"עתודות חומרי הגלם עבור אזור המרכז לא יוכלו לענות על הביקושים החזויים"

האם המשק הישראלי ערוך להתמודדות עם מחסור בחומרי גלם לענפי הבנייה, הסלילה והתעשייה? מהו המצב כיום מבחינה זו בישראל, ומה ניתן לעשות כדי למנוע התמעטות של חומרי הגלם ולהוריד את מחיריהם בצורה משמעותית? בשאלות אלו עוסק, בין היתר, מסמך שהוציא לאחרונה אגף מחצבות ומכרות במנהל אוצרות טבע של משרד האנרגיה – מסמך לקביעת מדיניות, ניהול והתייעלות סביב חומרי הגלם למשק הבנייה והסלילה ולתעשייה.

המסמך פותח בהצהרה כי "אספקה סדירה של חומרי גלם למשק הבנייה והסלילה חיונית לצורך המשך הפיתוח הפיזי של מדינת ישראל. נוסף על כך, חשיבותם הכלכלית של חומרי הגלם לתעשייה באה לידי ביטוי הן בהכנסות ישירות לקופת המדינה בגין תמלוגים ומיסים שונים, והן בתעסוקה הישירה והעקיפה באתרי הכרייה, במפעלים ובשירותים המסופקים להם.

במדד מחירי הסלילה השפעתה גבוהה לאין שיעור, ומגיעה לכ-45%. התייקרות בתשומות הסלילה תחייב תוספת תקציבים ממשלתיים לפרויקטים בתחום זה, שעשויה להגיע למאות מיליוני שקלים, או לחילופין תוביל להקטנת השקעות המדינה בתשתיות"

מחסור בחומרי הגלם הנדרשים לייצור בטון ואספלט לסלילה, לייצור מלט ולתעשיית הפוספט עלול לפגוע בפיתוחו של המשק הישראלי ובשגשוגו. בעוד שבמדד מחירי תשומות הבנייה השפעת מחיר חומרי הגלם אינה בעלת משקל גבוה, הרי שבמדד מחירי הסלילה השפעתה גבוהה לאין שיעור, ומגיעה לכ-45%. התייקרות בתשומות הסלילה תחייב תוספת תקציבים ממשלתיים לפרויקטים בתחום זה, שעשויה להגיע למאות מיליוני שקלים, או לחילופין תוביל להקטנת השקעות המדינה בתשתיות".

מכאן עובר המסמך להתמקדות בחומרי גלם ספציפיים המשמשים בענפים השונים, ובסיכוי להיווצרות מחסור בהם. "חצץ גיר ודולומיט מהווה את חומר הגלם העיקרי הנדרש למשק הבנייה והסלילה, ומהווה יותר מ-70% מכלל חומרי החציבה המשמשים בתחומים אלו.

אזור המרכז מתאפיין בריכוז גבוה של אוכלוסייה ובפעילות פיתוח מואצת המביאה לביקוש גבוה לחומרי גלם. מנגד, מעטים בו השטחים המתאימים לחציבת גיר ודולומיט לחצץ, והוא מתאפיין בתחרות גבוהה על שימושי קרקע בכל שטח רלוונטי"

עתודות הגיר והדולומיט לחצץ הקיימות כיום עבור אזור המרכז לא יוכלו לענות על הביקושים החזויים. אזור זה מתאפיין בריכוז גבוה של אוכלוסייה ובפעילות פיתוח מואצת המביאה לביקוש גבוה לחומרי גלם לבנייה ולסלילה. מנגד, באזור זה מעטים השטחים המתאימים לחציבת גיר ודולומיט לחצץ, והוא מתאפיין בתחרות גבוהה על שימושי קרקע בכל שטח רלוונטי".

רבים מאתרי החציבה והכרייה, הן של גיר ודולומיט והן של חול, נמצאים הרחק מהמרכז – בעוד שאחד הגורמים המשפיעים יותר מכול על מחירי חומרי הגלם הוא מרחק הובלתם. לכן ממליץ מסמך המדיניות "לפעול לפיתוח קישור תחבורתי מסילתי אמין בין אתרי כרייה וחציבה גדולים ומרוחקים ובין מוקדי הביקוש".

פוטנציאל למחזור פסולת בניין בהיקף שנתי של 5 מיליון טון

הפתרונות שמציעים אנשי אגף מחצבות ומכרות נוגעים בעיקר להגברת התחרות בתחום חציבת חומרי גלם, כריית חומרי גלם והובלתם, כמו גם לצמצום הצריכה ולמחזור פסולת הבניין, לטובת "ייצור" עתודות נוספות של חומרי גלם. כל אלו, לטענתם, לא רק יגדילו את כמות חומרי הגלם שיעמדו לרשות הענפים השונים, אלא גם יוכלו לתרום להורדת מחירי חומרי הגלם והתשומות.

באשר לסעיף המחזור, מצוין במסמך נתון מעניין לפיו על פי הערכת המשרד להגנת הסביבה קיים פוטנציאל מחזור של כ-5 מיליון טון לשנה של פסולת בניין. "חשיבותו של מחזור פסולת הבניין ועודפי העפר אינה רק ביצירת מקור נוסף לחומרי הכרייה והחציבה אלא גם במתן פתרון לפסולת זו תוך חיסכון בשטחי הטמנה וצמצום התופעה של השלכת פסולת בניין ועודפי העפר בשטחים הפתוחים".

לצורך צמצום צריכת חומרי הגלם למשק הבנייה והסלילה יש לעודד מעבר לטכנולוגיות בנייה, סלילה וייצוב קרקע מתקדמות וחסכוניות בחומרי מחצבה, באמצעות שילוב צעדים מחקריים, פיסקאליים, מנהליים ותחיקתיים"

"ההתייעלות בשלב השימוש בחומרי הגלם, הן באמצעות תכנון המטמיע שיקולי חיסכון בחומרי גלם והן באמצעות צמצום הפחת בשלב ניהול אתרי הבנייה והסלילה, יכולה להביא להפחתה ניכרת בצריכת חומרי הגלם", מסכמים באגף מחצבות ומכרות. "ענף הבנייה בישראל, בעיקר למגורים, לתעסוקה ולמבנים ציבוריים, מבוסס בחלקו על בנייה מסורתית - שיטה שנחשבת 'בזבזנית' בהיקפי צריכת חומרי הגלם, בהשוואה לבנייה מתועשת או קלה. לצורך צמצום צריכת חומרי הגלם למשק הבנייה והסלילה יש לעודד מעבר לטכנולוגיות בנייה, סלילה וייצוב קרקע מתקדמות וחסכוניות בחומרי מחצבה, באמצעות שילוב צעדים מחקריים, פיסקאליים, מנהליים ותחיקתיים".