בצל הקורונה: האם העולם מוכן לבניינים עם כמות גדולה יותר של מרפסות?
כאשר 95% מהתושבים בגלובוס חיים כבר תקופה ארוכה תחת מגבלות כאלו ואחרות לגבי תנועה במרחב הציבורי, מרפסות הופכות לחבל הצלה
מרפסת. תהפוך לחלל חיוני בבית? (שאטרסטוק)
השפעותיה של מגפת הקורונה, וההגבלות השונות שהוטלו בעקבותיה, עוד ילוו אותנו תקופה ארוכה. אנשים יהפכו ככל הנראה להיגייניים יותר ולסטריליים יותר, הריחוק החברתי יישאר כאן לזמן לא קצר ומה שלא חייבים לעשות פנים אל פנים – כנראה לא ייעשה בדרך זו, אלא באמצעים דיגיטליים וטכנולוגיים. אך ישנן השפעות שסביר להניח שאנחנו כלל לא חושבים עליהן כעת, ויש בהן כדי לשנות לגמרי את הסביבה שלנו.
אחת מהן, שעלתה "על שולחן הדיונים" בכתבה במגזין CityLab, נוגעת לקיומן של המרפסות בבנייני המגורים: אותם "בונוסים" שעד היום נמכרו לנו כתוספת יוקרתית ומפנקת שמקפיצה את מחיר הדירה, עשויה להפוך בעתיד הקרוב לאחד החללים החשובים בבית – חלל שעשוי להציל את דיירי הנכס, פשוטו כמשמעו, במקרה של סגר או בידוד כמו אלו שאנחנו חווים כעת (וברחבי העולם עוד יותר, נכון לכתיבת שורות אלו).
לא לכל בית יש מרפסת
שאלתם את עצמכם בכמה דירות בבנייני מגורים ברחבי העולם ישנה מרפסת? מתברר שהמספרים נמוכים למדי: נכון לשנת 2019, רק ב-62% מהדירות השכורות בארה"ב יש אחת כזו; בסן פרנסיסקו נהנים מכך שני שלישים מהשוכרים, אך רק 20% מאלו ששכר הדירה תופס יותר ממחצית מהכנסותיהם בעיר נהנים ממרפסת; בניו יורק רק שליש מהשוכרים יכולים להתגאות בפריווילגיה הזאת.
מדוע ישנן מעט מרפסות בערים רבות בחו"ל? בעיקר בשל מגבלות עירוניות שונות. ערים רבות מאפשרות ליזמים לבנות דירות עם מרפסות, אך עד גבול שטח מסוים. המגבלה הזו מאפשרת להם לבנות מרפסת קטנה למדי, וכל תוספת מעבר לכך פשוט לא משתלמת מבחינתם
דמיינו מצב שכזה בעיר שמציגה מספר גבוה מאוד של מתים, כמו התפוח הגדול: אנשים נמצאים במשך ימים רבים בסגר מוחלט (שרק עכשיו אולי מתחיל להשתחרר מעט), ואין להם לאין להימלט מארבעת הקירות שלהם. לעומתם, ברי המזל עם המרפסת יכולים לצאת, לשאוף אוויר צח, להשתזף בשמש, לחוש את הרוח הקרירה. החוויה שונה לגמרי עבורם.
מדוע ישנן מעט מרפסות בערים רבות בחו"ל? בעיקר בשל מגבלות עירוניות שונות. ערים רבות מאפשרות ליזמים לבנות דירות עם מרפסות, אך עד גבול שטח מסוים. המגבלה הזו מאפשרת להם לבנות מרפסת קטנה למדי, וכל תוספת מעבר לכך פשוט לא משתלמת מבחינתם, ואף תבוא רוב המקרים על חשבון שטח הדירה הפנימי. הם יעדיפו להשקיע את הכסף הזה בפיתוח חללים משותפים בבניין, גישה לגג ועוד.
הערים שאחרי המגפה: הרחובות יתעצבו מחדש, והבניינים ישופרו
אין ספק שהמרחב הציבורי, בעיקר בשכונה ובסביבה הקרובה, ישתנה. כבר היום מדברים רבים על הרחבת שטח המדרכות, כדי לאפשר הליכה חופשית ברחוב מבלי להסתכן בקרבה רבה מדי לאנשים, ונכון להיום הסגר מאפשר לעיריות לספק עוד מרחבי הליכה לתושבים, על חשבון הכבישים הריקים כמעט.
המגמה הזו תעודד שינוי בעיצובו של הרחוב הממוצע – ותאפשר גם שיפור ושדרוג של הבניינים: כאשר המרחב ברחוב יהיה גדול יותר, ניתן יהיה להוסיף עוד מרפסות מבלי 'לסגור' את הסביבה ולצופף אותה. הרשויות המקומיות יצטרכו לתת על כך את הדעת, ואולי להקל במגבלות על בניית מרפסות בבניינים.
המרפסות הפכו לאמצעי תקשורת חשוב בין שכנים ובין בניינים, ואנשים החלו להשתמש בהן יותר ויותר משום שגם זיהום האוויר פחת. ברור, אם כן, שהמרפסות מקבלות מעמד שונה, משודרג. כולם יצטרכו להפנים את זה
גם היזמים וחברות הבנייה יצטרכו כנראה לשנות חשיבה. אם בעבר, כאמור, המרפסת נחשבה לבונוס יוקרתי, ייתכן מאוד שאחרי היעלמות המגפה היא תיתפס כמצרך חיוני, או לכל הפחות ככזה שסביר לבקש ולצפות שיהיה חלק מהדירה. המרפסות הפכו לאמצעי תקשורת חשוב בין שכנים ובין בניינים, ואנשים החלו להשתמש בהן יותר ויותר משום שגם זיהום האוויר פחת. ברור, אם כן, שהמרפסות מקבלות מעמד שונה, משודרג. כולם יצטרכו להפנים את זה.
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות