בטחוני כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, בהליך שהתנהל בהתאם לחוק, לתקנות ולנוהל, לאחר שפורסם כדין, נשמעו ההתנגדויות, נבחנו חוות דעת מקצועיות  של שני הצדדים והתקבלה החלטה תכנונית שאיזנה בין האינטרסים השונים, תוך הטלת מגבלות של ממש במתן ההיתר לגבי גודל הקרקע של המנחת וסוגה, הידוק קרקע,  שעות הפעילות משכה ותכיפותה ושימוש במסוקים קלים בלבד" .

את הוועדה למתקנים ביטחוניים ואת משרד הביטחון ייצגה עו"ד תמר ברעם מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) בשיתוף הפרקליטות הצבאית. את עיריית רמת השרון והוועדה המקומית ייצגו עוה"ד איל מאמו וגל אוהב ציון.

בית המשפט דחה את טענות העותרות ובנוסף הטיל הוצאות שכר טרחה בגובה של 20,000 שקל.