פסק דינו של השופט דוד זילר שניתן לגבי תוכנית ההתחדשות של רחביה, מצטרף לזה של המחוזי בתל אביב, שהכריע גם הוא כי אין לנטרל את עליית השווי הנגרמת מתמ"א 38 בעת חישוב היטל השבחה בגין תוכניות שהופכות את הזכויות מכוחה למוקנות. בכך קיבל השופט עקרונית את החלטת ועדת הערר בנושא, ודחה את הערעור שהגישה הוועדה המקומית ירושלים, כמו גם את עמדת המשנה ליועמ"שית בנושא. בין הנהנים – נשיא בית המשפט העליון לשעבר
הוועדה המחוזית ירושלים קיבלה את הערר שהגישה היזמית, אי.טי.טי גלובל, נגד הוועדה המקומית בעיר, בנוגע למגרש בשכונת תלפיות בו נותר שלד בניין, וקבעה כי הערר יוחזר לשמאית המכריעה. "בעלי הזכויות הם אנשי חוק שביקשו לבנות את ביתם. זו לא עבריינות בנייה, אלא נתון עובדתי במקרקעין"
ועדת הערר המחוזית של מחוז י-ם דנה בשני עררים בסוגיה זהה - האם המועד לפיו יש לחשב את היקף הפטור מתמ"א 38 הוא מועד אישורה של תוכנית לפי סעיף 23, או מועד הוצאת ההיתר. הוועדה קיבלה את עמדת הוועדה המקומית י-ם לפיה מועד הוצאת ההיתר הוא הקובע
יזמים המבקשים להוציא היתר בניה בירושלים, מחויבים לחתום על התחייבות כי יעבירו לעירייה שטחים בנויים הנכללים בהוראות התוכנית, ללא תמורה וללא פיצויי הפקעה. ועדת הערר מחוזית דנה בשלושה מקרים שכאלה, קבעה כי מדובר ב"התנהלות פסולה שתוצאתה היא מניעת פיצוי מבעלי הזכויות במקרקעין" וקראה לרשות לשקול שוב את מדיניותה
