"כדי להתחבר לפערים האמיתיים צריך לראות את הדברים כפי שהם, להיות בשטח"

"הפנים מאחורי ההתחדשות העירונית" עם רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית, שמספרת איך עברה מהצד המשפטי לצד העסקי, מתארת כיצד התחום השתנה לטובה לאורך השנים ומדגישה את החשיבות של צניעות והקשבה

שיתוף הכתבה
רונית אשד לוי (צילום: ענבל מרמרי) | ברקע: סביוני השמורה, נתניה | קרדיט: 3Dvisionרונית אשד לוי (צילום: ענבל מרמרי) | ברקע: סביוני השמורה, נתניה | קרדיט: 3Dvision

רונית אשד לוי רואה בעשיית ההתחדשות הרבה יותר מעבודה. עבורה כל פרויקט הוא משמעותי והיא מתגאה במיוחד בעשייה המאתגרת והחיונית תוך כדי המלחמה. היא מעריכה את עבודת הרגולטור, ומשום שהייתה דיירת וחלק מהנציגות בפרויקט פינוי-בינוי גדול - "דברים שרואים משם לא רואים מכאן", היא אומרת.

מה גרם לך להתחיל לעסוק בהתחדשות עירונית?

בתחילת הדרך הייתי מעורבת בעסקאות נדל"ן כעורכת-דין ועבדתי בעיקר בייצוג יזמים וגורמים מממנים. הפעם הראשונה שעסקתי בקרביים של התחדשות עירונית , עדיין בצד המשפטי, הייתה ב-2010 כאשר אחד הבנקים הגדולים פנה אליי כדי שאייצג אותו בפרויקט התחדשות עירונית בפתח תקווה. למדתי את העסקה מכל הצדדים שלה - זה היה מדהים.

פרויקט התחדשות הוא עסקה ייחודית שבה שלושה צדדים מרוויחים – הדיירים, היזם והרשות המקומית. הבנתי מהר מאוד את הפוטנציאל הגדול של התחום, בייחוד במרכזי הערים, ועברתי להתמקד בעסקאות של התחדשות עירונית . לפני שבע שנים עברתי מהצד המשפטי לעסקי והקמתי את תחום ההתחדשות העירונית באחת מחברות הנדל"ן בישראל. לפני קצת יותר משנה הגעתי לאפריקה התחדשות עירונית.

ספרי על חוויה משמעותית שזכורה לך מתחילת דרכך.

בהתחדשות הכל משמעותי. להציל חיי אדם, לשפר את המוביליות החברתית ולשדרג את הסביבה העירונית – הכל משמעותי מאוד. היום אנחנו מאכלסים פרויקטים תוך כדי הלחימה שמאוד משפיעה לחיוב על המחויבות וקצב ההתקדמות, למרות הכל. בדצמבר הגענו למעמד הריסה בפרויקט בירושלים שבו קיבלו הדיירים הודעת פינוי רגע לפני המלחמה. בספטמבר זכינו בפרויקט באשקלון ובמהלך המלחמה חידשנו ומיגנו את המקלטים באזור. התמזל מזלי, אני רואה בעשייה הזו הרבה מעבר לעבודה.

מהו הדבר הכי חשוב שכל מי שניגש לפרויקט התחדשות צריך לדעת?

לראות את האחר ולשמור על צניעות. התחדשות עירונית מחייבת התייחסות עם הרבה כבוד ורגישות למעמד, היא חלק ממרקם אנושי ועירוני קיים. כדי להצליח בפרויקטים כאלה צריך להתחבר, במובן העמוק, לאנשים ולבתים שלהם. כיזם, אתה צריך להיות ראוי להם, ועל מנת לזכות באמון ולבנות מערכת יחסים טובה, צריך להקשיב לאחר ולהיות בעמדה של צניעות. שיטות של "רגל בדלת" לא עובדות כאן והכרחי לשמור על קשר עם הדיירים ולהיות מוכן לתהליכים ארוכים ומשמעותיים.

איך תחום ההתחדשות העירונית השתנה לאורך הדרך בכל השנים שאת פועלת בו?

אני מלווה את התחום כבר יותר מ-15 שנים ובהחלט אפשר לומר שהוא השתנה באופן דרמטי. אצל בעלי הקרקע עלתה רמת המודעות וההבנה וכיום הם נעזרים ביועצים מקצועיים. בעיניי זה שיפור משמעותי. תמיד אעדיף לעשות עסקה עם שותף שמבין את התהליכים ויש לו ביטחון לפתוח את הדלת עבורי. אני מאוד מאמינה בשקיפות ובעדכון שוטף - היום זה אפקטיבי מתמיד.

לצד בעלי הזכויות, גם הרשות הממשלתית הפכה להיות שחקן משמעותי יותר ויותר לאורך השנים. היא מייצרת פתרונות למספר רב של נקודות חיכוך (החקיקה לדייר הקשיש, למשל), ועצם העובדה שבכל עיר כמעט ישנה מנהלת התחדשות מאפשר לצדדים לקבל תשובות אובייקטיביות. זה עניין חשוב מאוד שמקדש את המטרה של ההתחדשות – יצירת היצע גדול יותר של דירות ממוגנות עם כמה שפחות חששות אצל הדיירים.

מהו הדבר שהממשלה חייבת לעשות מחר כדי להאיץ התחדשות עירונית ?

לבוא איתנו לכנסים עם הדיירים. כדי להבין משהו באמת, כדי להתחבר לפערים האמיתיים – צריך לראות את הדברים כפי שהם, להיות בשטח. הבנה כזו היא המפתח להאצה של תחום ההתחדשות. אני, כדיירת, עברתי תהליך של התחדשות עירונית ולמדתי ממנו כל כך הרבה, על אף הניסיון שהיה לי עד אז כעורכת דין. ברגע שאתה נחשף לצדדים הרכים, להיבטים הפסיכולוגיים של ההתחדשות העירונית, אתה מבין. אני בטוחה שברגע שהרגולטור יבין את אלה, דברים ייראו אחרת.

מעבר לזה, קיצור הליכים והעלאת רמת הוודאות הם דברים שתמיד אפשר לשפר עוד יותר. סוגיות כמו מדיניות התמורות או מידת המעורבות של הרשות העירונית נדרשות לשיפור ברמת הבהירות שלהן. בכל מקרה, הרשות הממשלתית עושה עבודה מופלאה – אנשיה מזהים נקודות קושי ומוצאים פתרונות.

לאילו עסקאות או פרויקטים לא תתקרב?

אין לנו שום רצון לקחת פרויקט ולהגיע איתו לקו הגמר בעוד מספר רב של שנים. כל פרויקט שאנחנו נכנסים אליו, אנחנו מאמינים שניתן לממש אותו בטווח הקצר-בינוני. אנחנו לא פוסלים שום דבר מראש ופועלים בפריסה רחבה מאוד, מנהריה ועד באר שבע. לפני שאנחנו נכנסים לעסקה אנחנו בוחנים את הרצון של הרשות העירונית לקדם את הפרויקט ואת האפשרות של הקרקע לכלול את המכפילים הדרושים כדי לשמור על הכלכליות של הפרויקט. והכי חשוב – אנחנו בודקים היטב את מידת הבשלות של הדיירים. אם הם לא מבינים את המהות של ההתחדשות שהיא לייצר מוגנות והגנה ורק מנסים למקסם את הרווח האישי שלהם, במקרים כאלה יהיה קשה מאוד לקדם פרויקטים.

ספרי משהו שאף אחד לא יודע עליך בענף הנדל"ן.

את שנות בית הספר התיכון למדתי בפנימיית בויאר בירושלים. אין לי ספק שהדבר הזה עיצב אותי בצורה משמעותית. חוץ מזה אני אמא לארבעה ילדים ואני מאוד אוהבת לקרוא כך שתוכלו למצוא אותי בספריות.

מהו הפרויקט שאת הכי גאה בו?

כל פרויקט הוא מיוחד במינו, אבל הפרויקט הנוכחי שלנו באשקלון הוא יוצא דופן. המלחמה טרפה הרבה קלפים והצלחנו לעשות דברים שלא יאמנו, הכל כדי לקדם את הפרויקט במהירות ולספק לדיירים ביטחון. תוך חודש החתמנו 50% מהדיירים, השלמנו את המו"מ תוך כדי המלחמה, קיימנו כנס חתימות ויצאנו לדרך. זה מדהים ומופלא, ניצחון הרוח האנושית.


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:אפריקה התחדשות עירוניתרונית אשד לויהפנים מאחורי ההתחדשות העירונית
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...