מהלך השבוע: העסקה שמזכירה לתושבי שכונות היוקרה של צפון תל אביב שהם חיים על זמן שאול

השבוע רכשה חברת אביב ייזום, בבעלותם המשותפת של חברת מליסרון וקבוצת אביב שבשליטת דורון אביב ודפנה הרלב המשמשת גם כמנכ"לית החברה, מגרש בן 3.7 דונם בשכונת רביבים, עבור סכום 170 מיליון שקלים. המוכר הוא איש העסקים לני רקנאטי, שהקרקע האמורה מצויה בבעלות משפחתו שנים רבות. לכאורה, מדובר בעוד עסקה לרכישת קרקע, אחת מני רבות. אלא שהעסקה הזו גם מגלמת בתוכה את חששותיהם הכבדים ביותר של תושבי השכונות היקרות של עבר הירקון.

שכונת רביבים היא חלק ממארג השכונות של צפון-מזרח העיר, וממוקמת במקום טוב בין שיכון דן מדרום, צהלה מצפון, נאות אפרה ממזרח ורמת החייל ממערב. בניגוד לאפקה, צהלה ואפילו שיכון דן – לא מדובר בשכונה שהיא סמל סטטוס, אך כמו רוב שכנותיה גם היא מספקת לתושביה איכות חיים גבוהה ותחושה של חיים כפריים וקהילתיים על אף מיקומה בלב גוש דן. התחושה הזו מתאפשרת הודות לבנייה ברמת צפיפות נמוכה, בחלקה צמודת קרקע, ובחלקה בנייה רוויה נמוכה.

גם התוכנית התקפה למגרש שרכשה אביב ייזום, מאפשרת בנייה באותו סגנון: 36 דירות על מגרש של קרוב ל-4 דונם, משמעותן בנייה רוויה נמוכה של 3 או לכל היותר 4 קומות. אלא שככל שחולפות השנים, מחיר הדיור עולים ומשאבי הקרקע הפנויה של המדינה אוזלים, המוכנות של מוסדות התכנון לקבל תוכניות מסוג שכזה – בלבו של מרקם עירוני על קרקע מהיקרות במדינה - אוזלת גם היא. ואכן, בימים אלו מופקדת להתנגדויות הציבור תוכנית חדשה למגרש, התואמת את תוכנית המתאר העירונית ומכפילה את זכויות הבניה בו פי 3.5 וקובעת את מספר הדירות המתוכננות על 120, בבניה לגובה של 9 קומות. מן הסתם, אלו גם הזכויות שעבורן שילמה קבוצת אביב 170 מיליון שקל שאם לא כן, לא היה כל היגיון כלכלי בעסקה.

בימים אלו נערכים תושביה רביבים והשכונות הגובלות בה להגיש התנגדויות לתוכנית המופקדת, אך להערכתי סיכוייהם לשנות אותה משמעותית, הם נמוכים. תוכנית המתאר העירונית תומכת בציפוף האזור ומסביבם מתרבה מספר הפרוייקטים המיישמים אותה באופן בוטה אף יותר. כזהו למשל הפרויקט המתוכנן על מתחם חניון דן, לבניית 750 דירות במגדלים בני 19 קומות.

שכונות בודדות כגון צהלה ואפקה ימשיכו ודאי לשמור על אופי הבניה צמודת הקרקע ולאכלס את הבודדים שיוכלו להרשות זאת לעצמם. אך מלבדן - מי שיבקש איכות חיים כפרית-קהילתית יצטרך לחפש אותה באזורים אחרים, מחוץ לגוש דן. במוקדם או במאוחר ייאלצו תושבי שכונות צפון תל אביב להכיר בכך שימי ה"כפר בתוך עיר" הלכו לבלי שוב.

ולמרות כל זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהמהלך עסקי שבצעה אביב  טומן בתוכו גם מידה מסוימת של סיכון. זאת, גם בשל מרכיב הזמן לאישורה הסופי של התוכנית המהווה נעלם, וגם בשל הסיכוי, הקטן אמנם, שהיקף הזכויות ישתנה.