"אבא שלי לא נתן לי את האפשרות לחלום על עבודה אחרת. עוד בבית הספר הייתי מסיע פועלים לאתר"

אלי גבאי, בעלים משותף בקבוצת גבאי, מתארח השבוע במדור ומספר מדוע הוא מתחרט שלא טייל אחרי הצבא, על אבא שלו ש"זרק אותו למים" בגיל מוקדם ואפשר לו לטעות, על הקולגה שהוא מעריך במיוחד, האהבה לטיולים בטבע עם הילדים ומה היה עושה מחר אם היה שר השיכון.

חוויה מכוננת במהלך הקריירה:
"רכשנו מחברה אחרת קרקע בשכונת כפר שלם בדרום תל אביב, עם חסם משמעותי - מחזיקים שגרים בה למעלה מ-60 שנה. במשך 20 שנה לא הצליחו להגיע איתם להבנות אלא רק לתביעות. בסוף כשנכנסנו לתמונה ידענו לדבר עם האנשים ולהגיע איתם לפתרונות. זה גרם לי להבין את היתרון היחסי שלנו בעבודה עם אנשים ובהתמודדות עם אוכלוסיות מורכבות. ברגע שאתה יודע לדבר בגובה העיניים, לתת לאנשים להביע את עצמם ולא לבטל אותם, ולא לבוא בעמדה ש'אם אתם לא רשומים בקרקע אז אתם כלום', אלא לבוא ממקום טוב, אז הרבה יותר פשוט לעשות מהלימון לימונדה.

"יחד איתם ועם העירייה, הגדלנו זכויות, כדי שהם לא ירגישו שהם ישבו שם 60-70 שנה ונשארו בלי כלום, ואנחנו לא נרגיש שקנינו קרקע והפסדנו בה כסף. ידענו בזמן קצר להגיע להבנות עם 100% מהמחזיקים, כי ידענו לחשוב בראייה של מרוויחים מהשותפות ולא מרוויחים מהשותפים. כשאנחנו רכשנו את הקרקע היו בה 270 יחידות דיור, ועכשיו אישרנו תב"ע ל-600 יח"ד, קיבלנו גם היתר הריסה, ואני מאמין שנעלה על הקרקע בחודשים הקרובים. זה אזור שהוחזק על ידי מחזיקים כל כך הרבה שנים ובסוף באת עם הפתרון והחשיבה מחוץ לקופסה". 

טעות שלמדתי ממנה:
"אמא שלי ז"ל, פאני גבאי, התעקשה מאוד שאלך ללמוד. ואני כל הזמן ברחתי מהעולם של הלימודים ורציתי רק לעבוד ולעבוד. בסוף התחלתי ללמוד מנהל עסקים, ובדיעבד אני מצטער על זה שלא נהניתי מההווי של הסטודנטים, שלא הייתי בטיול אחרי צבא, הייתי רק בעבודה. בדיעבד לא הייתי מוותר על התקופה הזו ומנסה לעשות אותה בשילוב אחר ולא לוותר על כל מה שכל סטודנט רגיל עושה".

דמות שהשפיעה עלי במיוחד:
"את החברה ההורים שלי הקימו לפני למעלה מ-40 שנה, ואני נכנסתי אליה לפני 20 שנה. מאבא שלי, שמשון גבאי, למדתי המון. בניגוד להמון חברות משפחתיות, הוא זרק אותנו למים בגיל מוקדם ונתן לנו את האפשרויות ואת היכולות גם לטעות, גם להחליט, וגם לרוץ קדימה. התחלתי אחרי הצבא בעבודה באתר בנייה, בשטח. בנינו אז פרויקטים באשדוד והייתי כל יום בשטח. היתרון כשאתה מתחיל מהשטח, מלמטה, זה שאי אפשר לסובב אותך עם אקסלים, כי אתה יודע כמה תפוקה יודע לתת פועל, כמה עולה כל דבר, כמה פסולת צריך לפנות. אתה לומד מלמטה הכל ואז אף אחד לא יכול לספר לך סיפורים".

ההצלחה הכי גדולה שלי עד היום:
"רכישת חברת 'אנגל משאבים'. חברה שרכשתי דרך כונס נכסים , זה אחד התחומים שאנחנו אוהבים, דרך בעלים של בנק קטן שישב בהונגריה ונתן הלוואה על המניות. הגעתי עד אליו כדי לרכוש את המניות, ממש עד הקצה של העסקה. בתוך העסקה היו המון דברים שיש בהם פוטנציאל לא ממומש, היו לה המון נכסים. כשאנחנו רכשנו אותה היו בה 70 מיליון שקל הון עצמי, ונכון להיום יש בה קרוב לחצי מיליארד שקל". 

העצה שלי למי שנמצא בתחילת דרכו:
"זו ריצה למרחקים ארוכים. אם אתה בא לתחום הזה כדי להרוויח מהר, ולחשוב שאתה יכול לעשות סיבוב וללכת - אתה לא בתחום הנכון". 

ההחלטה הראשונה שהייתי מקבל אם הייתי שר הבינוי והשיכון:
"מחייב את כל רשויות התכנון ללוחות זמנים לאישור תב"עות, ומחייב את כל הרשויות המקומיות לתהליכי רישוי שבמידה ולא עומדים בלוחות הזמנים שלהם, הן נפגעות בתשלום היטל ההשבחה. שיהיו סנקציות על העיריות, שאם הצוות לא גורם לכך שהיתרים יצאו מהר, ותוקעים אותם בתהליך, אז העירייה תיפגע בכיס. זה קורה בגרמניה. אני מרגיש שיש רשויות שיש בהן צוותים שמנהלים את ההצגה ומתעדפים דברים מסוימים על פני אחרים. יש להם כוח והם מרשים לעצמם למשוך אותך עד לאינסוף".

הדבר המרכזי שלדעתי אנשים לא מבינים לגבי תחום הנדל"ן:
"הדבר העיקרי שאנשים שעובדים בתחום הזה, כמו קבלנים למשל, לפעמים לא מבינים, הוא שהעסקאות מתחלפות והאנשים לא. בסוף, אנחנו היום בעסקה הזו ומחר אנחנו בעסקה אחרת. אתה יכול לעשות טעות מולי, אבל אני אפגוש אותך שוב. יש אנשים שחושבים שרק העסקה חשובה. אם האנשים טובים עושים עסקה טובה. אבל אם האנשים לא טובים אז זה לא משנה". 

קולגה שאני מעריך במיוחד:
"גבי קלמן, שהיה המנכ"ל של ' יוסי אברהמי ' ומנכ"ל בנייני 'העיר הלבנה', ועכשיו פתח קרן. הוא יודע לראות את העסקה משני הכיוונים, נעים הליכות, יודע לתת פתרונות, מקרין אמינות וביטחון, וכיף לעשות איתו דרך".

הפרויקט האהוב עלי:
"פרויקט שלנו באשדוד על הים, בחוף לידו. מדובר בקרקע שקנינו לפני כמה שנים שהייתה מיועדת רק למלון, והפכנו אותה לשני מגדלי מגורים ומלון בן 240 חדרים. אנחנו מקימים את המלון עם רשת מלונות 'פרימה' שאיתה יצרנו שותפות אסטרטגית לעוד מספר פרויקטים. ובחודשים הקרובים אנחנו עולים על הקרקע. זה קודם כל לקחת קרקע שהיא רק למלון ולהפוך אותה גם למגורים, עם עוד 120 יחידות דיור על הים, וזה מה שהביא את המלון לידי מימוש, שגם הפך לנכס מניב של החברה".

הדבר שאני הכי אוהב לעשות מחוץ לשעות העבודה:
"לבשל ולטייל עם הילדים בטבע".

אם לא הייתי בעל חברת נדל"ן הייתי...
"האמת, אבא שלי לא ממש נתן לי את האפשרות לחלום על עבודה אחרת. עוד בבית הספר הייתי מסיע את הפועלים לאתר הבנייה וגם בצבא".  

התחזית שלי לשנה הקרובה:
"לאור כל השינויים בעלויות הביצוע והמימון של היזמים, אני חושב שאנחנו נראה עליית מחירים, מכורח הנסיבות. אנחנו רואים שיזמים פותחים פחות פרויקטים בגלל קצב המכירות, והדבר הזה ייצר ביקושים עם עליית מחירים. במקביל, אין עובדים, העובדים שיש עולים יותר כסף, הסחורות מתייקרות, ובסוף זה יגיע ללקוח הסופי. יש לנו אתר בנייה, שעל מנת לשמור על קצב העבודה בו אתה צריך לשלם לפועל עוד 200 שקל ליום, בנוסף למשכורת הרגילה".