למרות ההתנגדויות: המועצה הארצית ממשיכה בקידום הרחבת היישובים הכפריים

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה העבירה אתמול להערות הוועדות המחוזיות, עדכון לתמ"א שמציע מנגנון שיאפשר לישובים הכפריים לגדול לרמה של עד 10 יחידות דיור לדונם. זאת למרות ביקורת על המהלך, בין היתר מצד הירוקים ותנועת המושבים

שיתוף הכתבה
יו"ר מטה התכנון הלאומי, נתן אלנתן (Eclipse media)יו"ר מטה התכנון הלאומי, נתן אלנתן (Eclipse media)

למרות ההתנגדויות החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות נתן אלנתן, להעביר אתמול (ג') להערות הוועדות המחוזיות תיקון לתוכנית המתאר הארצית לפיתוח ( תמ"א 35 ). מדובר בעדכון לתמ"א שנעשה לאחר יותר מ-15 שנים, והוא נועד לאפשר את פיתוח היישובים הכפריים בשל הגידול הצפוי באוכלוסייה. עד היום, כל יישוב היה יכול להתפתח בהתאם למכסה שנקבעה בבלי להתייחס למאפיינים הייחודים של כל יישוב. 

במסגרת התיקון, מוצע מנגנון שיאפשר לישובים הכפריים לגדול באופן המותאם לגדלם, למיקומם ולצרכיהם, תוך מתן מרחב שיקול דעת למוסדות התכנון - מהרמה המקומית, דרך המחוזות ולמועצה הארצית.

כמות יחידות הדיור והצפיפות המחויבת ביישוב, ייקבעו על פי הדגם שאליו ישויך בהתאם לגודל אוכלוסייתו ביום הגשת התוכנית. התמ"א מגדירה שלושה דגמי יישובים: עד 2,100 נפש (700 יח"ד), עד 3,000 נפש (1,000 יח"ד) ועד 5,000 נפש (1,400 יח"ד) וטווח הצפיפות נע בין 3-8 יח"ד/ ד' באזורים המרוחקים ל-5-10 יח"ד/ ד' באזורי הביקוש. 

נוסף על כך, באזורי הביקוש ככלל, לא תתאפשר תוספת שטח, אלא רק עיבוי פנימי בתחום הבנוי, אלא במקרים חריגים שבהם היקף התוספת יוכל להגיע עד ל-25 דונם בלבד. התמ"א גם קובעת לראשונה חובה של תמהיל יחידות דיור, כדי שייווצר ביישובים מלאי של יחידות דיור קטנות ובינוניות שיתנו מענה לאוכלוסיות מגוונות.

תמ"א 35 אושרה בשנת 2005 וקבעה תעדוף ברור לריכוז מרבית הפיתוח, בעיקר למגורים, ביישובים העירוניים. לעומת זאת, תפיסת התמ"א לגבי הישובים הכפריים נותרה בעינה מאז אישור התמ"א, כיישובים קטנים. עם השנים התחדד הצורך לבחון את היישובים הכפריים גם בראי ייעול השימוש במשאב הקרקע, והעלאת צפיפות המינימום וביצירת תמהיל תכנוני הפונה לאוכלוסיות מגוונות. 

תיעדוף ליישובים המצויים באזורים המרוחקים יותר

כמו כן, בשל הגידול הצפוי באוכלוסיית המדינה, יש כוונה לספק מענה ארוך טווח גם לגידול וצמיחה של יישובים כפריים, מבלי לשנות את היחס שבין האוכלוסייה הכפרית לאוכלוסייה העירונית (העומד על כ-90% מהאוכלוסייה בערים), כאשר התעדוף הוא לערים. התוכנית נועדה לאזן בין אינטרסים רבים ומגדירה את מרחב הפעולה לתכנון ביישובים הכפריים תוך שימוש בכלים של צפיפות, תמהיל, גודל שטח ותעדוף לפי אזור.

התיקון יוצר תיעדוף ליישובים המצויים באזורים המרוחקים יותר, תוך חובת התייחסות וקבלת החלטות במוסדות התכנון ביחס לישובים העירוניים הסמוכים, כדי לשמור על איזון ברמה אזורית ולאפשר את חיזוק הערים והמרחב הכפרי באופן הדדי, בהתחשב בתשתיות ובצרכים ציבוריים נוספים במרחב.

התוכנית גובשה במשך למעלה משנתיים, במסגרת ועדת עורכים רחבה ועשרות ישיבות עבודה עם משרדי ממשלה וגופים ציבוריים, נציגי רשויות מקומיות ועוד. כאמור, התוכנית תועבר כעת להערות הוועדות המחוזיות והוועדות המקומיות כך שאלה יוכלו להעביר את הערותיהן השונות לתוכנית.

לתוכניות היו התנגדויות מכמה גורמים שונים, ארגוני הסביבה טענו  בין השאר שיש יחידות דיור שלא מומשו גם בתמ"א הקיימת והתיקון מעורר פרבור תוך הסתמכות על רכב פרטי, תנועת המושבים והתאחדות חקלאי ישראל תמכו בתוכנית אך סברו שהצפיפות ביישובים הכפריים צריכה להיות קטנה, פורום ה-15, המאגד את הערים העצמאיות טען לפגיעה בערים ואף איים בפנייה לבג"ץ, ומשרד החקלאות תמך אך סייג שזה צריך להיעשות בשטח הבנוי ככל הניתן ותוך צמצמום בפגיעה בשטחים חקלאיים.


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:המועצה הארצית לתכנון ובנייהיישובים חקלאייםנתן אלנתן
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...