נע"מ להכיר: אמצעי המימון שהפך ללהיט סייע לענף לגייס 2 מיליארד שקלים בתוך שבוע

מגמה חדשה תופסת תאוצה בתחום המימון של ענף הנדל"ן. גיוס באמצעות ניירות ערך מסחריים (נע"מ). במהלך השבוע שעבר, גויסו באמצעות כלי זה לא פחות מ-1.9 מיליארדי שקלים על ידי שש חברות נדל"ן. הנע"מ הם ניירות ערך לטווח קצר, המייצגים התחייבות של החברה להשיב למחזיק בנייר את כספו בטווח זמן שנע בין שבוע לשנה. בשל הטווח הקצר שבו מקבל המשקיע את כספו בחזרה, גם הריבית שנושא עמו נייר הערך נמוכה יותר מאיגרות חוב לטווח הארוך.

מדובר בכלי שנכנס לשימוש מואץ בענף, כפי שיעיד רצף הגיוסים שהתרחש בשבוע שעבר. ביום ראשון שעבר גייסה רבוע כחול נדל"ן 464 מיליון שקל בהנפקת נע"מ במרווח (שיעור מעל ריבית בנק ישראל ) של 0.25%. באותו היום גייסה גם ביג 200 מיליון שקל בהנפקת נע"מ במרווח של 0.2%.

ביום שני שלמחרת התרחש מקבץ גיוסים מרשים נוסף, במסגרתו גייסו עזריאלי 638 מיליון שקל במרווח של 0.12%, אפי נכסים גייסה באותו יום 163.65 מיליון שקל במרווח של 0.45%, וגב ים גייסה ביום זה 300 מיליון שקל במרווח של 0.16%. פרעון כל הניירות מיועד ליולי 2025. אל כל אלה מתווספת הודעת מגה אור מאתמול (א') לפיה גייסה באמצעות נע"מ 180 מיליון שקל מהמוסדיים במרווח שלא יעלה על 0.6% בשנה. המרווח הסופי ייקבע בגיוס מהציבור.

סמנכ"לית הנפקות ברוסאריו קפיטל: "למה הנע"מ פרצו דווקא עכשיו? ראשית, הקרנות הכספיות, שהן הלקוחות המרכזיות של הנע"מ, הכפילו את עצמן בתוך שנה ל-100 מיליארד שקל לעומת 50 מיליארד שקל בשנה שעברה, ולעומת 20 מיליארד שקל לפני שנתיים. מהרגע שהריביות עלו הקרנות הכספיות תפסו פופולריות, כי ככל שהריבית יותר גבוהה במשק אתה מצפה לתשואה יותר גבוהה. לצד זאת, התחרות בין הקרנות מובילה למרווח יותר נמוך, שמשרת את חברות הנדל"ן"

ניירות הערך המסחריים הם חלק מהניסיון של חברות הנדל"ן למצוא פתרונות מימון זולים, זאת לאחר שגם השבוע הודיע בנק ישראל שלא יפחית את הריבית. בשנה שעברה העדיפו החברות לפנות לגיוסי אג"ח, אך אלו כאמור בעלויות גבוהות יותר. חברות אחרות מצאו פתרונות אחרים, למשל הכשרת הישוב התחדשות עירונית מצאה פתרון מסורתי יותר, עם הכנסת משקיעה, כשמנורה הפכה לבעלת עניין בה, עם הנפקה המשקפת לחברה שווי שוק של כ-400 מיליון שקל, ובסך הכול גיוס של 30 מיליון שקל.

"חוב זול משמעותית לעומת החלופות"

אורית זריהן, סמנכ"ל ני"ע מסחריים והנפקות בחברת החיתום רוסאריו קפיטל, מספרת שבחודש האחרון גויסו למעלה מ-2 מיליארד שקל באמצעות נע"מ, וכי בשנה האחרונה גייסו הון בדרך זו גם אלקו ווילאר. לדבריה, הנע"מ הוא "מוצר שמתאים לחברות ציבוריות או פרטיות גדולות שיכולות לקבל דירוג של A ומעלה על ידי חברות הדירוג. למה A? כדי שיוכלו לקבל דירוג לזמן קצר שמתאים להשקעה של הקרנות הכספיות, שהן הלקוחות העיקריות של הנע"מ. קרנות כספיות יכולות להשקיע בניירות ערך מסחריים עד שנה, כשהמח"מ הממוצע בקרן צריך להיות 90 ימים. הנע"מ מונפקים בדרך כלל בריבית משתנה על בסיס ריבית בנק ישראל ,  בתוספת של מרווח שהוא לרוב זול משמעותיות מהחלופות המימוניות".

למה הגיוס באמצעות נע"מ פרץ עכשיו?
"קרו כמה דברים. ראשית, הקרנות הכספיות הכפילו את עצמן בתוך שנה ל-100 מיליארד שקל לעומת 50 מיליארד שקל בשנה שעברה, ולעומת 20 מיליארד שקל לפני שנתיים. מהרגע שהריביות עלו הקרנות הכספיות תפסו פופולריות, כי ככל שהריבית יותר גבוהה במשק אתה מצפה לתשואה יותר גבוהה.

"לצד זאת, התחרות בין הקרנות מובילה למרווח יותר נמוך, שמשרת את חברות הנדל"ן. יש לציין כי אין ביקוש לנע"מ של נדל"ן ספציפית, אבל  חברות הנדל"ן לוקחות הרבה אשראי. ניירות ערך מסחריים יכולים להיות מונפקים או כציבוריים סחירים או כנייר פרטי".

"המרווחים היום הרבה יותר נמוכים ונוחים לחברות". אורית זריהן (טל גבעוני)

זריהן מנהלת ניירות ערך מסחריים פרטיים מ-2001, תחילה לחברות ביטוח, פנסיה וכדומה. ב-2007 נפתחה אפשרות ההשקעה בנע"מ גם לקרנות כספיות, ובעקבות זאת נפתחו לדבריה סדרות נע"מ ייעודיות לקרנות כספיות. כיוון שהמרווחים נמוכים, גופים מוסדיים המחפשים השקעות לטווח ארוך כמו חברות ביטוח יעדיפו אג"ח או כלים עם תשואות גבוהות יותר.

"למשקיעים פרטיים התשואה בנע"מ תהיה גבוהה יותר ממק"מ (מלווה קצר מועד) או פיקדון בבנק. את הניירות הסחירים, לעומת הפרטיים, אי אפשר למשוך באמצע התקופה, אבל אפשר למכור בשוק. אף שניתן לרכוש נע"מ בבורסה במכרז ציבורי, הציבור לא עושה את זה והוא מכיר את המוצר רק דרך הקרנות הכספיות, ולא באמת משנה לו שמדובר בניירות  ערך מסחריים".

"בנע"מים החברות המובילות מצליחות להשיג ריבית קרובה לאג"ח ממשלתי"

לדברי שלומי ארדן, שותף מנהל בקרן הגידור ארביטראז’ ואליו ובעל בלוג השקעות בשוק ההון, "המאפיין העיקרי של הנע"מ שמבדיל אותם מאיגרות חוב הוא שנע"מים הם קצרי מועד ובריבית נמוכה יותר. מצד אחד נראה שהחברות מצפות, או לפחות מקוות, לירידת ריבית עד שהנע"מ ייפרעו, ומנגד המשקיעים מסתפקים בריבית נמוכה למשך זמן נמוך דווקא למקרה שבו הריבית לטווח ארוך דווקא תעלה, למשל בשל המשך עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל.

"החברות המגייסות הן חברות נדל"ן מובילות כמו עזריאלי או רבוע כחול שיש ביקוש גבוה לחוב שלהן, אך למרות זאת אינן רוצות לקבע את הריבית הגבוהה כיום לשנים קדימה. בנע"מים החברות המובילות מצליחות להשיג ריבית קרובה מאוד לאג"ח ממשלתי ונמוכה בהרבה ממה שניתן להשיג בבנק.

"משך ההלוואה הקצר הוא גם היתרון וגם החיסרון של נע"מים. החברות שמגייסות נע"מ יהיו צריכות למצוא פתרון אחר בעוד שנה כשיפרעו אותו וייתכן ששוק הגיוסים יהיה קשה יותר. מנגד, ייתכן שאכן כפי שהחברות מצפות הסביבה תהיה טובה יותר והחברות יוכלו לגייס חוב ארוך בריביות נמוכות כפי שיכלו לפני שנתיים-שלוש".