בכירה ברמ"י חושפת: "נקים 3 יישובים חדשים בצפון". כך הגיב ראש העיר השכנה

בעוד קצת יותר מחודש נציין שנה למלחמת חרבות ברזל, שהחלה באותה שבת ארורה של שמחת תורה. אחרי חודשים ארוכים בהם היו מפונים, חזרו רובם של תושבי הדרום לביתם, כשמנהלת תקומה כבר עובדת בכל הכח על שיקום הדרום. בצפון המצב מסובך הרבה יותר, והתושבים עדיין מפונים. איך משקמים את ההרס בדרום ובעיקר בצפון? שלשום (ב') התקיים פאנל בנושא, במסגרת כנס פסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן . 

מוטי בן דוד, ראש עיריית מעלות תרשיחא, סיפר על היום יום בעירו תחת איום הטילים והכטב"מים של חיזבאללה: "אנחנו מקיימים אירועים עם כל המגבלות. חייבים להשאיר את התושבים בשפיות, אי אפשר למשוך עוד זמן. זו המלחמה היומיומית שלנו, אנחנו נמצאים 6 וחצי ק"מ מהגבול, אנחנו הקו הראשון מול חיזבאללה. מקבלים מפונים, מעניקים שירותי חינוך ורווחה". 

לדבריו, "הישובים המפונים צריכים לקבל עדיפות עליונה, אבל לא יכול להיות שהיישובים הלא מפונים שנמצאים כיישובי קו עימות – עד 9 ק"מ, נחשבים לתל אביב של הצפון. אני מבקש מהממשלה לקחת אותנו בחשבון. את רוב התקציבים וההשקעות נותנים למפונים, אך ביישובים הלא מפונים חווים את המלחמה כל יום. צריכים לדאוג להם לתקציבים מיידיים וגם להסתכל על היום שאחרי. אם לא ישקיעו בכל יישובי קו העימות, אנחנו מפספסים הזדמנות להציל את הצפון ולהביא תושבים חדשים". 

"צריכים להשקיע בערים שכבר קיימות", הוסיף בן דוד, "הצפון חזק, אבל כדי שיזמים יגיעו צריך שהמדינה תסבסד, להכפיל את כמות התושבים, שתושבים לא יצטרכו לרדת למקלטים 4 או 6 קומות. היום יש בניינים שלא עומדים בתקן, והתחדשות עירונית זה לא רק בשביל לבנות אלא להציל אנשים. כרגע לא מקבלים תקציבים, מישהו החליט שאנחנו מחוץ למשחק".

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית רמ"י, אמרה כי "כבר בנובמבר קיבלנו החלטת מועצה לשני קווי העימות גם דרום וגם צפון, מתוך הבנה שזה האתגר. עצוב לראות את המצב בצפון, יש להקדיש המן משאבים, יש רצון לראייה הוליסטית. רואים את האיכות של התושבים בחבל הארץ הזה. הציבור בסוף מאמין במקומות האלה, רוצים לקדם גם הקמה של 3 יישובים חדשים בצפון – יש מקום לחיזוק המרחב הכפרי ליישובים קהילתיים יותר גדולים כדי לעזור לאותן מסות להגיע". בתגובה לדברים אמר בן דוד כי "חשוב יותר לחזק את הערים הקיימות".

"התוכנית לשיקום העוטף פוגעת באשקלון"

ויקטוריה ברנגל, מהנדסת העיר אשקלון, סיפרה כי העיר חזרה לשגרה די מהר ואחרי שבועיים מהמלחמה כבר פתחה אתרי בנייה. "ב-12 באוקטובר כבר נתנו תעודות גמר כי רצו להיכנס לבניינים עם ממ"דים. היו לנו 58 פגיעות ישירות בבניינים שנשאר מהם חצי מהשלד. קיבלנו פניות ממשרד השיכון, מוועדות מחוזיות, ב-9 באוקטובר כבר שאלו אותי איך ניתן לעזור. אמרתי שבבניינים הישנים אני רוצה לקדם התחדשות עירונית במסה קריטית.

"הצלחנו מאז לאשר תכנית בוותמ"ל, הצלחנו להגיע להכרזה על 4 תכניות גדולות. יש תכניות בוועדות המחוזיות שמסתובבות יותר מדי זמן. אנחנו ממש בגבול של כדאיות כלכלית. מדינת ישראל, רמ"י והאוצר צריכים לומר שזו עתודת קרקע חשובה למדינת ישראל, במקום לפתח קרקעות ירוקות, ניתן להרוס את השכונות הישנות ולבנות שכונות חדשות, אבל צריך להכניס יד לכיס". 

לדברי ברנגל, "אשקלון עשתה את הסכם הגג בהצטיינות רבה. עמדנו בהתחייבויות שלנו. אנחנו צריכים עכשיו עזרה כדי לעלות את הנדל"ן המניב, גם מבחינת השיווק, אנחנו צריכים עזרה. אנחנו לא רואים עתיד שחור, רואים שיש התעניינות, יש כיוונים לשיווק אבל צריכים עזרה בקידום וזה לא סוד. כיום, התוכנית לשיקום העוטף פוגעת באשקלון. מנהלת תקומה צריכה להתחשב גם בערים כמו אשקלון שנמצאות רחוק יותר מהעוטף". 

"הרכבת לקריית שמונה תביא לשינוי" 

רפי אלמליח, מנכל מנהל התכנון , אמר כי "בשנים האחרונות קידמנו מאוד את הדרום, הרבה תכנון ובהיקפים גדולים ושיווקים שהצליחו. קידמנו את אופקים, דימונה, אשקלון, מערך התחבורה והחינוך והתרבות והשירותים. הצפון קצת בחסר ואישרנו לא מזמן את הרכבת לקריית שמונה, ואני מאמין שהרכבת, השילוב של מערך תחבורה בשילוב תכנית אסטרטגית של מנהל התכנון , יביאו את איכות החיים גם לאזור הצפון, המשיכה של אוכלוסייה לא תבוא מטעמים של מחירי דיור שנמוכים מהמרכז, אלא דווקא האיכות תביא את השגשוג". 

עו"ד בני דרייפוס, מנכ"ל מפעל הפיס אמר כי "יש למדינה אחריות, יש משבר אמון מאוד גדול בין האזרחים למדינה. עכשיו אנחנו צריכים לנסות לייצר את האמון ולבנות בחזרה. הכלל שלנו היה – אמון חוזר באמון. ב-7 באוקטובר באנו לרשויות ושאלנו מה הן צריכות. מפעל הפיס העביר 50 מיליון שקל לרשויות בדרום ובצפון. מגוון של פתרונות למפונים, כל רשות בהתאם למה שהגדירה, העברנו את הכסף, בתקופה מאוד מבולבלת וטראומטית, לומר – אתה לא לבד בעולם. חוסר האונים של אזרחים שמתקשרים גמר אותנו".

לדבריו, "יש רצון לקדם את הפריפריה אבל יש מספר כשלים, יודעים לשווק יחד אבל לא מייצרים מטרופולינים. צריכים לקבל החלטה, להשקיע בתשתיות ללא קשר להצלחת השיווקים. זה נראה שלא מאמינים. מנהל התכנון מאשר תשתית תכנונית אבל אין השקעה. אם נאמין זה יקרה והתושבים יגיעו. גם ערכי הקרע יאפשרו התחדשות עירונית . זה שאין רכבת קלה בבאר שבע זה עוול, היא לא תהיה ככה מטרופולין". 

אלי גבאי, הבעלים של קבוצת גבאי : "אנחנו מאמינים מאוד בפריפריה. באשקלון יש לנו תב"ע מאושרת של 1,000 יח"ד. אחד היתרונות של הפרויקט זה הנכונות של העיריה להסיר את החסמים. בסוף אלו פרטים כלכליים. המון כסף נשפך בקרקע למטה, כשמייצרים פרויקט שהוא לא תלוי במדינה, פחות מתמקדים במענקים או בקרקעות משלימות. יש תמורות ראויות לתושבים. אפשר לותר על קומות מרתף כדי לקדם את הפרויקט.

"אחד הדברים שחסרים באזורים של הפריפריה הוא בסוף מרכיב הזמן, שהוא הפקטור החשוב, אם יודעים שבפריפריה יודעים לקדם תכנית ולהוציא תכנית בזמן קצר, הזמן יפצה ויהיה אפשר להוציא פרויקט ברווחיות נמוכה יותר. הליך הרישוי של ההיתרים הוא הליך מהיר באשקלון, גם כדי להביא סוחרים צריך לתת הטבות, בסוף אם יקצרו את התהליכים ואני אדע שאני בא לאזור חדש וההיתרים יהיו מהירים, אני אתמקד שם. אם אדע שאני הולך לרוץ לתקופה ארוכה אני אחשוב פעמיים".