"המלחמה הוסיפה אלפי משקי בית": למרות הדרישה שגדלה, פתרונות הנגשה עדיין לא מוצעים ע"י הקבלנים

כשזוג צעיר מחפש את דירתו הראשונה, רמת הנגישות שלה רחוקה מלהיות הפרמטר הראשון בחשיבותו. בסוף שנות ה-20 תחילת ה-30, איש אינו חושב 50 שנה קדימה, ובכל מקרה ההנחה היא שעד שנגיע לגיל שיבה, נחליף כמה דירות בדרך.

כל זה היה נכון עד ה-7 באוקטובר 2023. אירועי אותו יום והמלחמה שפרצה בעקבותיו ושטרם הסתיימה עד היום, הכניסו עשרות אלפי נכים למעגל בעלי הצרכים המיוחדים. רבים מאותם נפגעים מצאו עצמם על כסאות גלגלים בדירות לא מונגשות, בבניינים ללא מעלית, מה שאילץ אותם לבחור בין אפשרות של מעבר לדירה אחרת ומונגשת, ובין ביצוע עבודות הנגשה בדירתם הנוכחית.

"הצורך בנגישות, שעד כה היה רלבנטי בעיקר לקהל רוכשי הדירות מקרב הגיל השלישי, מתייחס היום לקהל הרבה יותר רחב", אומר אוהד ברמן, מנכ"ל  חברת מהלב, מקבוצת תגבור, המספקת מוצרים וטכנולוגיות בתחום הנגישות, וכן ייעוץ נגישות לקבלנים, יזמים, ואדריכלים.

אלא שלדברי ברמן, למרות התרחבות הקהל הרלוונטי "בבנייה רוויה כיום אין התייחסות לתכנון הנגישות. יש את המפרט הסטנדרטי, וכל מי שרוצה מעבר לזה, מוסיף בעצמו לאחר מסירת המפתח. דווקא נושא הנגישות, שיש בו הרבה צורך, לא מוצע במסגרת השדרוגים, וזאת למרות שיש לכך קהל: גם רוכשים מקרב הגיל השלישי, שמבינים שזו הדירה שהם יזדקנו בה, וגם המסה של נפגעי ה-7 באוקטובר".

מבחינתו של ברמן מדובר בפספוס: "הקבלנים היו יכולים להציע לרוכשים אדם מטעמם שיציע להם שדרוגים בדירות בתחום הנגישות. מבחינתם זה עוד אפיק הכנסה, ומבחינת הלקוח, הוא מקבל דירה מוגמרת מותאמת לצרכיו ,ללא צורך בהתעסקות".

"החוק לא עוסק בפנים הדירה"

אך מהי בעצם דירה מונגשת? רבים שאינם מצויים בתחום טועים לחשוב שקיומה של מעלית בבניין, ושל רמפה במקרה שיש מדרגות בכניסה למבנה, הופכים את הדירה למונגשת. אלא שההגדרה כמובן רחבה הרבה יותר.

דירה מורחבת לדברי ברמן כוללת "פתחים רחבים, משקופים בצבע שונה מצבע הקיר ותכנון מיוחד של התאורה במקרה של הידרדרות ראייה. חדרי רחצה זה אחד הדברים שהכי חשוב לתת להם את הדעת: מקלחון בגודל מסוים, מרווח מספיק, הכנה למאחזי יד, סניטריה נגישה - אסלות המיועדות לאנשים בכסאות גלגלים; והכנה למעלון או מעלית".

לדברי דודי קבסו, סמנכ"ל פיתוח עסקי ואחראי על תחום ההתחדשות העירונית בחברת ינוב, "תחום הנגישות מקבל כיום ביטוי נרחב בחוק התכנון והבנייה, ותקנות הנגישות מחייבות את הקבלנים והיזמים להתאים את תכנון הבניין והחללים הציבוריים, למוגבלויות השונות. זה אומר בין היתר, הקצאת מקומות חנייה לנכים, רמפות לכניסה לבניין לתנועה בכיסאות גלגלים או כבש עלייה  במקרה שיש רק מדרגות, לובאים רחבים וכו'. לגבי מגבלות ראייה, הנגישות באה לידי ביטוי בטקסטורות מיוחדות על הקירות בחללים הציבוריים כדי לסייע בתנועה שלהם עם מגע בקירות, ולגבי חרשים, חיישני תאורה".

אלא שבבכל מה שנוגע לתכנון הפנים בדירות, אומר קבסו, אין חובה בחוק וההתאמות נעשות לפי דרישה: "כל רוכש דירה מבקש את שינויי הדיירים בדירה לפי הצרכים שלו ורמת הנגישות הנדרשת לו. זה בא לידי ביטוי בהרחבת פתחים בחדרים, שינוי כיוון פתיחת דלתות החוצה ולא פנימה (דבר שלדיירים ללא מוגבלויות עלול להוות חוסר נוחות), הרחבת מרחבי שימוש – כמו למשל בעמידה מול הכיור או נגישות לאסלה וביטול אמבטיה לטובת מקלחון. לחרשים ניתן להתקין חיישני תאורה כשיש צלצול בפעמון הדלת ועוד. כל אלה הם שינויים ספציפיים שמבוצעים בהתאמה אישית לכל דייר ודרישותיו, בדרך כלל בעלות נוספת ולפי דרישה".

עוד לדבריו, "עם הזמן יותר ויותר אנשים מבינים את היתרון בבניית דירות שמתאימות גם לצרכים של אנשים עם מוגבלויות, וקיימת מודעות גוברת בקרב הציבור הרחב גם לחשיבות של נגישות לאנשים עם קשיי תנועה וזקנים, כך שהדרישה לדירות כאלה עלתה והפכה לנפוצה יותר. כיום, גם לקוחות פרטיים וגם קיבוצים ומושבים מבקשים להבטיח כי הדירות המתוכננות יתאימו לצרכים של הדיירים בעתיד, וזהו אחד הגורמים החשובים ביותר בתהליך התכנון".

חשיבות מיוחדת במיזמי התחדשות

אחד הענפים שבו תחום הנגישות הוא הנוכח ביותר, הוא ענף ההתחדשות העירונית. מטבע הדברים, מאחר שפרוייקטי פינוי-בינוי מבוצעים בבניינים ותיקים, חלק ניכר מבעלי הדירות המפונות הם אנשים מבוגרים, שלוקחים בחשבון שבעוד כמה שנים אולי כבר לא יהיו עצמאיים, ויידרשו לאביזרי עזר כמו הליכון או כסא גלגלים, שלא לדבר על מטפלת שתתגורר איתם בדירה.

במסגרת תפקידה כסמנכ"לית פינוי-בינוי ביעז התחדשות עירונית , תמר ארליכמן נדרשת לדייק את הצרכים של בעלי הזכויות. "השיח הזה מאוד נוכח מול בעלי הזכויות, כשאנו מתחילים לתכנן את הדירה העתידית", אומרת ארליכמן, "אנו מתכננים את הדירות בראי הדבר הזה. למשל, יש לנו בעלת דירה באחד הפרוייקטים שסובלת מבעיות גב, והיא בפירוש אומרת, שהיא יודעת שיבוא היום שהיא תצטרך שהכל יהיה מונגש, או שיש דיירים שיוצרים אזור עם פרטיות למטפלת שאולי יצטרכו בהמשך".

 מה זה אומר, לתכנן דירה מונגשת?
"המסדרונות רחבים יותר, הדלתות רחבות יותר והמטבח מתוכנן כך שכשדלת המקרר פתוחה, עדיין אפשרי מעבר של כסא גלגלים. כשיש דייר תמורה שהוא נכה, יושבים איתו ובמסגרת הקונטור והמגבלות, מתכננים עבורו בדירה הנגשה מקסימלית".

"זה בא לביטוי גם בחדרי הרחצה", אומר סמנכ"ל התכנון ביעז, אדריכל גיא כהן. "נתכנן רוחב אופטימאלי בין הכלים הסניטריים,וללא אמבטיות, רק מקלחונים".

בפרוייקט סי-וואן בראשון לציון, של קבוצת אורנים, המיועד לבני 60 פלוס, מאפיינים מראש כ-10% מהדירות, כמותאמות לתנועה בכסא גלגלים. גם בכל שאר הדירות, לקחו בחשבון את קהל היעד של הפרוייקט, ולכן, אומרת שירה אורן נחמיאס, מקבוצת אורנים, "אנחנו מראש בונים דירות שבהן שכל הפתחים צריכים להיות רחבים ולכן כל הדלתות נגישות, חדרי האמבטיה מרווחים וגם הממ״ד מאוד גדול ומתאים גם לצרכי נגישות.".

לדבריה, "לקוחות שעושים מעבר מבית לדירה, כבר חושבים לא רק על העשור הקרוב וההתפנקות בסטנדרט של הדירות, אלא מעבר לכך, על הצרכים שלהם  גם עשרים שנה קדימה, ומידת התאמת הדירה לדרישות הנגישות, היא שיקול משמעותי בהחלטה".