בדרך להפוך ליישוב מעורב? למעלה מ-90% מהרוכשים בפרויקט חדש באבו גוש - יהודים

בימים אלו משווק ביישוב אבו גוש שליד ירושלים פרויקט מגורים בשם ״נופי אילן״, הכולל כ-100 דירות בבנייה רוויה. השיווק החל במאי של השנה שעברה ועד עתה נמכרו בו מעל 50% מהדירות בחוזים חתומים. הנתון המפתיע הוא שמעל 90% מהרוכשים הם יהודים - יותר מ-50% לצורך מגורים והשאר משקיעים, חלקם עם אופציה למגורים. כך עולה מנתוני דרא שיווק נדל"ן המשווקת את הפרויקט. מדובר בעובדה חריגה, בהתחשב בכך שמעל 98% מתושבי אבו גוש הם ערבים מוסלמים.

הפרויקט כולל כ-100 דירות ב-11 בניינים בני 5 קומות במערב היישוב ובהם 9 דירות בכל אחד. היזמים הם תניא ישראל מקבוצת מנוס, וא. חבר, בבעלות אבי חבר. תכנון הפרויקט נעשה על ידי משרד לארי שטרנשיין אדריכלים. הפרויקט הוא חלק משכונת אבו גוש המערבית שאושרה ב-2020 ונבנית בימים אלה בצפון מערב היישוב, מצפון לדרך המפרידה בין אבו גוש לקריית יערים. השכונה צפויה לכלול כ-330 יח"ד, מהם 100 דירות בבנייה רוויה. שאר הדירות הן צמודות קרקע.

דירת גן בת 3 חדרים נמכרת בפרויקט בהחל מ-2.45 מיליון שקל, דירת 4 חדרים החל מ-2.68 מיליון שקל, ודירת 5 חדרים בהחל מ-3.12 מיליון שקל. לאחרונה אף נמכר פנטהאוז 6 חדרים, 174 מ"ר עם מרפסת 83 מ"ר וחניה, תמורת 3.8 מיליון שקל.

פרויקט נופי אילן באבו גוש (viewpoint)

לדברי דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלי דרא שיווק נדל"ן, מלכתחילה היתה הפנייה של החברה בעיקר לקהל יהודי: "הפנייה שלנו הייתה בעברית, בפועל קהל היעד שרכש דירות בפרויקט יגיע מאזור ירושלים, מבשרת ציון ופרוזדור ירושלים. גם למגורים, גם להשקעה עם אופציה למגורים וגם משקיעים פרופר שראו הזדמנות טובה. גילאי הרוכשים נעים בין 30 ל-50, ורוב האוכלוסייה חילונית. היו גם עסקאות בודדות עם תושבי אבו גוש". עוד אומר אוהב ציון כי "כבר היום באבו גוש יש כמה משפחות יהודיות שגרות בשכירות".

לדבריו, "אין חיכוך עם האוכלוסייה. אבו גוש היא מקום נעים, ישראלים אוכלים שם. אני מסכים שזה עלול להרתיע. יש אנשים שלא יודעים לאכול את זה, מגורים בכפר ערבי, אבל הרבה פחות ממה שחשבתי. קצב המכירות היה מפתיע. מי שכבר בא ומתעניין מתקדם. הסיבה המרכזית היא תמורה לכסף: מיקום מצוין ביחס למחיר. כשאתה עושה השוואה לאזור, נווה אילן זה רק וילות יקרות,  במבשרת ציון זה 20% יותר במחיר. בשכונה באבו גוש זו תמורה גבוהה לכסף, לכן המשקיעים גם באים. המשקיעים מחפשים את הדירות הקטנות, ורוכשי המגורים את הדירות הגדולות".

המועצה מתנגדת למכרזים

לאבו גוש, המוקף ברובו יישובים יהודיים, היסטוריה חיובית כלפי האוכלוסייה היהודית. ב-1948 היה היישוב היחיד בפרוזדור ששמר על נייטרליות והמוכתר יוסוף אבו גוש אף היה איש לח"י. לאחר מאבק של הוועד לגולי אבו גוש, בסופו של דבר גם הורשו התושבים לחזור ליישוב, לאחר שגלו בזמן המלחמה.

כיום מועצת אבו גוש מנהלת הליך משפטי נגד רמ"י ומשרד השיכון בנוגע למכרזים שלא משווקים לתושבי היישוב, שידם אינה משגת. גם אחסאן עבד אל רחמאן, קרוב משפחה של ראש המועצה לשעבר סלים גב'ר, מוביל מחאה נגד מכרזים לשיווק קרקעות בכפר. בראיון ל-ynet מיוני 23 אמר כי "יש מצוקת דיור אצל הצעירים באבו גוש, אנחנו מבקשים שהמגרשים יהיו מיועדים לאנשי הכפר. אנחנו לא רוצים שאף אחד מבחוץ יגיע לגור בתוך הכפר, זה משנה את המבנה הדמוגרפי. אם אני רוצה לגור במושב יהודי, יאפשרו לי? יש שם ועדות קבלה".

נדב ליסובסקי, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברת א. חבר, אחת משתי היזמיות בפרויקט, שזכתה בו ב-2021 במסגרת השכונה החדשה, מספר כי "בגדול, זה אחד המקומות היפים בארץ. זיהינו מראש שנוכל להציע שם דירות ברמת מחיר אטרקטיבית לאזור. אם האזור הוא הר אדר ומבשרת, היות שמדובר בשכונה בכפר הערבי, זיהינו שההצעה שלנו מולם תהיה אטרקטיבית ב-20%.

"תחילה השיווק, הפרי סייל הראשוני, היה לקרנות השוטרים, גם להשקעה וגם למגורים. מאז עלו המחירים. אחרי שלושה חודשים נכנסנו לשיווק רגיל. אולי יש שניים-שלושה בלבד מהרוכשים שהם עורכי דין מקומיים. אני מניח שהאוכלוסייה מזהה את אבו גוש כמקום חיובי וגרים בו יהודים בשכירות. ברור שזה לא פרויקט רגיל, לא הסתרנו את המיקום בשיווק. לחלק זה מתאים וחלק זה לא מתאים".

איך הייתה התגובה של הרשות המקומית?
"לא הייתה לנו בעיה עם המכרז הזה, הם רוצים אוכלוסייה יהודית בכפר, הם יודעים שהיא גם תחזק אותו. אולי הייתה להם יותר בעיה עם הקרקעות לצמודי קרקע, שרצו שבהן תהיה העדפה למקומיים, שמעדיפים פרויקטים בבנייה לא רוויה".

למה לגור בפרויקט הזה מלבד המחירים?
"גם מבחינת טיולים, גם מבחינת ירוק, גם מבחינת מעיינות, ואמצע הדרך בין ירושלים לת"א - האזור הוא מופלא והאזור מסביב יקר יותר. גם התכנון שלו מוקפד, תשע דירות בניין עם כיוון לנוף".

אחת הרוכשות היא הדס צרפתי, מנכ"לית עמותה המלווה אלמנים ואלמנות ומורת דרך, אם חד הורית ל-4 ילדים וגרה בירושלים. היא רכשה את הבית לשיפור דיור. "יש לי בית משלי בפסגת זאב ואני עוברת למה שאני מכנה הריאה הירוקה של ירושלים. הרבה שנים רציתי אבל ידי לא הייתה משגת. אני מאוד מאמינה באזור הזה, הוא גם קרוב למשרד, אני מאוד אוהבת את היציאה מירושלים ולא בתוך העיר. אני מטיילת ומכירה את האזור היטב. אהבתי גם את סטנדרט הבנייה, מתוך כמה שפרויקטים ראיתי.

 "היו מחשבות לגבי אופי היישוב, אבל לא הרבה, כי יש לי בעיה עם אנשים וערכים ולא עם דתות. חוץ מזה שתושבי אבו גוש מאז ותמיד היו אוהבי ישראל. אני מכירה המון משפחות ואני גם מטיילת הרבה. בהתחלה התלבטתי אבל אין לי ילדים בגיל חינוך. זו החלטה של היישוב של אבו גוש, קרקעות שלהם, ואם הייתה התנגדות גדולה הפרויקט לא היה קם. מדובר ב-8,000 איש. לא שמעתי רחשים של אנשים שלא מרוצים. הפרויקט משתלם להם בהכנסה של אוכלוסייה יותר מבוססת".

רוכש אחר הוא א', בן 35, משפר דיור, בעל דירה ביישוב קהילתי בשומרון ליד ירושלים, עובד בתחום IT בשרון, נשוי עם שלושה ילדים, שרכש את הדירה עם זוגתו: "קנינו את הדירה למגורים. כולנו ידענו שהנדל"ן בארץ יקר. המחירים שהפרויקט מציע אטרקטיביים בקרבה לירושלים, עם גישה למרכז הארץ".  הוא מספר שמבחינתו אופי היישוב לא היה שיקול בהחלטה. "שמעתי על הפרויקט מפרסום באתרים ובפייסבוק. לא רק המחיר, גם סוג הבנייה, הבנייה בירושלים היום רוויה מאוד עם גורדי שחקים, וגם הבנייה הנמוכה הייתה שיקול, הדירה והמפרט ביחס לסביבה. והנסיעה קצרה יותר לעבודה מאשר מתוך ירושלים"

המכרז לקרקע הפרויקט כאמור הסתיים ב-2021, אך מאז מועצת אבו גוש יצאה כאמור נגד מכרזים שאינם כוללים הקצאות למקומיים. ב-2022 הגישה עתירה מינהלית נגד משרד הבינוי והשיכון ורמ"י בטענה כי המדינה פרסמה מכרזים לשיווק קרקעות בתחום היישוב אבו גוש כאשר ההחלטה והפרסום נעשו בניגוד גמור לעמדת המועצה המקומית, "בניגוד לעמדת תושבי אבו גוש ובניגוד להסכמות שהושגו בין הצדדיים ביחס לשיווק קרקעות בתחום היישוב לטובת תושביו. בהתעלמות מהצורך המקומי של התושבים בפתרון מצוקת הדיור האקוטית ממנה הם סובלים זמן רב", נכנתב בעתירה.