גשר לשום מקום: שורת מחדלים הביאה לעיכוב של שנים באכלוס שכונה בלב גוש דן ולפגיעה במאות משפחות

בעוד שלושה חודשים, אמורים היו להתבצע האכלוסים הראשונים בשכונה החדשה "איילת השחר" הנבנית בימים אלו בצפון בני-ברק. כ-839 משפחות ראשונות היו אמורות להיכנס לדירותיהן בנובמבר 2023, ומי שיסתובב בשטח יראה כי עשרות הבניינים שבונה בשטח חברת " ארזי הנגב " של עודד שריקי, שאמורים היו לקלוט את מאות המשפחות, אכן מצויים בשלבי בנייה מתקדמים.

אולם, לצערם של הרוכשים, רובם רוכשי דירה ראשונה במסגרת מבצע " מחיר למשתכן " - הם לא יזכו לקבל את המפתח המיוחל לדירתם – לא בעוד שלושה חודשים וגם לא בעוד שנה. במקרה המיטבי יקרה הדבר בעוד שנתיים. זאת, כפי שנחשף השבוע בתקשורת, בשל העובדה ש"גשר הרלינג" – גשר שאמור להיות נתיב הכניסה התחבורתי העיקרי אל השכונה וממנה ושבלעדיו אין כל אפשרות להתגורר בה  - כלל לא החל להיבנות.

כעת חושף תחקיר " מרכז הנדל"ן " את השתלשלות העניינים החלמאית והכושלת שמאחורי עיכוב האכלוס ואי בניית הגשר, ובמרכזה מכתב מטעם מנכ"ל נתיבי איילון לפיו הגשר יהיה מוכן לשימוש עד שנת 2021, ואת האופן שבו כשלה המדינה לקדם הקמת תשתיות בסיסיות, וזאת 5 שנים לאחר שיווקה של הקרקע ליזמים.

שכונה חסומה מכל הכיוונים 

תוכנית "בני ברק צפון", שאושרה בשנת 2018, קובעת את בנייתה של שכונת מגורים חדשה בת כ-2,100 דירות, על שטח בן 800 דונם עבור הציבור החרדי. על פניו המיקום הוא אטרקטיבי, שכן בגבולה הצפוני גובלת השכונה בפארק הירקון וברמת החייל.

נתיבי איילון במכתב לרמ"י מ-2018: "לוחות הזמנים לאכלוס השכונה המתוכננת, מכתיבים את פתיחתו לתנועה של גשר צבי הרלינג עד לחודש מאי 2021... לקראת סוף שנת 2018 תחל הקמת מערכת הביסוס של הגשר המזרחי". בפועל ניתן צו התחלת עבודה ביולי 2023

אולם נכון להיום, השכונה חסומה למעבר ב-3 מתוך 4 כיוונים. מצפון לשכונה נמצא כאמור פארק הירקון, ממנו לא תתאפשר גישת כלי רכב. במזרח תחומה השכונה על ידי כביש 4, אך ללא יציאה אליו, ומדרום תחומה השכונה על ידי מסילת רכבת, שחוצצת בינה לבין שאר העיר בני ברק. הכניסה היחידה לשכונה כיום היא מכיוון מערב, אך גם היא לא מאפשרת תנועה נוחה ובטוחה, מאחר וכדי להגיע לשכונה, צריך לעבור דרך מתחם "דן דיזיין סנטר" ומבני מסחר ותעסוקה הסמוכים לו. בכביש הצר והבודד הזה, אמורות לעבור גם המשאיות שמובילות את חומרי הבניין אל השטח, ספקי סחורות, לקוחות וגם משפחות שמבקשות לצאת מהשכונה אל עבר העיר בני ברק או סתם אל מחוצה לה.

שכונת בני ברק צפון ותחילת העבודות על הגשר. הבניינים כמעט מוכנים (בינה - מיפוי תשתיות בע''מ)

לכן, קבעה התוכנית להקמת השכונה גם תשתית חיונית, שבלעדיה אין כל היתכנות למגורים בשכונה – גשר, שיאפשר מעבר מעל מסילת הרכבת, ויחבר את השכונה אל דרך אם המושבות. גשר הרלינג תוכנן ב-3 מקטעים. רמפה צפונית לאורך רחוב האצ”ל - גשר האצ”ל, באורך של כ-157 מטר. גשר הרלינג עצמו, במרכז, באורך של כ- 294 מטר. ורמפת אם המושבות, מדרום, באורך של כ- 228 מטר.

עוד קבעה התוכנית קירוי חלקי של דרך 491 העתידית ("אילון מזרח") וכן של חלקים נרחבים של מסילת הרכבת הכבדה, שבה מובלים לעתים קרובות חומרים מסוכנים בקרבה לבנייני מגורים שצפויים להתאכלס.

"פתיחת הגשר לתנועה - עד מאי 21"

החברה שהיתה אמורה לבצע את הגשר היא נתיבי איילון, כפי שמעיד מכתב ששלח ב-2018 ראש אגף פרוייקטים בחברה, גלעד שרון, לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י),ובו התחייב שעד שנת 2021 הגשר יהיה מוכן. במכתב שנשלח אל סגנית מנהל אגף בכיר הנדסה ופיתוח תשתיות ברמ"י, לבנת אוליניצקי, במרץ 2018, תחת הכותרת: "מתווה האצת תחילת ביצוע בפרויקט גשר צבי הרלינג", נכתב כי "לוחות הזמנים לאכלוס השכונה המתוכננת, מכתיבים את פתיחתו לתנועה של גשר צבי הרלינג עד לחודש מאי 2021. על מנת לעמוד ביעד זה הוחלט כי חברת נתיבי איילון תתכנן את כלל תוכנית הגשר, קרי הגשר המערבי והגשר המזרחי לרבות רמפות הגישה, הפיתוח וכל שאר רכיבי התוכנית,  ולקראת סוף שנת 2018 תחל הקמת מערכת הביסוס של הגשר המזרחי. עוד סוכם כי במסגרת עבודות אלו תוקם גם מערכת הביסוס של הגשר המערבי בכדי לאפשר הקמתו בעתיד בלוחות זמנים קצרים ובהתאם לצרכי אכלוס השכונה".

ייתכן שזו הייתה טעות מצד עיריית בני ברק, שביקשה לקדם ולהוציא את הפרויקט אל הפועל, אך בחרה להתעלם מהשלב הראשון של ביצוע תוכנית תמל/ 1045 הקובע כי "תחילת ביצוע גשר הרלינג עם נתיב אחד לכל כיוון, לכל הפחות, יהווה תנאי למתן היתר ראשון"

במכתב מציינת החברה, כי קיימים סיכונים למתווה העבודות, והם "סירוב רכבת ישראל או עיכוב אישור רכבת ישראל מעבר לחודש 4/2018 למיקום נציבי הגשר בסמוך למסילות. ועיכוב קבלת אישורי חפירה מבעלי תשתית ומרשויות רלוונטיות לביצוע קידוחי קרקע מעבר לחודש 4/2018. מומלץ לקיים פגישות תקופתיות בהשתתפות נציגי רמ"י ועיריית בני ברק בכדי להתעדכן בסטטוס הפרויקט, לקבלת החלטות ולפתרון חסמים".

אישור התחלת עבודה ניתן ביולי

מכתב זה, ובו ההתחייבות להשלמת ביצוע גשר עד 2021, שימש למעשה כאסמכתה שעליה התבססו הרשויות השונות, בהן רשות מקרקעי ישראל ששיווקה את הקרקע ליזמים, ועיריית בני ברק שהנפיקה את היתרי הבנייה. אלה וגם אלה הניחו, כי גם אם הביצוע יתעכב, הרי שהקמתו של הגשר היא עובדה מוגמרת. חמש שנים מאז נשלח המכתב, המציאות שונה בתכלית.

"הבנייה של הגשר מחולקת בין 4 קבלנים ", מתאר מנכ"ל החברה הכלכלית בני ברק, שלומי פולק. "את תחילת הגשר בנו, צד שני מתחילים לבנות עכשיו, ובאמצע אין כלום. הם עדיין רבים עם הקבלן שלהם אם הוא יעשה את זה או לא. עד שיצאו למכרז - גם זה היה רק בשנה האחרונה, וזה היה צריך לקרות כבר לפני 3 שנים. בנוסף יש עוד חלק שקשור לקירוי (של מסילת הרכבת, ר"ל) שגם שם יש בעיה - ולא סגורים בכלל על התכנון. את זה נתיבי איילון אמורה לעשות מול רכבת ישראל, ורמ"י אמורים להיות מעורבים פה.

שלומי פולק, מנכ''ל החברה הכלכלית בני ברק, על רקע השכונה (דוברות עיריית בני ברק)

ממשרד האוצר נמסר לנו כי למעשה הזכיין קיבל אישור להתחיל עבודה רק לפני חודש וחצי. בתגובה שהעביר משרד האוצר לפניית " מרכז הנדל"ן נאמר כי "גשר הרלינג קיבל תקצוב לביצוע מלא וצו התחלת עבודה ניתן לזכיין על ידי חברת נתיבי איילון ב-11.7.2023, לאחר שהושלמו כל התיאומים הנדרשים מול חברות התשתית האחרות, רמ"י ועיריית בני ברק. ככל הידוע לנו, כרגע לא קיימים חסמים נוספים או תקציביים לביצוע הפרויקט".

הזכיין שאמור לבצע את הגשר, הוא קבוצת "גדיש". בשיחה עם גורם בכיר בחברה, נאמר ל" מרכז הנדל"ן " כי "בהתאם ללוחות הזמנים שאנחנו מכירים, סיום העבודה על הגשר צפוי במאי 2025. לפרויקט הזה יש מזמין עבודה שהם 'נתיבי איילון'. הכסף מגיע אלינו מרמ"י דרך נתיבי איילון. הפרויקט מורכב מ-3 גשרים, אחד כבר בשלבים מאוד מתקדמים, וה-2 האחרים בקרוב מאוד יתחילו. החלק שעובר מעל המסילה לא יצא לדרך".
 
רכבות משא עם חומרים מסוכנים

במקור יועדה חטיבת הקרקע של "בני ברק צפון" לתעסוקה. במסגרת מאמצי הממשלה להגדיל את היצע הדיור בתקופתו של שר האוצר משה כחלון, ורצונה של עיריית בני ברק להגדיל את היצע הדירות לציבור החרדי – כולל במסגרת יוזמת " מחיר למשתכן ", היא החליטה ב-2016 לשנות את ייעוד השטח הצפוני שלה, ולהסב אותו לשכונת מגורים.

המדינה מצידה - התחייבה לבצע את כל התשתיות, גם התחבורתיות, על מנת שהשכונה הזו תוכל לתפקד. על פי גורמים בעיריית בני ברק - העירייה עמדה בחלק שלה. במקביל, המדינה היא זו שגבתה את כלל ההיטלים במתחם, ואלו הועברו לקופת המדינה, על מנת שזו תבצע את כל התשתיות - לרבות הקמת הגשר – התשתית המרכזית שאמורה היתה לשרת את השכונה – ושעל ביצועו אמון משרד התחבורה.

משרד התחבורה: "עקב העובדה שבתוואי הגשר ובסמוך לאזור המגורים חולפת רכבת המובילה חומרים מסוכנים, על פי דרישת המשרד לאיכות הסביבה נדרש קירוי מיוחד שלא הוזמן מראש ולא תוקצב, בימים אלו פועלת הוועדה להסרת חסמים לפתרון שיסדיר את בניית הגשר והקירוי"

כבר בשנת 2012 פורסמה תוכנית המתאר המקומית בב/572 למתחם בני ברק-צפון, שעוד הוגדר אז למסחר ועסקים, ובין היתר נכתב שם כי "לאור העובדה כי במסילות הברזל עוברות רכבות משא הנושאות חומרים מסוכנים, 'הסיפון' (גג הקירוי) המיועד לשהות קצרת טווח ישמש בין היתר לגשרים, לדרכים, מעברים להולכי רגל ורוכבי אופניים. לא תאושר בנייה מאסיבית לשימושים עיקריים מעל המסילה כל עוד התוואי משמש להובלת חומרים מסוכנים". הנחייה זו מופיעה גם בדו"ח הסביבה שהוגש בסוף 2017, לקראת אישור התוכנית לשכונה החדשה.

"לא נבחנו המשמעויות ההנדסיות והתפעוליות הנלוות לבנייה המאסיבית"

יש לציין, כי בשלב אישור תוכנית הבנייה לשכונה החדשה (תוכנית תמל/1045) בשנת 2018, התריעו חברות התשתית אודות המורכבות ההנדסית שבהכשרת השכונה למגורים. בהתנגדות שהגישה חברת נתיבי ישראל נכתב כי "מימוש התכנון דורש הקמה של מערך תחבורתי מורכב אשר כולל חיבוריות במפלסים שונים עבור ייעודי קרקע מרובים ואמצעי תחבורה מגוונים. הצלחת השילוב בין כל הגורמים מחייבת תכנון שלם ואינטגרטיבי של כל תשתיות התחבורה המוצעות בתחום התוכנית. בשל כך, נדרשת מעורבות של כל חברות תשתית התחבורה הרלוונטיות לשלב התב"ע, התכנון המפורט והוצאת היתרי הבנייה".

ואילו בהתנגדות רכבת ישראל, נכתב כי "משבחנה רכבת ישראל את המסמך הסביבתי שהוגש טרם הפקדת התוכנית, עולה כי התוכנית המופקדת סותרת את הוראות המסמך הסביבתי, וכן כי לא נבחנו המשמעויות ההנדסיות והתפעוליות הנלוות לבנייה המאסיבית בגשר מעל מסילת הרכבת". באותו מסמך, ישנה גם התייחסות למתחם ובו מסוף מטענים שייתכן ויצטרך להיות מפונה לאתר חלופי, ואליו תועתק חלק מתחנת הנוסעים, מה שיצריך בניית רציפים, מסילות, מבנה תחנה וכניסות אפשריות מגשר הרלינג, חניה ועוד. מדובר בפרויקט הנדסי מורכב ויקר, כל זה בזמן ששכונת מגורים נבנית בסמוך.

על אף התנגדויות אלה אושרה הקמת השכונה החדשה, ובסוף 2018 כבר פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז לבניית כ-1,200 דירות בקרקע, ובמרץ 2019 זכתה בו " ארזי הנגב ". ואולם על אף שיווקן של קרקעות השכונה ליזמים לפני קרוב ל-5 שנים הגשר, כאמור, עדיין לא החל להיבנות.

במכתב ששלח רק בשבוע שעבר שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, לחברת " אשטרום ", הוא כותב כי הבעיה התקציבית הנוגעת להקמת הגשר טרם נפתרה. "אני פועל רבות ובמגוון מישורים לשם קידום מהיר של בניית הגשר האמור", כתב השר. "בניית גשר הרלינג צפויה לעלות למעלה ממיליארד שקל וממתינים כעת לקבלת אומדן עלויות מדויק ואחר כך למציאת המקור התקציבי הגבוה הנדרש לשם הקמת הגשר".

ייתכן כי מתן ההיתר היה טעות

לדברי המשנה ליועץ המשפטי לעיריית בני ברק, עו"ד יעקב ראבד, "תאריך היעד המקורי (לסיום הבנייה, ר"ל) שלו היה 2021, ואחרי זה הוא עודכן ל-2023. כשהגיעה חברת ' ארזי הנגב ' וחברות נוספות לבקש היתרים באותה שכונה, למעשה העירייה הייתה יכולה לסרב לתת להם היתרים כי על פי התב"ע, עד שלא תושלם בנייתו של הגשר לא ניתן להוציא היתר".

עוד לדברי ראבד, "בשבוע שעבר התרענו כדי שהרשויות יתעשתו ויטפלו בזה. לפני כחודשיים הייתה ישיבה בשטח עם שרת התחבורה מירי רגב, עם שר השיכון גולדקנופף, עם מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, מנכ"ל רמ"י ינקי קווינט. כולם באו ודיברו וישבו שם בשטח. כמובן כל בכירי העירייה, נציגי הקבלנים, כולם היו שם על מנת שהדברים האלה יתקדמו, ושום דבר לא זז. וזה אחרי הרבה ישיבות אחרות. אם העירייה תאכלס את השכונה, מבלי שהגשר נבנה, היא תכניס אותה למצוקה קשה. אם נשחרר את הפקק הזה אף אחד לא יודע מתי יבער למישהו לטפל בדבר הזה". עוד הוסיף כי "העירייה החתימה את היזם שידוע לו שעד שלא יתקיימו התנאים הללו לא יהיה אישור אכלוס. גם אמרו לו שהוא מחויב ליידע את הדיירים שזו הסיטואציה".

דברים אלו מעלים שייתכן שזו הייתה טעות מצד עיריית בני ברק, שביקשה לקדם ולהוציא את הפרויקט אל הפועל, אך בחרה להתעלם מהשלב הראשון של ביצוע תוכנית תמל/ 1045 הקובע כי "תחילת ביצוע גשר הרלינג עם נתיב אחד לכל כיוון, לכל הפחות, יהווה תנאי למתן היתר ראשון".

ראבד מוסיף כי אם העירייה תראה שיש התקדמות בשטח, ויקבע תאריך יעד אמיתי שעומדים מאחוריו ומתחילים לעבוד בו, יכול להיות שהיא תבחן מחדש את עמדתה. "כשהגשר לא קיים, לתת טופס 4 על סמך כלום ושום דבר - ודאי שלא. אם יהיה קבלן שנראה הסכם מולו שהוא מתחייב למסור את הגשר תוך כך וכך זמן, אז אותם תושבים שיכנסו לשכונה יבינו שהמציאות היא זמנית ותוך מספר חודשים כבר יהיה פתרון של קבע. כרגע אין לנו אור בקצה המנהרה, מדובר על להכניס שכונה שלמה למצור".

בין הפטיש לסדן נמצאים היזמים, ובפרט חברת " ארזי הנגב " של שריקי, שהתחייבה בפני 839 משפחות כי יוכלו להיכנס לדירותיהן בנובמבר 2023, לפי חוזי הרכישה. מכתב שהוציאה בשבוע שעבר עיריית בני ברק, הבהיר שנכון להיום, המועד המוקדם ביותר שבו יוכלו להיכנס לדירות הוא מאי 2025, וגם הוא לא מובטח.

במכתבו של ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, לחברת " ארזי הנגב "של עודד שריקי, שזכתה במכרז בקרקע במסגרת " מחיר למשתכן " ושיווקה בה דירות גם לרוכשים מהשוק החופשי, הזהיר את החברה שלא להטעות את רוכשיה, וציין כי הפרויקט שהיא בונה בשכונה לא יקבל אישור אכלוס, עד להשלמת בנייתו של גשר "הרלינג". כיום למעלה מ-40 בניינים של חברת "ארזי הנגב" נמצאים כבר בשלבי גמר והרוכשים הראשונים אמורים היו להיכנס לדירותיהם עוד חודשיים. בשכונה בונות גם החברות אשטרום ואביסרור.

ויכוחים על מימון הקירוי

ולא מדובר כאמור רק בביצוע הגשר. "יש מסילה של רכבת כבדה שעוברת בדרום השכונה ומעבירה חומרים מסוכנים בדרגת סיכון מאוד גבוהה", מספר ראבד. "דו"ח של המשרד להגנת הסביבה קבע שלא ניתן לאכלס מבני מגורים בסמיכות אלא אם כן יקרו את המסילה של הרכבת והדבר הזה הוא חלק מהגשר. אם זה לא יעשה, אז גם לא יהיה ניתן לאכלס את השכונה, זה עניין אובייקטיבי. לא ניתן לאכלס מבני מגורים ליד מסילת הרכבת אלא אם כן היא תקורה או תוסט - מה שלא עומד על הפרק. עניין הקירוי נוגע למבנים שהם ברדיוס של עד 100 מטר מקו המסילה, וזה נוגע לחלק נכבד מאוד ממבני המגורים בשכונה".

מי שאמורה לבצע את פרויקט הקירוי היא חברת "גורדי", שזכתה במכרז שפרסמה עיריית בני ברק, והיא אחראית על הקמת "תשתית הכוללת מערכות תת קרקעיות (ניקוז, חשמל) ומערכת כבישים, גשרים וגשרי הולכי רגל" וכן על "קירוי 40,000 מ"ר מעל רכבת ישראל". לקוחות החברה, על פי הרשום באתר, הם רמ"י והחברה הכלכלית בני ברק.

מנכ"ל החברה הכלכלית פולק, אומר כי "את החלק של קירוי המסילה שקשור לנושאי איכות סביבה מנהלת חברת 'גורדי'. אבל רכבת ישראל אומרת - החלטתם לקרות אותנו - אני רוצה קירוי מלא של 2 מסילות. ובאמת התקן של איכות הסביבה החמיר בשנים האחרונות והוא דורש קירוי מלא. אבל מי יממן את זה? על זה יש ויכוח בין רמ"י למשרד התחבורה למשרד לאיכות הסביבה והרכבת. בגלל המריבה הזו כל אחד בורח ובסוף הוויכוח הוא כספי. לגבי חלק הגשר העיקרי - שעובר מעל הרכבת - אין לו בכלל הרשאה תקציבית מרמ"י וגם לא סיימו את התכנון שלו. בין היתר גם בגלל הוויכוח עם הרכבת. השכונה מוכנה, הדירות מוכנות כמעט, ואנחנו תקועים עם הצרות של המדינה. זה פשע לאכלס שכונה ככה".

רמ"י: עד כה לא הושגו הסכמות עם הרכבת

מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נמסר כי "עפ"י התוכנית המאושרת (תמ״ל 1045) היתרי בניה בחלק מהמגרשים מותנים קירוי חלקי של מסילת הרכבת. למיטב ידיעתנו, העירייה אפשרה ליזמים שביקשו היתר להתקדם תוך שהיא מעבירה את התנאי לשלב האכלוס אלא שעד כה לא הושגו הסכמות עם הרכבת. הנושא הוצג לשרי התחבורה והשיכון הבוחנים מוצא".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "הגשר תוקצב על ידי משרד התחבורה. הובהר לקבלנים עוד בטרם מתן ההיתרים כי ללא בניית הגשר לא יינתן היתר. על מנת להקל עליהם, ניתן ההיתר תוך התחייבות וחתימה שלהם שלא יינתן טופס 4 בטרם ייבנה הגשר. עקב העובדה שבתוואי הגשר ובסמוך לאזור המגורים חולפת רכבת המובילה חומרים מסוכנים, על פי דרישת המשרד לאיכות הסביבה נדרש קירוי מיוחד שלא הוזמן מראש ולא תוקצב, בימים אלו פועלת הוועדה להסרת חסמים לפתרון שיסדיר את בניית הגשר והקירוי".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר, "ראשית, נציין כי חוזה המכר הינו בין הקבלן לבין הרוכשים, לרבות התאריך המוגדר למסירת הדירות. במקרה של איחור במסירת הדירות, מוגנים הרוכשים בהתאם להוראות חוק המכר ועליהם לפעול לפי הצורך בהתאם לו. לא מוכרת לנו התניית ראש העיר המצוינת והמשרד עושה כל שביכולתו על מנת לקדם את הנושא".

מנתיבי איילון נמסר: ״הקמת מקטע הגשר מעל פסי הרכבת, שנמצא באחריות החברה המנהלת של בני ברק מכתיב את הלו״ז של הפרויקט כולו. בתוך כך, סיום הגשרים על ידי כלל הגורמים עתיד להסתיים ביוני 2025, כבר ב-2/2024 צפוי להיפתח גשר האצ״ל, כחלק מגשרי הרלינג, במתכונת חלקית ויאפשר כניסה מרחוב הלח״י״.