איפה ג'יני? הפערים האמיתיים מתחבאים בנתונים החסרים של העושר והנכסים

מדידת פערי ההכנסות חשובה, אבל בישראל 2019 הרבה יותר משמעותי אם יש לך דירה או שתיים

שיתוף הכתבה
צילום: שאטרסטוקצילום: שאטרסטוק

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה השבוע את חלוקת העשירונים של ישראל, שהצביעו על שינוי מגמה במדד אי השיוויון, מדד ג'יני, שטיפס לרמה של 0.355 בשנת 2018, לאחר שהגיע ל-0.351 ב-2017 והשלים ארבע שנים של ירידה עקבית ומרשימה. בעשירון העליון למשל, זינקה ההכנסה הכספית נטו בשיעור של 13% בשנה שעברה ל-40,254 שקל בכל חודש למשק בית, בעוד שבעשירונים הנמוכים יותר העלייה היתה מתונה בהרבה, אם בכלל היתה כזו – בעשירון התחתון למשל היתה ירידה של 0.7% לעומת שנת 2017, לסך של 4,786 שקל בחודש, ובעשירון השני היתה ירידה של 5% להכנסה נטו, לסך של 7,527 שקל למשק בית. בשנת 2018 העשירון העליון בישראל הכניס פי 8.4 מהעשירון התחתון, לעומת פער של 7.4 "בלבד" שנה קודם לכן.
אבל הבעיה הגדולה באמת היא לא עם הפער בהכנסה הכספית בין הישראלים, אלא עם פערי ההון והעושר שכמעט ולא משוקללים בנתוני הלמ"ס. אנשי הלמ"ס אמנם מנסים להכניס למשוואות גם את ההכנסות מהון – כך שהכנסות משקי בית מעבודה תופסות נתח של 78% מעוגת ההכנסות שלנו, עוד 10.5% מקצבאות ותמיכות, וכל היתר מההון, הפנסיות וקופות הגמל שיש לאזרחי המדינה, אבל ברור לכל שזה לא מגרד אפילו את הפערים שיש פה בין מי שיש לו הון ונכסים למי שאין לו.

בין מי שלמשל הספיק לקנות דירה בישראל – או שתיים, או שלוש, כשהמחירים עוד היו שפויים - לבין מי שלא הספיק, וגובה המשכורת שלו, אפילו אם הוא בר מזל להיות בעשירון השמיני למשל (הכנסה נטו של 22,216 שקל למשק בית), לא ממש מאפשרת לו לחלום על הון עצמי שיאפשר לו להגיע לדירה; בין מי שקיבל או עתיד לקבל ירושה שמנה בגלל שנולד למשפחה הנכונה (ירושה אינה נכללת בחישוב ההכנסות), למי שבמקרה הטוב לא יקבל דבר, ובמקרה הרע יירש חובות (או סתם יאלץ לתמוך בהורים מזדקנים).

הכלכלן, פרופ' מומי דהן, פרסם לפני כשנה מאמר בנוגע לאי השיוויון בהכנסות בישראל, שם הוא מציין במפורש כי "אי השוויון בהכנסות עשוי להסתיר פערים ברווחה, אם העושר מתחלק באופן שונה מאשר ההכנסות".

"על פי נתוני המדינות המפותחות הפערים בהתחלקות העושר גדולים משמעותית מאשר בפערי ההכנסות. למרבה הצער, אין נתונים על התחלקות העושר בישראל על פני זמן"

לדברי דהן, "כך אכן קורה בפועל. על פי נתוני המדינות המפותחות הפערים בהתחלקות העושר גדולים משמעותית מאשר בפערי ההכנסות. למרבה הצער, אין נתונים על התחלקות העושר בישראל על פני זמן". דהן גם מדגיש כי "לעלייה הדרמטית של מחירי הדיור ושל שכר הדירה (שהייתה מתונה יותר) יש, באופן טבעי, השפעה פוטנציאלית על התחלקות העושר דרך ערך הנדל"ן והרכב הבעלות על דירות".

נכון להיום, המקור העיקרי לנתוני התחלקות העושר הנובע מדירות מגורים הוא סקר הוצאות משקי הבית שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. דהן כותב, כי "סקר זה אינו מספק תמונה שלמה ומהימנה, בשל מחסור בנתונים על היקף ההלוואות למימון דירה בבעלות והטיות אפשרויות בדיווחים על ערך הדירות".

בשורה התחתונה,התפלגות העשירונים בישראל לפי הכנסות זה מדד חשוב וקריטי לקביעת מדיניות הרווחה ובכלל בישראל. ועם כל זאת, כדאי לזכור שבמבחן הכלכלי – רבים יעדיפו למשל להיות בעלי דירה משלהם בתל אביב, עם הכנסות של העשירון התחתון, ולא להיות מחוסרי דירה שנהנים ממשכורת שמציבה אותם בעשירונים הגבוהים של ישראל. למרות שאין לנו כמעט נתונים בנוגע לחלוקת העושר בישראל, אין ספק שהעושר והעוני מנכסים הוא קריטי בהרבה להבנת הפערים שלנו כאן, ודאי מול מבחן ההכנסות ממשכורות ומקצבאות.  

 2018 הרכב ההכנסות בחימשוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית לפי מקור הכנסה 2018 הרכב ההכנסות בחימשוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית לפי מקור הכנסה

כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמדד ג'יני

 
מחפש...