בעלי נכסים עסקיים בסביבת המטרו יסייעו במימונו במשך 40 שנה

בעלי נכסים עסקיים בסביבת מערכת המטרו יממנו את בנייתה ב-20 מיליארד שקל, כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה אתמול (ד'). זאת מתוך 150 מיליארד שקל - העלות המוערכת להקמת המטרו. מדובר בפרויקט הממשלתי היקר ביותר, ולכן הוחלט בעבר שהציבור הנהנה מההשבחה בעקבות בניית המטרו בסביבתו ישתתף בעלות.  בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה אתמול, גיבש משרד האוצר גיבש מודל למיסוי עליית שווי הנכסים המושפעים מתוכניות המטרו.

לפי המודל, מוצע כי על בעלי נכסים שכתוצאה מתחילת עבודות והפעלת מיזם המטרו שווי נכסיהם והפעילות העסקית שלהם צפויים לגדול משמעותית, יוטל היטל מימון המטרו. ההיטל ייקבע על ידי שר האוצר בצו, שייקבע סכום תשלום למ"ר, וישולם בכל שנה מתחילת עבודות המטרו במתחם שבו נמצא הנכס המושפע מהמטרו, לאורך 40 שנה.

ההיטל לא יחול על נכסים המשמשים למגורים או על נכסים הפטורים מתשלום ארנונה, מאחר שלא מתקיימים בהם כלל ההצדקות להטלתו, ובכלל זה לא צפויים להגדיל הכנסות או את פעילותם העסקית. עם זאת, לשר האוצר תהיה אפשרות לקבוע שההיטל יחול על סוג נכס הפטור, אם יחליט כי הוא פועל למטרות רווח או שיש בו פעילות עסקית.

עוד מוצע כי חובת תשלום ההיטל תחול ממועד תחילת עבודות הקמת המטרו במתחם שבו נמצא הנכס שמושפע מהמטרו. זאת בדומה למנגנון הקבוע בהיטל סלילה, שלפיו החבות בהיטל סלילה תהיה בתחילת עבודות הסלילה או בהוצאת היתר בנייה.

הצעה נוספת היא שמנהל רשות המטרו יודיע עם תחילת העבודות במתחם לרשות המקומית הרלוונטית ולמנהל רשות המסים, יפרסם את ההודעה ברשומות ויפעל להגברת המודעות הציבורית לעניין היטל מימון המטרו והחובה לשלמו. כדי להקל על הנישומים, תשלום ההיטל יהיה בשיעור של 20% מסכום ההיטל המלא בעת שלב ההקמה ועד לשלב ההפעלה.

החוק כולל גם הצעה שלפיה סכום ההיטל על נכס יתקבל ממכפלת סכום ההיטל למ"ר בשטח הנכס במטרים רבועים, כפי שנקבע לצורך תשלום הארנונה על ידי הרשות המקומית שבאזור שיפוטה נמצא הנכס. סכום ההיטל ייקבע בתזכיר החוק שיעגן הסדר זה, והוא יעודכן בהתאם למדד המחירים לצרכן אחת לשנה. 

עוד כולל החוק הצעה שלפיה סכום ההיטל על נכס יתקבל ממכפלת סכום ההיטל למ"ר בשטח הנכס במטרים רבועים, כפי שנקבע לצורך תשלום הארנונה על ידי הרשות המקומית שבאזור שיפוטה נמצא הנכס. סכום ההיטל ייקבע בתזכיר החוק שיעגן הסדר זה, והוא יעודכן בהתאם למדד המחירים לצרכן אחת לשנה.

נוכח ההבדלים באופן חישוב שטחו של נכס בין רשויות מקומיות, נדרש להכפיל את סכום ההיטל במקדם המגלם את שיטת החישוב השונה ביניהן. בנוסף, סכום ההיטל יוכפל במקדם שישקף את הבדלי התועלות בין בעלי הנכסים ברשויות המקומיות. הבדלי התועלות ישוקפו באמצעות חישוב מחירי השכירות של נכסים מסחריים ברשויות, כפי שיקבע בתזכיר. זו המשוואה המסכמת את אופן חישוב ההיטל: מ"ר על פי הארנונה X סכום ההיטל X מקדם שיטת הארנונה X מקדם מדרג עירוני.

מאחר שתכלית ההיטל היא למימון הקמת והפעלת מיזם המטרו בסכום של 20 מיליארד שקל, מוצע כי היטל מימון המטרו ישולם מדי שנה כאמור למשך 40 שנה ממועד תחילת העבודות, או עד שלוש שנים מתחילת העבודות, כפי שיקבע שר האוצר.

פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב הוא פרויקט התשתית הגדול ביותר שתוכנן בישראל. מערכת המטרו כוללת שלושה קווים המתפרסים על פני 24 רשויות מקומיות. אורך הקווים עולה על 150 ק"מ והם כוללים יותר מ-100 תחנות. מערכת המטרו תכלול ארבעה מתחמי תחזוקה ושבעה מתחמי תחבורה משולבים, שמטרתם ליצור חיבוריות וקישוריות בתוך מערכת הסעת ההמונים. התועלות התחבורתיות, הכלכליות והאורבניות ממערכת מטרו גבוהות במיוחד, וערכן נאמד ב-34-26 מיליארד שקל בשנה.

רשויות מטרופוליניות גם בתל אביב וחיפה

על פי טיוטת חוק ההסדרים עלות גודש הכבישים בישראל עומדת על 24 מיליארד שקל. אומדן זה אף צפוי לגדול ולהגיע לכ-42 מיליארד שקל ב-2040, מתוכם כ-25 מיליארד שקל נובעים מרמת הגודש בגוש דן בלבד. עוד נכתב כי הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות רשות מטרופולינית היא המודל הנפוץ ביותר במטרופולינים במדינות OECD.

עומס תנועה בגוש דן (By צילום:ד''ר אבישי טייכר, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=17805238)

כדי למצות את היתרונות ברשויות המטרופוליניות, מוצע בטיוטת חוק ההסדרים להקים אותן בכל המטרופולינים הגדולים בישראל, כולל חיפה ותל אביב, ולא רק במטרופולין ירושלים ובאר שבע, כפי שנקבע בהצעת החוק הקודמת. בהתאם לכך, תתוקן התוספת להצעת החוק, שבה מפורטים המטרופולינים שבהם יוקמו רשויות מטרופוליניות. עוד מוצע לקבוע כי תנאי להקמת רשות מטרופולינית יהיה שקיים רצף טריטוריאלי בין כל הרשויות המקומיות שבתחום סמכותה.

בהצעת החוק מוצע לעדכן את השיקולים לקביעת כוח ההצבעה של כל רשות מקומית במועצה, לאור העובדה שצורכי התחבורה נגזרים במידה משמעותית מהצורך להגיע למקומות התעסוקה, כך שייכללו בהם גם מספר עובדים המועסקים והעצמאים באופן יחסי לכל רשות המקומית, וכן את היקף נתיבי התחבורה הציבורית ברשות. בנוסף, מוצע לקבוע כי רשימת השיקולים המופיעה תהיה מחייבת לקביעת כוח ההצבעה של רשות מקומית במועצת הרשות המטרופולינית

עוד מוצע לעדכן את השיקולים לקביעת כוח ההצבעה של כל רשות מקומית במועצה, לאור העובדה שצורכי התחבורה נגזרים במידה משמעותית מהצורך להגיע למקומות התעסוקה, כך שייכללו בהם גם מספר עובדים המועסקים והעצמאים באופן יחסי לכל רשות המקומית, וכן את היקף נתיבי התחבורה הציבורית ברשות. בנוסף, מוצע לקבוע כי רשימת השיקולים המופיעה תהיה מחייבת לקביעת כוח ההצבעה של רשות מקומית במועצת הרשות המטרופולינית.

בנוסף, מוצע להוסיף לרשות המטרופולינית תפקידים נוספים שיסייעו לה בשיפור התחבורה במטרופולין, כמו עידוד התחבורה השיתופית, וניהול הביקוש לרכב לנסיעה ברכב פרטי. מוצע גם כי לרשות המטרופולינית תהיה סמכות לאכוף נסיעה שלא כדין בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) בצירי הרשות.

ראש העיר הגדולה במטרופולין יעמוד בראש הרשות המטרופולינית

על פי ההצעות, ראש הרשות המטרופולינית יהיה ראש העיר הראשית במטרופולין, למעט מקרים שבהם החוק קובע כי הוא אינו יכול לכהן עוד כחבר מועצה, או שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום שמפאת
חומרתו אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצה. זאת בניגוד להצעת החוק כיום, שלפיה מתאפשר מינוי של ראש רשות מטרופולינית שאינו ראש העיר הראשית במטרופולין.

לכל רשות מקומית תהיה נציגות במועצת הרשות המטרופולינית. בהתאם לכך, מוצע לקבוע הוראות למקרה בו רשות מטרופולינית תימנה יותר מעשר רשויות מקומיות, וכן לקבוע כי המניין החוקי לישיבות מועצת הרשות המטרופולינית, במקרה זה, יהיה לפחות רבע מחבריה המכהנים, ובלבד שהם מייצגים לפחות 60% מזכויות ההצבעה

עוד מוצע כי לכל רשות מקומית תהיה נציגות במועצת הרשות המטרופולינית. בהתאם לכך, מוצע לקבוע הוראות למקרה בו רשות מטרופולינית תימנה יותר מעשר רשויות מקומיות, וכן לקבוע כי המניין החוקי לישיבות מועצת הרשות המטרופולינית, במקרה זה, יהיה לפחות רבע מחבריה המכהנים, ובלבד שהם מייצגים לפחות 60% מזכויות ההצבעה. כמו כן, מוצע לקבוע כי ההוראות החלות על החלטות המועצה המשפיעות על רשויות מיעוט כמפורט בהצעת החוק, יחולו על כל הרשויות המקומיות בתחום הרשות המטרופולינית, מלבד העיר הראשית.

בהצעת החוק מוצע גם שהרשות תקים מרכז בקרה שיאפשר ניצול מיטבי של רשת הרמזורים ושל הנת"צים, וייתן מענה לתקלות. מוצע גם כי יוקנו לרשות המטרופולינית אותן סמכויות של רשות תמרור, המוענקות כיום לרשויות מקומיות, כולל אכיפה.

כיום הצעת החוק מגדירה כי הרשות המטרופולינית רשאית לגבש תוכניות, לבצע עבודות ולתפעל תשתיות תחבורה ציבורית במטרופולין. מוצע להרחיב את הגדרת תשתיות התחבורה הציבורית, כך שיכללו גם נת"צים, בנוסף למסופים וחניונים המשמשים את התחבורה הציבורית, ושבילי אופניים.

מוצע גם לקבוע כי רשות הרישוי של הרשות המטרופולינית תשמש רשות רישוי בעלת סמכות מקבילה לרשות המקומית. זאת כדי שתוכל להנפיק היתרי בנייה בשטחה באופן מהיר, ולהוציא לפועל פרויקטים של תשתיות תחבורתיות ללא תלות בוועדות המקומיות. עוד מוצע להאריך את תקופת הקמת הרשות לשנתיים.

בניגוד להצעות הקודמות על הפעלת המטרו בשבת, מוצע לקבוע כי הרשות המטרופולינית לא תהיה מוסמכת לשנות מההסדרים הקיימים לפי פקודת התעבורה בנוגע לתחבורה ציבורית בשבת, לרבות הפעלת קו שירות בשבת.