30 באוקטובר יום שבתון: האם ההמונים ינהרו לקלפי?

בעקבות חוק שאושר ביוני 2014, יום הבחירות לרשויות המקומיות יהיה השנה יום שבתון. האם זה יוציא את הציבור מהבית כדי להצביע?

שלטי חוצות
שלטי חוצות

השאלה כמה אנשים ייצאו להצביע בבחירות לרשויות המקומיות בסוף אוקטובר הקרוב (30.10) מסקרנת לא פחות מהשאלה מי ייבחר לעמוד בראשות הערים והמועצות השונות. עד כמה החוק שאישרה הכנסת בשנת 2014 – ולפיו החל משנת 2018 הבחירות לרשויות המקומיות יהיו גם הן יום שבתון במשק בדומה לבחירות הכלליות – אכן יגרום לאזרחי ישראל לצאת ולהצביע בקלפי בבחירות שבסופו של יום הרבה פחות מעניינות את הציבור הרחב (בין השאר בשל האנונימיות של מרבית המתמודדים).

בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, באוקטובר 2013, עמד שיעור ההצבעה על 51% בלבד. מדובר במגמה עקבית של השתתפות נמוכה מאוד בבחירות המקומיות מאז נותקו בשנת 1978 מועדי הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות. קודם לכן שיעור ההצבעה עמד על 70%-80% - בשנת 1973 הוא עמד על 73%, בשנת 1969 על 79% ובשנת 1965 על 83%.

בשנת 2014 הוביל שר הפנים דאז, גדעון סער, הצעת חוק ממשלתית (אליה צורפו מספר הצעות חוק פרטיות) שהורתה על יום שבתון ביום הבחירות. ביוני 2014 התקבלה הצעת החוק, שהחריגה רק את עובדי שירותי התחבורה והשירותים הציבוריים מהשבתון במשק. בדברי ההסבר לחוק של סער, נכתב במפורש כי "במטרה להעלות את אחוז ההצבעה ולהקל על תושבי הרשויות המקומיות לקחת חלק בהליך הדמוקרטי ולממש את זכותם לבחור בבחירות לרשויות המקומיות, מוצע לקבוע את יום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות כיום שבתון".

החקיקה נועדה בנוסף גם לפתור בעיה פשוטה – היכן למקם את הקלפיות, אם בבתי הספר מתקיימים לימודים כסדרם. וכפי שנכתב בהסבר לחוק, "קביעת יום הבחירות כאמור כשבתון נדרשת גם בכדי לתת מענה לצורך להציב חלק בלתי מבוטל של הקלפיות בבתי ספר, לשם ניהול מערך הבחירות. בלא קביעה כאמור, מתעורר מחדש בכל מערכת בחירות לרשויות המקומיות הקושי המובנה בפעולת מערך הקלפיות האמור בבתי הספר, על רקע פעולתם של מוסדות החינוך ביום הבחירות".

אבל החקיקה לא עברה בקלות. באופן טבעי הנפגעים העיקריים מהחוק החדש – מלבד עצמאים רבים ועובדים שייפגעו מהשבתת המשק ליום אחד – הן קבוצות המיעוט שהצביעו עד כה בלאו הכי בשיעורים גבוהים, וכעת משקלם וכוחם עשוי כמובן לרדת באותה רשות מקומית. לא בכדי חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה הגיש בזמנו הסתייגות להצעת החוק הממשלתית באמתלות שונות. מקלב הזהיר כי "מדובר על כמה מליארדי שקלים למשק הישראלי ולמעבידים, וכל זה מבלי שהוכחה התועלת. לא רק שלא בטוח שזה יועיל, יכול להיות שזה יצמצם את מספר המצביעים ואנשים ינצלו את היום הזה לדברים אחרים", אמר אז. 

בסוף החודש נדע האם לפחות הדמוקרטיה הרוויחה וכמה ניצלו את יום החופש כדי להצביע בבחירות המקומיות.

כתבות נוספות שיעניינו אותך