100 אלף איש נזרקו לרחוב: "אף אחד לא דואג לנו. בינתיים אוכלים עדשים, אבל גם לזה נגמר הכסף"

מאז פתיחתה של מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר, מתמודד ענף הבנייה בישראל עם מצוקת כח אדם חריפה, הנובעת מכך שכ-100 אלף פועלי בניין פלסטינים מיהודה, שומרון ועזה, לא נכנסים עוד לעבוד בשטח ישראל. תוך כדי העיסוק האינטנסיבי בנושא, נראה שאיש אינו נותן את דעתו על 100 אלף הפועלים אשר מזה קרוב לשלושה חודשים אינם מתפרנסים כלל. הסיבות מובנות: בשעת מלחמה אכזרית ולאחר הטבח הנוראי בשמחת תורה, לרוב הישראלים יש מעט מאד אמפטיה לציבור הפלסטיני, גם אם אינו קשור לארגוני הטרור.

ובכל זאת לא ניתן להתעלם מהעובדה כי עד ה-6 באוקטובר, אותם 100 אלף איש היו כח העבודה המרכזי שבנה את המבנים והתשתיות בכל רחבי המדינה, אשר משמשים את כולנו. בימים אלה, אותם רבבות עובדים הנם נעדרי הכנסה לחלוטין, ללא דמי אבטלה, וגם הרשות הפלסטינית מתנערת מאחריות לנושא.

מי שמנסה למצוא פתרונות למצב המורכב הוא ארגון העובדים "מען", שקיים מזה 20 שנה, ואשר החל משנת 2009 מייצג גם פלסטינים העובדים בישראל – הן באופן פרטני והן כאיגודי עובדים. לדברי מנכ"ל הארגון אסף אדיב, "מיום ההכרזה על המצב חירום ב-7-8 באוקטובר, הכל נאטם, היה מצב של שוק. המדינה שמותקפת רוצה להגן על עצמה, זה לגמרי מובן. כולם יושבים בבית, שותקים. הרוב הגדול רוצה לעבוד ומבין שיש מצב חירום".

מען ומספר ארגונים נוספים פנו בנובמבר אל האגף לשירות מעסיקים (מת"ש) ברשות האוכלוסין וההגירה, בבקשה לאפשר לעובדים הפלסטינים למשוך את כפסי הפנסיה שלהם מבלי שיצטרכו להודיע על עזיבת מקום עבודתם. "ביקשנו שיעבירו תקנה שניתן לשחרר לפנים משורת הדין 5,000 שקל, כדי שאותם פועלים יוכלו לשרוד. עבר יותר מחודש ולא קיבלנו תשובה"

לדברי אדיב, עלתה הצעה באחת מישיבות הממשלה לפיה העובדים יקבל דמי אבטלה, אך זו גרמה לוויכוחים קשים: "ראש הממשלה נתניהו העלה את זה בישיבה וישר קפצו עליו: 'מה? נשלם עליהם כדי שלא יתקפו אותנו?,' אז הוחלט לסגת מהרעיון הזה".

במען ובמספר ארגונים נוספים חשבו על פתרון אחר. בחודש נובמבר פנה הארגון, יחד עם קו לעובד ועם הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב, אל האגף לשירות מעסיקים (מת"ש) ברשות האוכלוסין וההגירה, בבקשה לאפשר לעובדים הפלסטינים למשוך את כפסי הפנסיה שלהם מתוכנית הפנסיה של חברת "עמיתים" באופן חד פעמי, וזאת מבלי שיצטרכו להודיע על עזיבת מקום עבודתם.

"ביקשנו שיעבירו תקנה שניתן לשחרר לפנים משורת הדין 5,000 שקל, כדי שאותם פועלים יוכלו לשרוד. עבר יותר מחודש ולא קיבלנו תשובה", מספר אדיב. "אני מבין שמת"ש לוחצים להביא עובדים זרים, אבל בנושא של העובדים הפלסטינים הם לא כל כך עובדים".

פועלי בנייה, צילום ארכיון. למצולמים אין קשר לכתבה (שאטרסטוק)

לדברי אדיב, בקרב הפועלים יש מי שאינו יכול עוד להמתין, מודיע למעסיק על הפסקת העבודה על מנת שיוכל למשוך את עספי הפנסיה. "היום קיבלתי עובד ש-30 שנה עובד בישראל וביקש שיעזרו לו, אמר שהוא חייב להסדיר הפסקת עבודה ולמשוך את הכסף מהפנסיה, אחרת אין לו ממה לחיות. אם הוא פונה למעסיק שלו והמעסיק מפסיק את ההיתר, אז הוא ויתר על ההיתר שלו. ואם מחר או עוד שבוע-שבועיים אין לו היתר וחוזרים לעבוד, הוא הפסיד את מקום העבודה. הוא עושה את זה מתוך הימור גדול ומתוך ייאוש, יש לו משפחה, חובות". מרשות האוכלוסין וההגירה לא נמסרה עד כה תגובה לדברים.

לאדיב גם ביקורת גדולה על הרשות הפלסטינית: "בקורונה, הרשות אמרה כי כל עובד שנשאר בבית בגלל הסגרים יקבל פיצוי של 700 שקל, ובסוף הכספים ניתנו למקורבים. מאז עברו שלוש שנים. הם היו יכולים לבנות מנגנון, איזו  קרן שתאפשר לחיות. הרשות לא נותנת לעובדים שום דבר. חוץ מזה, אף אחד מהמנהיגים ברשות לא התייצב ואמר שחמאס לא קשור אליהם, ושהם נגדו ורוצים לשמור על יחסים נורמליים, כולם נגררו כמו אחרון הפופוליסטים אחרי המלל הקיצוני של חמאס. מההיכרות שלי, לא כל הפלסטינים הם חמאס, לא כולם קיצוניים. צריך לתת אנשים להתפרנס, המצב יוצר לחץ. פשוט טורף אנשים וגומר אותם".

מנכ"ל "מען" אדיב:  "זה אבסורד שנציגי המתנחלים בממשלה מתנגדים לכניסת פועלים מסיבות ביטחוניות בעוד שהחברים שלהם במישור אדומים מכניסים עובדים למסגריות, לנגריות ולמכבסות. אבל אני בעד זה. מה שעשו בהתנחלויות זה הגיוני, וצריך לעשות את אותו הדבר בקו הירוק. להכניס פועלים - אבל עם הגבלות"

לגבי הפרסום לפיו עובדים פלסטינים, להם אסור להיכנס לישראל, נכנסים לעבוד ביישובים יהודיים ביהודה ושומרון אומר אדיב כי "זה אבסורד שנציגי המתנחלים בממשלה מתנגדים לכניסת פועלים מסיבות ביטחוניות, בעוד שהחברים שלהם במישור אדומים מכניסים עובדים למסגריות, לנגריות ולמכבסות. אבל אני בעד זה. הייתי במישור אדומים, לעובדים אסור להם להסתובב באזור התעשייה, ויש שומר על חשבון בעל הבית. מה שעשו בהתנחלויות זה הגיוני, צריך לעשות את זה גם בקו הירוק - להכניס פועלים אבל עם הגבלות.

"בפרויקט שער העיר בירושלים, פרויקט ענק, שם הפלסטינים עובדים לא רק באתר סגור, ואני לא רואה מתח שם, וזו העיר הכי מתוחה. אפשר לנהל את זה. אני גר בחיפה, יהודים וערבים מתחככים, אין מנוס. חמאס רוצים לשכנע שאי אפשר, אבל הם איחרו את המועד".

"עכשיו לא עובדים, סגורים בבית, שקל אחד אין" 

מחמוד אבו זהרה מחברון, בן 45 ואב ל-8, עובד מעל 30 שנה בישראל ודובר עברית. עד לאחרונה עבד באזור המרכז ובאשקלון. "עכשיו לא עובדים, סגורים בבית, שקל אחד אין", הוא מספר. "שום גורם לא עוזר. המצב קריטי. מ-8 באוקטובר אני בבית, ב-5 לאוקטובר קיבלתי משכורת של כמה אלפי שקלים, ופתאום קרה המקרה שמזעזע את כל העולם, ועד עכשיו אנחנו שורדים. המשכורת נגמרה בשבועיים הראשונים.

"אני בקשר עם המון גורמים בישראל", הוא מוסיף, "גם עם האנשים שעבדתי איתם לאחרונה. הם דואגים ממה שקרה וזה בעייתי ביותר. דיברו איתי וביקשתי שיעשו העברות של כספים, וזה לא התקבל, אומרים שגם המצב שלהם על פנים. אני מבקש שיקבלו את העובדים הערבים בחזרה, הם חפים מפשע. בכל השנים שחלפו לא ראינו מראה מזעזע מפועל פלסטיני כלפי אזרחים ישראלים, זה נדיר". 

לדבריו, "הרבה אנשים מתקשרים אלי מהסביבה, פועלים, רוצים לברר מה קורה. החשש שלהם שזה ימשיך עוד ותהיה קריסה משמעותית. לגבי מה שהתרחש ב-7 באוקטובר, כולם מבוהלים. עד עכשיו כל הפועלים שדיברתי איתם תמכו בדו קיום, כי אין מנוס מזה. הפועלים זרוקים ברחובות, אף אחד לא דאג להם, נזרקו לגורלם".

איהאב אבו רמילה מהכפר יאטא באזור חברון, עבד לפני המלחמה באזור ירושלים, הוא בן 42, נשוי עם שישה ילדים. "המצב כל כך גרוע מאז המלחמה, המצב שלנו חזר 100 שנה אחורה. אני מדבר עם הרבה מאוד עובדים, המצב גרוע אצל כולם והתלונה המרכזית היא שאין עם מי לדבר"

אבו זהרה פונה למקבלי ההחלטות בישראל: "אין מנוס, חייבים לחזור לשגרה של לפני 7 באוקטובר. אני פונה לבן גביר, סמוטריץ' וניר ברקת שישנו את דעתם כלפי העובדים הערבים. אם יימשך הסגר, העובדים האלה יאבדו שליטה על הבנים שלהם שייגררו לאלימות בעוד נקודות חיכוך. למה להאשים את הפועלים ולסגור אותם בעונש כולל? מדינה דמוקרטית כמו ישראל עושה ככה לעובדים חפים מפשע?". 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

יש דברים שאתה חושב שיכולים לשכך את החשש? 
"אפשר לנסות פועלים בני 35 ומעלה באזור המרכז והשפלה, אפשר עם שומרים על כל האתר. הפועלים לא רוצים בעיות, רק לגמור יום עבודה ולהביא כסף ומוצרי מזון הביתה". גם הוא קורא לשחרר את כספי הפנסיה: "אני פונה אליכם לעזרה, שישחררו לכל פועל 5,000-6,000 שקל כדי שישרוד עוד כמה שבועות.

"אני פונה לכלל הציבור הישראלי, לעובדים הערבים אין מנוס מלעבוד אצלכם בכבוד, באהבה ובשלווה. העובד הערבי לא אריה ולא נחש, הוא חף מפשע. הוא נכנס לעבוד, לקחת מה שמגיע הביתה ולפרנס את משפחתו. שלא יפחדו מפועלים. אני מתפלל יום ולילה שהכול יחזור לשגרה ויתגשם השלום". 

"המצב שלנו חזר 100 שנה אחורה" 

איהאב אבו רמילה מהכפר יאטא באזור חברון, עבד לפני המלחמה באזור ירושלים. הוא בן 42, נשוי עם שישה ילדים. "המצב כל כך גרוע מאז המלחמה, המצב שלנו חזר 100 שנה אחורה. אני מדבר עם הרבה מאוד עובדים, המצב גרוע אצל כולם והתלונה המרכזית היא שאין עם מי לדבר, את הרשות הפלסטינית מצב העובדים שעובדים בישראל לא מעניין, ונדמה שגם את הממשלה בישראל". 

לדבריו, "לכולם יש התחייבויות, שכר דירה, צ'קים שצריך לפדות, כל העובדים נמצאים ברחוב, לא יודעים מה הולך להיות. בינתיים אוכלים עדשים, אבל גם נגמר הכסף לזה. המעסיק האחרון שלי, כשהתחילה המלחמה, ביקשתי והוא נתן מקדמה קטנה, מאז הוא לא יכול לתת יותר, כי הכול סגור, גם הוא לא יודע מה הולך לקרות".

מחמוד אבו זהרה, בן 45 מחברון: "אני פונה לכלל הציבור הישראלי, לעובדים הערבים אין מנוס מלעבוד אצלכם בכבוד, באהבה ובשלווה. העובד הערבי לא אריה ולא נחש, הוא חף מפשע. הוא נכנס לעבוד, לקחת מה שמגיע הביתה ולפרנס את משפחתו. אני מתפלל יום ולילה שהכול יחזור לשגרה ויתגשם השלום"

אתה מבין את הפחד של הישראלים?
"החברים הכי טובים שלי ישראלים מקריית ארבע וממקומות אחרים, וככה כל העובדים סביבי, רוצים לחזור לישראל. אני יודע גם שיש בעיה כלכלית בישראל, שאי אפשר לבנות שום דבר ואין ברירה אחרת חוץ מלהחזיר את העובדים". 

האם הפתרון של משיכת הכספים מהפנסיה אפשרי עבורך?
"כדי לסחוב את הכסף מקרן של עמותת עמיתים אני צריך להתפטר והמעסיק יפסיק את ההתקשרות ואת אישור הכניסה לישראל. העובדים רוצים לחזור לעבודה. אני לא יכול להישאר בחוץ. העובדים לא רוצים לבטל את ההיתר. אין להם מה לחפש בגדה. ברשות דואגים רק לילדים של עצמם".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "הנושא בהתדיינות מול קרן עמיתים. יש לנו כמה כיווני פעולה שאנחנו רוצים לתת תשובה לגביהם. בחנו את המשמעויות של מכתב ארגון העובדים יחד עם עמיתים. בחודש האחרון נעשית פעילות שוטפת של עובדים מול עמיתים, בהתאם לכללים הקיימים, ונמשכו כספים בהיקפים של כמה מיליונים.  יש שאלה של מדיניות שנבחנה מול קרן עמיתים ואנו מאמינים שנשיב בימים הקרובים".

במשרד האוצר סירבו להגיב לדברים.